האם אפשר לחזור בתשובה פעמיים? מסתבר שכן. פעם אחת כשעושים את זה עם הפחדות ופעם שנייה כשעושים את זה כמו שצריך ובמקום הנכון!
האם אפשר לחזור בתשובה פעמיים? כנראה שכן, כפי שמספר לנו אברהם:
החזרה בתשובה שלי הייתה מאוד פנימית. בתור חילוני, סלדתי מאוד מהטפות ומהפחדות שמטרתן להחזיר אותך בתשובה מתוך פחד. אצלי זה לא היה עניין של ההשקפה אלא זה הוא האופי שלי, כשניגשים אליו בצורה שלילית אני לא מסוגל להתחבר עם זה. לכן, כשהתחילו ניצני הרהורי התשובה לנבוט בליבי חיפשתי איזו נקודה של טוב, משהו נעים להתחבר איתו, וזה לא היה קל. העולם של הדתיים לא היה נראה קורץ ונוצץ, ובתור אחד שהכיר מה זה לעשות חיים, היה לי מאוד קשה למצוא משהו שייתן לי חשק לחזור בתשובה מאהבה, ולחזור בתשובה מיראה ופחד – פשוט לא יכולתי.
מן הסתם, חברו כמה וכמה דברים על מנת להביא אותי לנקודה בה אני מחליט לעשות שינוי אמיתי בחיים, אבל אני זוכר כמה נקודות של אור מיוחדות עד היום. אחת מהן הייתה נושא הזוגיות. אחרי שחוויתי את הקושי שלי ושל רבים אחרים לבנות חיים עם בת זוג, הרגשתי שזה בגלל שחסר כאן משהו בסיסי שמחייב ונותן מסגרת ברורה. התחלתי למצוא את עצמי חולם על הקמת בית חרדי צנוע. דמיינתי את עצמי בתור אברך צנוע בדירה קטנה בשכונת גאולה, אולי עובד במשהו פשוט ומנהל אורח חיים דתי וביחד עם זוגתי הצנועה מגדל ילדים…
וזה מביא אותי לנקודה נוספת שמאוד הייתה חשובה לי – הילדים. חשבתי על עצמי מגדל ילדים – מה אלמד אותם? איך אכוון אותם? ושוב, מצאתי את עצמי נשען על המסגרת הכה ברורה ואמיתית של התורה, שפשוט ידעתי שרק היא יכולה לתת מענה לשאלות אלו.
עוד דבר שעזר לי, ולפי דעתי הוא שנתן לי את עיקר הכוח לקבל על עצמי עול מצוות שבתחילה היה מאוד כבד לי לקבל, הוא – הכרת הטוב לאלוקים. התבוננתי בכך שהקב”ה מחיה אותי ומעניק לי כל כך הרבה, וממש המחשתי לעצמי איך חיות אלוקותו מחיה אותי ומקיימת אותי בכל רגע ורגע, ואיך אפשר שלא לנסות להחזיר לו טובה ופשוט לשמוע בקולו למרות הקושי להתרגל לכך?
אולי גם זה יעניין אתכם:
כך נכנסתי מעט יותר אל תוך הלך הרוח שהביא אותי, בסופו של דבר, לחזור בתשובה באופן מאוד רציני ועמוק. היה לי ברור שאני רוצה להשקיע בלימוד תורה, בעבודת המידות – לעשות את הטוב בעיני אלוקים… ולא רק , גם בעיני בני אדם.
כן, הרקע שלי כאדם חוץ מסגרתי ואנטי ממסדי גרם לי לריחוק ונתק מהחברה הקונבנציונלית, אבל זה היה רק בחיים החילונים. כנראה שהנשמה שלי הרגישה את השקר ולא הסכימה לזרום עם זה, אבל כשהתחלתי לחזור בתשובה והתחלתי למצוא את עצמי מקבל מילות הערכה ומבטי אהדה מאנשים שהיו חלק ממסגרת חברתית מובנית, גיליתי עד כמה שזה חשוב וזה נתן לי הרבה כוח להיות חלק מהעולם היהודי הרציני והאחראי, וממש הפכתי לאדם אחר מבחינה זו. החיבור עם היהדות, תלמידי חכמים, מסורת ותורה ועוד, בנו אותי ועשו לי טוב בנשמה, הלכתי והבראתי מחוליי החיים החילוניים.
מן הסתם, חברו כמה וכמה דברים על מנת להביא אותי לנקודה בה אני מחליט לעשות שינוי אמיתי בחיים, אבל אני זוכר כמה נקודות של אור מיוחדות עד היום. אחת מהן הייתה נושא הזוגיות…
ואז, נכנסתי ללמוד בישיבה. זה היה צעד מתבקש לאור הצמא שלי ללמוד ולדעת מה התורה אומרת ומה רצון הבורא. בישיבה אכן למדתי תור,ה אבל בלי לשים לב התחלתי להתנתק מעולם התורה הרחב שאהבתי כל כך. היה בישיבה סוג של לחץ חברתי וגאוות יחידה. כל הזמן הבליטו את היתרונות של הישיבה שלנו על שאר הפלגים והזרמים, וגם אני נסחפתי לזה.
השנים נקפו, הישיבה שלמדתי בה גדלה מאוד והפכה למקום מפורסם ומבוקש. גאוות היחידה הרקיעה לגבהים חדשים, אבל אצלי התחיל לקרות תהליך הפוך. למרות שהייתי מראשוני התלמידים, וותיק ונחשב, התחלתי להרגיש ריקנות. משהו מאוד בסיסי ויסודי היה חסר לי בחיים ולא ידעתי מה הוא.
ואז התחילו להידלק לי כמה מנורות אדומות…
אחת מהן הייתה כשהייתי מגיע לראש השנה באומן. בגלל, שבכל זאת, התחלתי קצת לצאת מהבועה בה הייתי, סוף כל סוף התחלתי לשים ליבי לכך שיש עוד הרבה חסידי ברסלב שלא לומדים אצלנו בישיבה, ובכל זאת, הם שמחים (ולמען האמת הם היו יותר שמחים), הם יודעים מהתבודדות וחיים את העצות של הרבי. מה?! תמהתי – יש חיים מחוץ לישיבה?! הייתי בטוח שרק אצלנו זה ברסלב, ועכשיו אני מגלה שלא רק שזה לא נכון אלא שאותם חסידים הם הרבה יותר ברסלב ממני…
אחרי הריקנות, הגיע תורן של המנורות האדומות שהחלו להידלק בזו אחר זו…
התחלתי להתחבר עם עוד חסידים לא מהישיבה, ואז נדלקה לי נורה אדומה נוספת – היי! זה בכלל מה שאמור להיות מלכתחילה! איך לא שמתי לב עד עכשיו? הרי כולנו חסידי ברסלב, ואיך יכולתי לסבול את המצב שהיה עד לא מזמן כשהייתי מנותק מכולם ובטוח שרק אני והישיבה שלי חשובים וכל השאר אוויר…?!
זה ידוע, שכאשר בועה מתחילה להתפקע אז היא מתפקעת מהר. מהר מאוד גיליתי מה שחסר לי – חיבור עם כלל ישראל! זה התחיל מחיבור עם כלל חסידי ברסלב ומהר מאוד התקדם לחיבור עם כלל ישראל הכשרים, כי זו ברסלב – להיות יהודי ולאהוב את היהדות ואת כל העולם היהודי, לאהוב תלמידי חכמים, לאהוב יראי שמים, לאהוב יהודים פשוטים שמקיימים תורה ומצוות במסירות ואהבה – בקיצור להיות יהודי!
ואז חזרתי בתשובה בפעם השנייה. פשוט התחלתי שוב לחיות, ממש כמו כשחזרתי בתשובה לראשונה ואהבת השם והמצוות והתורה הביאו אותי גם לחוות את החיבור הנפלא לכלל היהודים ולעולם התורה הרחב והענף כל כך, כך היה עכשיו – חזר לי כל החשק ליהדות ביחד עם אהבה וחיבור עמוקים לכלל ישראל שומרי התורה והמצוות. ואף הרחוקים שעד כה הרגשתי מחויב לקרב אותם רק מכוח היותי אחד מתלמידי הישיבה הכי טובה בעולם, ולא הבנתי למה אין לי באמת חשק לכך – עכשיו שהתחברתי שוב באמת עם התורה, קיבלתי חשק אמיתי גם לקרב כל יהודי רחוק ממקום אמיתי ומגובה העיניים, ולא מתוך גאווה וניצחון.
ואתם רוצים לשמוע דבר מדהים? נכון שהזכרתי את הנקודה של זוגיות וחינוך הילדים שהיה להם חלק גדול בחזרה בתשובה שלי? אז כשהייתי בישיבה “הכי טובה” חיי המשפחה שלי לא היו בכלל כמו אותו חלום שחלמתי על חיי תורה צנועים, עם זוגיות שקטה וגידול ילדים בדרך יציבה – הכל היה כל כך מבולבל ולא יציב. לא הבנתי מה קרה לאותו חלום ומדוע המציאות כל כך רחוקה ממה שרציתי?
אבל כשחזרתי בתשובה בפעם השנייה, והתחברתי שוב עם כלל ישראל ודרכי התורה, גם חיי המשפחה חזרו להיות ממש כמו שחלמתי!
* * *
רגעים של חיים – סיפורי התגלות והתעוררות נפלאים מחייהם הסוערים של בעלי תשובה, כפי שמיכאל הר לב שמע.
עוד סיפורים מרגשים מהלב תמצאו בקישור הזה!