שמח ורגוע

שמח ורוגע
השמחה היא הביטוי הכי נכון לחופש והחירות האמיתיים שכולנו משתוקקים אליהם, ורבי נחמן מגלה לנו איך משיגים את זה!

למה בפעמים מסוימות בחיים אנחנו לא מצליחים להגיע למצב של ישוב הדעת – מצב בו אנו חווים יציבות נפשית או רגשית המאפשרת לנו לשמור על איזון וראייה צלולה של ההווה, בעיקר בזמנים מאתגרים? מדוע בזמנים מסוימים קל לנו להשיג ישוב הדעת, ובזמנים אחרים קשה לנו?

רבי נחמן מברסלב נותן לנו את התשובה המדויקת והברורה ביותר למצב הזה (ליקוטי מוהר”ן ח”ב י) וכך הוא אומר: “מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך, הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת, ואינם מישבין עצמן. והעיקר – להשתדל ליישב עצמו היטב, מה התכלית מכל התאוות ומכל ענייני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד, ואז בוודאי ישוב אל ה’. אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המוח כרצונו, ועל כן קשה לו ליישב דעתו. רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המוח כרצונו, ויוכל ליישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החרות, בבחינת (ישעיה נה, יב): “כי בשמחה תצאו”, שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המוח, אזי מוחו ודעתו בן חורין ואינו בבחינת גלות, ואזי יוכל להנהיג את מוחו כרצונו וליישב דעתו, מאחר שמוחו בחרות ואינו בגלות”.

אולי גם זה יעניין אתכם:

הוא צוחק

למה אנשים סובלים?

תמצית החיים בשתי דקות ו-23 שניות

למה אנשים לא שמחים?

אתגר 148

אחד מהימים האלה

סירת המפרש של אבא שלי

שמחה, זה כל מה שאנחנו מבקשים

ארבע סיבות לשמוח

תודה לך השם

תמצאו את הרווח

נקודות טובות ואזמרה

12 טיפים לרגעים קשים

גלגל ההצלה של רבי נחמן

ראשית, עלינו לזהות את ההבדל העיקרי שקיים בין המושגים שמחה והתלהבות, ובין עצבות ודיכאון.

כשאדם מתלהב, למרות שזו הרגשה טיפוסית טובה, המוח שלו לא מיושב. אבל כשהוא שמח – שזו הרגשה של רוגע ונינוחות, של סיפוק ושביעות רצון – שזו פלטפורמה מדהימה לישוב הדעת, אז המוח שלו מיושב.

ומצד שני, דיכאון מונע מהמוח שלנו מלהתיישב מכיוון שאם אדם מדוכא, חלילה, יש לו רגשי תרעומת על איך שהוא מרגיש. עצבות לבדה אינה בהכרח אותו דבר. לפעמים היא יכולה להיות ‘בריאה’. ישנה אפשרות שבגלל שאדם מרגיש עצוב הוא מגיע למצב של דעת, בדומה לרעיון של לב נשבר בזמן ההתבודדות עליו מדבר רבי נחמן רבות ושהוא יקר ומוערך מאוד אצל בורא עולם. אבל ברגע שאדם שופט את עצמו בגלל שהוא מרגיש עצוב או כשאינו מרוצה מאיך שבורא עולם מנהיג אותו, בגלל אותן רגשות עצב, אז המצב מתחיל להסתבך וקשה להיות מיושב בדעתו. כי איך רבי נחמן אומר בשם הנביא ישעיה? “כי בשמחה תצאו”!

וכך אומר רבי נחמן: “על ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המוח כרצונו, ועל כן קשה לו ליישב דעתו. רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המוח כרצונו, ויוכל ליישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החרות”!

הסיבה היחידה שאנשים רחוקים מבורא עולם, ומעבודת השם והצמיחה האישית שלהם, היא בגלל שאין להם ישוב הדעת, כפי שאומר רבי נחמן לעיל, ולכן הם נכשלים ולא מצליחים ליישב את דעתם.

כל אדם צריך, מכיוון שזה מאוד חשוב, לשאוף לחוש בצורה בהירה את התכלית הנצחית של התאוות וענייני העולם הזה – שהם השתוקקות של תענוגות הגוף והרצון לכבוד וכדומה, כי אם אדם ייתן דעתו על נושא חשוב זה הוא בהחלט יצליח להתקרב לבורא עולם.

והדרך העיקרית להשיג ולשמור על מוח מיושב היא על ידי השמחה. למה? מכיוון שכאשר אדם שמח הוא יכול לכוון את המוח שלו למה שהוא רוצה, להנהיג אותו כרצונו כדברי רבי נחמן, והוא יכול ליישב אותו ולהגיע למצב של ישוב הדעת – איזון נפשי ושקט פנימי – ולחשוב על המטרה והתכלית הנצחית של חייו. כי שמחה, היא המצב שמבטא הכי טוב ונכון ביותר את עניין החופש והחירות האמיתיים – על כל תחומם וממלכתם, וכתוצאה מכך, כאשר אדם מקשר שמחה אל מוחו, המוח שלו משוחרר, לא משועבד ולא נמצא בגלות. אז הוא יכול להשיג ישוב הדעת וליהנות מהסתכלות ברורה וצלולה על ההווה עם הפנים קדימה, לעתיד.

שמחה היא הביטוי הכי נכון למצב של חופש וחירות אמיתיים

השמחה היא הביטוי הכי נכון למצב של חופש וחירות אמיתיים!…

וכשהוא במצב של דיכאון, חלילה, היכולות של המוח וההבנה נמצאות בשעבוד, בגלות חשוכה, וקשה לו מאוד להשיג את הנוכחות של המוח ולשוב אל הבורא. מכאן מובן שהדיכאון בו הוא נמצא הוא מחסום גדול בעבודת השם.

אך כאשר אדם שמח הוא נעשה חופשי ומאושר והוא לא נמצא בגלות! כמו שכתוב: “כי בשמחה תצאו” (ישעיה נה, יב). גלות, מן הצד השני, גורמת למוח להתפזר. וכפי שאומרים חז”ל על המואבים והעמונים (מגילה ע”ב, על דברי הנביא ישעיה מח, יא): “שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְשֹׁקֵט הוּא אֶל שְׁמָרָיו וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר”.  שאנן – כלומר, הם היו חסרי דאגות, בטוחים ורגועים לכן לא גלו ממקומם. שוקט אל שמריו – כי כמו יין טוב שעומד על שמריו, אפילו שמעבירים אותו מכלי אל כלי הוא נשאר יין טוב ואינו מאבד מטעמו וריחו.

אחרי שהבנו את ההבדלים נוכל לאמץ את השמחה בחום כדי להיות אנשים משוחררים, שמחים ולהנהיג את המוח שלנו כרצוננו!

אתם מוזמנים ליהנות מחכמתו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב במאמרים מרתקים נוספים בקישור הזה.