יום אחד הופיע בגואה מחזה מרתק שקסם ליחיאל: עגלה עם צועני אמיתי שהחלום שלו
את המפגש המיוחד עם "החתול" יחיאל לא ישכח. "החתול" הכיר לו את החיים בדוּני,
אי אפשר היה להתעלם מהתזמון. בדיוק בשעה שהחלה סופת שלגים שהייתה יכולה לקבור אותם
כשיחיאל ישב על שפת התהום מעל הנהר השוצף באוויר הזך עם מקלות הקטורת שהדליק
כשקשה צריך רק למצוא את הרווח וההרחבה שבאתגר. זה התפקיד שלנו. נכון, זה לא
משהו בהתבודדות שהייתה לו מאוד קסם לו. בכל יום שהיה לבדו הרגיש איך משתחררים
באותו יום היה ליחיאל אתגר! פתאום הוא הרגיש משמעות לנסיעה שלו. רחמיו הרבים על
יחידה, חיה, נשמה, רוח ונפש – חמש רמות הנשמה שיצירתן נעשית בצורה מיוחדת, כמו
יחיאל הרפה את גופו ונתן להרגשת הפחד למלא אותו, במוח רץ לו משפט שחזר
האווירה בדרך למנאלי החלה לנפץ ליחיאל את ה"רציונליות" המערבית אליה היה מורגל כל כך,
