קרן אור

קרן אור

הגעתי עד למקום הקדוש ביותר ליהודי ולא היה נוח להתפלל שם, איך זה יכול להיות?!?… ואז קרן אור בקעה מתוך המערה…

החיפוש הרוחני שלי התחיל אי שם בארצות הברית של שנות ה-70, כאשר התנסיתי ביוגה מזרחית, ובהמשך התחברתי לגורו רוחני שנשא גם את התואר סוואמי – שמדגיש את העובדה שמי שנושא תואר כזה הוא אדם מלומד, מסור ועם שליטה ביוגה. לאחר מכן הצטרפתי לבית הכנסת של הרב שלמה קרליבך זצ”ל באפר ווסט סייד.

בישראל ביקרתי בפעם הראשונה בשנת 1984.

לכן ברור שהמקום הראשון בו רציתי להיות בשבת הוא הכותל המערבי. אחרי הכל, הכותל הוא המקום הקדוש ביותר בישראל, שהיא הארץ הקדושה בכל העולם כולו. אז אתם בטח מבינים את ההתרגשות שמילאה אותי לקראת המפגש עם קיר הדמעות.

הרגע המיוחל הגיע. הגעתי לכותל, ניגשתי למניין המתפללים הראשון שראיתי… ואז הרגשתי כאילו דוחקים אותי. ניגשתי למניין אחר, ושוב אותה הרגשה – כאילו דוחפים אותי החוצה.

אולי גם זה יעניין אתכם:

הכיסא הריק שמילא את החלל הריק

צריך אומץ לחיות

היה קשה אבל שווה!

להרגיש מיליון דולר גם עם סלעים בראש

העניין הזה חזר על עצמו כמה פעמים. היה לי כל כך קשה וכאבתי בתוכי, ‘בורא עולם, אולי אני לא שייך לכאן!’ זעקתי בתוכי אליו מתוך קירות ליבי.

התרחקתי מהכותל והתחלתי לבכות. הגעתי עד לכאן ממקום כל כך רחוק למקום הקדוש ביותר ליהודי ולא היה נוח להתפלל שם – איך זה יכול להיות?!? ‘אולי כל העניין הדתי הזה לא בשבילי?’ חשבתי לעצמי…

ברור שהמקום הראשון בו רציתי להיות בשבת הוא הכותל המערב. אחרי הכל, הכותל הוא המקום הקדוש ביותר בישראל!

רגע לפני שהגעתי לקצה מבחינת מה שיכולתי להכיל, שמתי לב לחלק של הכותל שנמצא בתוך מנהרה. הרגשתי כאילו קרן אור בוקעת משם ומאותתת לי להיכנס פנימה.

הלכתי בעקבות האור… נכנסתי וראיתי שני אנשים מבוגרים עם זקנים לבנים שרים שיר ברסלב מוכר “שבענו מטובך”. הפנים שלהם כל כך האירו ואני הייתי מהופנט מהמראה המיוחד הזה.

אתם מבינים את ההתרגשות שמילאה אותי לקראת המפגש עם קיר הדמעות

אתם מבינים את ההתרגשות שמילאה אותי לקראת המפגש עם קיר הדמעות…

עמדתי שם מתבונן במראה המיוחד והפשוט הזה כשלפתע אדם זר (שאחר כך הפך לחבר טוב שלי) טפח על כתפי ושאל אותי “אתה יודע מי החבר’ה האלה?”

“לא, מי הם?” שאלתי.

“אלה שני חסידי ברסלב יקרים. רוצה להכיר אותם?”

ברור שרציתי. אמרתי לו שאני נמצא במלון המלך דוד כדי שיבוא לאסוף אותי למחרת, בשבת בבוקר.

בבוקר של שבת החברים שלי ואני חיכינו לו בציפייה שיבוא וייקח אותנו לבית הכנסת של ברסלב במאה שערים.

באותה שבת התפללנו שחרית ביחד עם חסידי ברסלב ואכלנו את סעודת השבת עם רבי משה בייננשטוק. זו הייתה השבת הראשונה שלי בישראל, שבת מופלאה ומלאה בקרני אור. הקב”ה הביא אותי בדיוק למקום שבו רציתי להיות – בברסלב. וזה היה מדהים.

וזהו, משם התחיל סיפור האהבה שלי עם רבי נחמן שהוביל אותי ואת אשתי לגור בירושלים ולגדל משפחה לתפארת.

תודה רבה לך בורא עולם על המתנה המיוחדת הזו שקוראים לה רבי נחמן מברסלב!

עוד סיפורים מרגשים מהלב תמצאו בקישור הזה!