ל”ג בעומר – לכבד כל אחד

החשיבות של הכבוד לכל אדם

ל”ג בעומר הוא יום מיוחד ועצום הנושא עמו זיכרון כואב אך גם תקווה גדולה. במסכת יבמות כתוב שרבי עקיבא העמיד 24,000 תלמידים, אשר מתו כולם בתקופת ספירת העומר – מדוע? משום “שלא נהגו כבוד זה בזה”.

ייתכן שלא הייתה זו שנאה ממש, אלא פשוט חוסר כבוד בסיסי. אך התורה מדגישה: זה בדיוק העניין. לא לכבד בפרט כשצריך היא פגיעה חמורה. עד כדי כך, שכל אותם תלמידי חכמים 24,000 במספר מתו במגפה.

לאחר השואה הרוחנית הזו, רבי עקיבא לא התייאש. הוא מצא חמישה תלמידים חדשים: רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי, ויש מחלוקת אם החמישי היה רבי אלעזר בן שמוע או רבי נחמיה. חמישה בלבד – אך דרכם נבנתה מחדש כל תורת ישראל.

ומה הסימן לכך שהם היו ראויים? הם כיבדו את רבם רבי עקיבא ובכך הוכיחו את גדלותם.

אולי יעניין אתכם גם:

ל”ג בעומר והזדמנות שנייה

ל”ג בעומר – היום של רבי שמעון בר יוחאי

הגיע הזמן להתעורר – ל”ג בעומר

בלי שלום לא נזכה לסודות התורה

הדור שלנו לא שונה בהרבה. קיימות בו מחלוקות רבות – ליטאים, חסידים, ספרדים, ציונים, אנטי-ציונים – והכבוד בין הקבוצות לעיתים נשחק. אך רבי שמעון בר יוחאי, שיום ל״ג בעומר הוא יום פטירתו, הזהיר את תלמידיו: אם אין ביניכם אהבה – לא תזכו לסודות התורה.

לפני שגילה את סודות האידרא רבה, אמר: “אנן בחביבותא תליא” (אנחנו תלויים בחביבות) – כל עומק התורה נשען על אהבה וכבוד הדדי. בלי אהבה אין קבלה. בלי כבוד אין הבנה אמיתית של התורה, גם לא בפשט.

תלמידי חכמים אמורים להרבות שלום בעולם – ואם איננו רואים זאת, סימן שמשהו חסר.

ל”ג בעומר – זמן של שלום

מאות אלפי יהודים עולים ביום זה לקברו של רבי שמעון במירון. כל אחד מבקש – ברכה, רפואה, ישועה. אך המסר של רבי שמעון אינו במילים – הוא באורח החיים: כבוד, שלום, ואחווה.
מי שרוצה “חלק מרבי שמעון” – צריך להביאו לעולם. לא באש, ולא בזיקוקים – אלא בשלום. ובאהבת חינם.

יהי רצון שנזכה כולנו ללמוד מרבי שמעון, לכבד, לאהוב, לפרגן, ולהקשיב. לכבד במיוחד תלמידי חכמים – אבל גם כל יהודי באשר הוא.
ובזכות כך – נזכה בעזרת ה’ לבניין בית המקדש ולביאת משיח צדקנו במהרה בימינו. אמן ואמן.