פרשת בחוקותי, היא הפרשה האחרונה בספר ויקרא. הפרשה מתחילה בפסוק:
“אם בחקתי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם. ונתתי גשמיכם בעיתם” וכו’
רש”י מפרש, “אם בחוקתי תלכו” שתהיו עמלים בתורה. נשמע פשוט, האמנם?
עמל פירושו עבודה קשה. אז כנראה זה לא כל כך פשוט. זה אומר להתאמץ ללמוד את תורת ה’ ולקיים את מצוותיו. אף אחד לא אמר שלהיות יהודי זה דבר קל!
אבל בעצם זה לא כל כך קשה. וזה אפילו באמת פשוט. פשוט כי עמל בתורה מקיף את כל מה שאנחנו עושים בחיינו. זה אומר שכל מה שאני עושה, יכול להיות מחובר לעמל התורה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
נפלאות ספירת העומר בתורת רבי נחמן
אם אני הולך לעבודה ויודע שאני חייב לעבוד כי אני צריך לפרנס את משפחתי, אני צריך שיהיה מה לאכול בשולחן השבת שלנו, אני צריך לשלם שכר לימוד ללימודים של ילדיי, וכו’, אז אני עמל בתורה. אם אני נוסע לעבודה וחזרה ממנה, אם אני מבלה זמן יקר באכילה, (כמובן לא לתאוות הגוף אלא בשביל שיהיה לי כח לעבודת ה’) בהליכה לצורכי בריאות, בשינה, ברחצה ובשמירה על משפחתי כדי לוודא שהם הולכים בדרך התורה, אז אני עמל בתורה.
ההבנה הבסיסית היא שכל מה שאני עושה זה למען ה’. כמובן, לימוד התורה עצמו דורש “עמל”. התורה אינה חכמה כמו חכמות אחרות. הסתכלו על האוניברסיטאות של היום ותראו מה הם לומדים! שום דבר שבאמת בעל ערך. לאן הולכים הסטודנטים עם כל הידע שלהם?
התורה, לעומת זאת, היא מה’. זו חכמתו של אלוקים, במסלול שמוביל אותנו לדרך היושר וההגינות, היא נותנת לנו ידע להתמודד עם אתגרי העולם הזה, ומעניקה לנו תחושה של מוסר וצדק. בפשטות, היא נותנת לנו חכמת חיים ודרך לחיות.
אז, עלינו לעמול. עלינו לעמול בכל מקרה לאורך החיים, “אדם לעמל יולד” (איוב ה, ז,) אין מנוס מעבודה קשה. זו הבחירה שלנו במה לעמול. האם אנו עמלים כמו כולם? או שאנו עמלים למען ה’?
ויהי רצון שנזכה להיות פועלים עמלים באמת לכבוד ה’ יתברך
