להסתכל על אחרים? זה הטבע שלנו. על עצמנו? זה המם הענק של רבי נחמן!
“דע, כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על-ידי-זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה, וזה בחינת (תהלים לז, י) :”ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו”, היינו שהפסוק מזהיר לדון את הכל לכף זכות, ואף-על-פי שאתה רואה שהוא רשע גמור… כי אף-על-פי שהוא רשע, איך אפשר שאין בו מעט טוב עדיין, כי איך אפשר שלא עשה איזה מצווה או דבר טוב מימיו, ועל-ידי-זה שאתה מוצא בו עוד מעט טוב ששם אינו רשע, ואתה דן אותו לכף זכות, על-ידי-זה אתה מעלה אותו באמת מכף חובה לכף זכות, עד שישוב בתשובה….” (רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר”ן תורה רפ”ב הידועה כ”אזמרה”).
אזמרה – ידועה כתורת הבסיס במשנתו של רבי נחמן מברסלב, והיא בין הדברים העיקריים שמאפיינים את חסידות ברסלב – מציאת הנקודות הטובות – בנו ובסובבים אותנו.
אולי גם זה יעניין אתכם:
תמצית החיים בשתי דקות ו-23 שניות
בשיעור מאלף זה רבי נחמן מלמד אותנו לחפש ולהכיר בנקודות הטובות שיש בנו ובאחרים, ולא משנה עד כמה הן יכולות להיראות זניחות וקטנות בעינינו. כי כשעושים את זה, אנחנו מחזקים את היכולת שלנו לצמוח בכל היבטי החיים, ובעיקר בצמיחה האישית-רוחנית שלנו. אנחנו גם לומדים כיצד הצדיק מסוגל למצוא ולהנהיג את האנשים סביב הישגים רוחניים אמיתיים.
“דע, כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות” – זאת הדרך בה רבי נחמן מחליט ללמד את אחד היסודות העיקריים של משנתו, ושל חסידות ברסלב בכלל, במציאת הטוב. מדוע?
יותר מכל אדם אחר, רבי נחמן הצליח להגיע לשורש של אחד הדברים שהכי מאפיינים אותנו: – טבע האדם. וטבע האדם שלנו הוא קודם כל לזהות דברים שקורים אצל אנשים אחרים ואחר כך אצלנו, בתוכנו. לכן הוא מפנה אותנו תחילה לדבר שהכי קל לנו איתו – למצוא את הנקודות הטובות אצל אנשים אחרים.
השונא
המילה המוכרת והשגורה, לצערנו, בפה של לא מעט אנשים היא – “השונא”, שמשתמשים בה בצורה כל כך שלילית ופוגענית והיא בעצם החלופה ל”כל מי שלא מסכים איתי”.
רוצה לעשות ‘חיסול ממוקד’ למישהו שהשקפות העולם שלו לא תואמות את שלך? תאשים אותו שהוא שונא.
רוצה להפיל את כל האויבים שלך? תייג אותם כשונאים.
במילים אחרות, אם יש לך רגשות שליליים כלפי מישהו אחר, מה הדרך הכי קלה מלהתחמק ולהכיר באמת ברגשות שלך – במה שאתה מרגיש? כמובן, להאשים את האדם שאתה שונא שהוא הוא השונא והוא זה שסובל מחיסרון זה או אחר.
ואם אתה מקנא במישהו, או כועס עליו? מה השאלה, תאשים אותו בקנאה וכעס, את השונא הזה. כי לא, זה לא אתה שטעון ברגשות שליליים כאלה, זה הוא.
‘חיסול ממוקד’ למישהו שלא חושב כמוך? תאשים אותו שהוא שונא…
להתחבא מאחורי רגשות לא נוחים ונעימים על ידי שמאשמים את כל העולם ולהקתו בפגמים שלך, הרגשות השליליים שאתה מסתיר – זו פעולה שגם נקראת “מנגנון השלכה”. יכול להיות שפעולה זו מוכרת לכם מהתיאוריות של פרויד, אבל האמת היא שעניין זה קיים הרבה לפני פרויד וכל מיני הוגים וחוקרים פסיכולוגיים. מנגנון ההשלכה החל כבר בגן עדן.
כן, דווקא שם במקום הכי חלומי זה התחיל כשהנחש, בלי שום בושה, האשים את בורא עולם כאשר שיקר לחווה וסיפר לה “מה יקרה באמת” אם היא תאכל את הפרי האסור מעץ הדעת טוב ורע. וכמובן, שהנחש היה השקרן היחיד באותה סיטואציה.
השינוי (טרנספורמציה)
רבי נחמן מתחיל את “אזמרה” עם אמת מוסכמת: אנשים נוטים לשפוט ולדון אנשים אחרים בצורה קשה לכף חובה. אבל רבי נחמן, בעצם פתיחת אחד השיעורים הכי חשובים שלו עם אמירה טוטאלית כזו, מבקש מאיתנו לוותר על היצר והדחף הטבעי שלנו ובמקומו מאיץ בנו לדון את כל אדם לכף זכות! אנחנו חייבים, אומר רבי נחמן, להתאמץ ולהשתדל לחפש ולמצוא איזה טוב שקיים במישהו אחר.
ועם זה אנחנו צריכים להחמיר ולקיים את מה שרבי נחמן אומר-שואל בהמשך דבריו: “איך אפשר שאין בו מעט טוב עדיין? כי איך אפשר שלא עשה איזה מצווה או דבר טוב מימיו?…”
אין מציאות כזאת שאין בעומד מולך טוב כלשהו, אפילו נקודה קטנה של טוב.
אנחנו לומדים מכך שתהליך זה – לשאול שאלות, לחשוב על הדברים הטובים שהאדם הזה בוודאי עשה ולכן גם לדון אותו לכף זכות – בעצם מביא לשינוי אדיר! כל כך עד שהאדם הזה, זה שחשבנו שהוא רשע ומצאנו בו אינסוף פגמים, כבר לא יהיה במקום של רשעות. כשחושבים על זה, ואז מגלים את הנקודות הטובות שלו, האדם הזה עכשיו מסוגל לעבור שינוי שישנה אותו מן הקצה אל הקצה. ולא רק, אלא שזה ייתן לנו חשק ורצון למצוא בו עוד נקודות טובות.
המם החשוב הזה של רבי נחמן – לחפור ולחפש עוד ועוד עד שנמצא משהו טוב – שזה גם כוח המחשבה שלנו שמהווה סוכן של שינויים – מתאים בהחלט גם לעצמנו. לא רק מישהו אחר עובר שינוי טוטאלי כשאנחנו חושבים עליו טוב ודנים אותו לכף זכות, אלא גם אנחנו עצמנו מסוגלים להתמקד בטוב שלנו, בנקודות הטובות והמיוחדות לנו, ולהיות מי שאנחנו חושבים שאנחנו. כלומר, לדון גם את עצמנו לכף זכות.
אחרי שההלם הראשוני של הזיהוי וההכרה נעלם, אנחנו מבינים שכל הדברים השליליים שאנחנו רואים באחרים הם בעצם מראה לחסרונות והפגמים שלנו, דבר שקשה לנו לאבחן בעצמנו ולהצביע עליו בתוכנו מסיבה אחת: כי זה כואב ולא נוח ולא נעים. למעשה, נהיה מסוגלים להשתמש באותן מיומנויות ויכולות שרבי נחמן לימד אותנו כלפי אחרים עם עצמנו. וכאן אנחנו צריכים לשאול את מה שרבי נחמן שאל: ‘איך אפשר שאין בי מעט טוב עדיין? כי איך אפשר שלא עשיתי איזו מצווה או דבר טוב מימי?…’
קל להסתכל על אחרים. לכן עשו את זה כפי שרבי נחמן מלמד אותנו: מצאו את הטוב באחרים, ולמרות שהשלילי זוהר כמו שלטי ניאון מהבהבים – התעלמו ממנו. או טוב יותר, אל תסתכלו עליו בכלל. וזכרו שכאשר אתם דנים לכף זכות את הזולת בורא עולם דן אתכם לכף זכות. ואם יש לכם את היכולות למצוא נקודות טובות באחרים, תהיו בטוחים שיש לכם את זה גם עם עצמכם ובגדול!
אתם מוזמנים ליהנות מחכמתו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב ולהפוך אותה לחלק מכם כבר עכשיו, וכן ממאמרים מרתקים נוספים בקישור הזה.