לחם וביצה – הסעודה המפסקת של תשעה באב

לחם וביצה – הסעודה המפסקת של תשעה באב

הלחם היבש שלנו הוא תורתנו העייפה והביצה הטבולה בעפר היא התפילה שאנו מתייחסים אליה כאל נטל… לחם וביצה והסעודה המפסקת של תשעה באב.

חתיכת לחם קשה, ביצה קשה טבולה בעפר – זה מה שאוכלים כשאנחנו יושבים על הרצפה הקרה לבד.

זאת הסעודה המפסקת של תשעה באב, הסעודה המפרידה בין ערב החורבן ליום החורבן עצמו. והיא בהחלט שונה מהסעודה המפסקת של ערב יום כיפור, בה מצווה לאכול לקראת היום הקדוש בשנה. (כשתשעה באב יוצא ביום שבת, כמו השנה, אז הסעודה המפסקת היא הסעודה השלישית בשבת ואוכלים רגיל, לא לחם וביצה).

אז איזה סוג של הכנה הוא המחיר הדל של ערב תשעה באב?

אולי גם זה יעניין אתכם:

מתגעגע לבית? אתה לא לבד!

תשעה באב וסר אייזק ניוטון

שלושת השבועות – תעצמו את העיניים!

הייתי צריך להיות בחופשה

אנחנו יודעים שהמאכלים שלנו מסמלים זיכרונות וזמנים מסוימים בחיינו. למשל, מצה היא לחם העוני, מרור מזכיר לנו את הסבל שסבלו אבותינו במצרים. בליל הסדר אנחנו יושבים כבני מלכים, אומרים את ההגדה, שרים הלל ומהדקים את הקשר המשפחתי ואת זה עם בורא עולם.

זאת הסעודה המפסקת של תשעה באב, הסעודה המפרידה בין ערב החורבן ליום החורבן עצמו. והיא בהחלט שונה…

אבל הסעודה של תשעה באב היא האנטיתזה לכל זה. הלחם היבש שלנו הוא תורתנו העייפה, אנחנו אוכלים את זה כי אנחנו לא מתייחסים אליה ברעננות שאנחנו צריכים. הביצה הטבולה בעפר היא התפילה שלנו שלא פעם אנו מתייחסים אליה כאל נטל, משהו שהיינו רוצים לבלוע במהירות ולסיים איתו.

אנחנו יושבים נמוך או על הרצפה כי אנחנו מתנהגים בדרכים שהופכות אותנו לא ראויים לשבת ליד השולחן כמו בנים של מלך. אנחנו יושבים לבד, כי בחוסר הביטחון שלנו אנחנו מתיימרים להיות טובים מכדי ‘לסבול’ אנשים אחרים, לכן רבים איתם ודנים אותם לכף חובה, נופלים לזרועות המחלוקת והשנאת חינם.

האוכל שלנו מסמל נקודות דרך חשובות בחיים, המצה למשל היא לחם העוני

האוכל שלנו מסמל נקודות דרך חשובות בחיים, המצה למשל היא לחם העוני…

ביום כיפור אנחנו צריכים לחזק את עצמנו כדי לבלות את היום הקדוש הזה בתפילות, תוך שימוש הכוח שלנו על מנת להרהר ולהשליך את החטאים שלנו.

בערב תשעה באב אנחנו צריכים לחזק את עצמנו כדי להסתכל מהכי קרוב על החורבן בפנים. אנחנו צריכים להכיר ולעמוד בחלקנו בהיעדרו המתמשך, ובעקבות הכאב והסבל שההעדר הזה ממשיך עלינו.

ואם לא נוכל לעשות את זה, אז כפי שאמר פעם הרבי מקוצק – רבי מנחם מנדל – במקום להתאבל על חורבן בית המקדש אנחנו צריכים להתאבל על עצמנו. על החורבן של שלנו.

שיהיה לנו צום קל ומועיל ושנזכה לשמוח ולחגוג במהרה את בואו של משיח ובניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן.

אתם מוזמנים ליהנות ממגוון רחב של מאמרים מרתקים, מחכימים וסוחפים בנושא יז בתמוז, תשעה באב ושלושת השבועות – תמצאו כאן!