לחיות בגן עדן כבר בעולם הזה!

רבנו ז״ל אומר שאדם צריך להשתדל להתרגל לחיות בעולם הבא, בגן־עדן. ההרגל נעשה כטבע שני. הדרך לכך היא בהיפרדות מתאוות הגוף של העולם הזה. עולם החומריות עומד בהיפוך גמור לגן־עדן, שבו אין אכילה ושתייה ותאוות, אלא רוחניות בלבד.

אפשר לראות מה שקורה כשאדם חלילה חולה: המאכל הטעים נעשה לו מר; הוא דוחה אוכל ושתייה, מפני שהוא קרוב יותר אל המוות, אל העולם הבא. במידה מסוימת הוא מתחיל לחיות בעולם העתידי, ומתמעט בו החשק לדברים המושכים את האנשים הבריאים.

העונג האמיתי הוא בעולם הבא

האדם צריך להשתדל להרגיל את עצמו לחיי גן־עדן בעודו חי ובריא – נכון, זה דבר קשה, שהרי הסביבה מלאה פיתויים והיצר הרע חזק.
כיצד אדם ישלוט על תאוותיו? רבנו ז״ל אומר: אם אתה מבקש תענוגים – תחשוב על העונג שיש בעולם הבא. רגע אחד של עונג שם עולה על כל תענוגות חיי עולם הזה כולם (אבות ד, יז).

אולי גם זה יעניין אתכם:

• גן עדן בחמש דקות!
• גן עדן והעצים של אלוקים – ההצגה המתמשכת של חיינו
• פרשת בראשית – התחלה חדשה

אם יחשוב האדם על העונג שאבד לו בעולם הבא בעבור פיתויי העולם הזה – יוותר עליהם בנקל. ואף יש סכנה שאם ירבה במחשבות על העולם הבא יבוא לבחילה גמורה בחיי העולם הזה, לכן השכחה טובה לעיתים, כדי שיוכל להמשיך לחיות.

מעט נכתב על הגן־עדן. חז״ל אמרו שאי־אפשר לתארו, אך רגע אחד של גן־עדן, טוב מכל חיי עולם הזה. הזוהר הקדוש רומז על אורות מיוחדים של מעלה – וזה רק פרט אחד מהתענוגות שבגן־עדן.

רבנו ז״ל מתאר מלאך בעל אלף ראשים, ובכל ראש אלף לשונות, ובכל לשון אלף קולות, ובכל קול אלף ניגונים (ראשית חכמה, שער האהבה) – זהו חזן של מעלה. על האדם לעבוד כאן כדי לזכות לזה, אם נזכור ונשים את זה לנגד עינינו כל הזמן נצליח במלחמה נגד היצר.

הימנעות ממחלוקת – כרטיס כניסה לגן עדן

רבנו ז״ל שואל: מהו גן־עדן? הגמרא אומרת: “להנחיל אוהבי יש” – לכל צדיק יש 310 עולמות (סנהדרין ק:א; משלי ח:כא). יש בגימטריה 310.

כל עולם מלא בעיירות וכוכבים – ושל הצדיק 310 עולמות. במה זוכה להם? בכך שהוא האדריכל והבונה שלהם בעודו בחיים. כל מצווה בוראת מלאך המשרת אותו בגן־עדן, וגם מדליקה לו נר שבו יעבור בשמי שמים לחפש אוצרות נצחיים (ליקוטי מוהר״ן א, רעה).

אם יחשוב האדם על העונג שאבד לו בעולם הבא בעבור פיתויי העולם הזה – יוותר עליהם בנקל. ואף יש סכנה שאם ירבה במחשבות על העולם הבא יבוא לבחילה גמורה בחיי העולם הזה, לכן השכחה טובה לעיתים, כדי שיוכל להמשיך לחיות.

עולמות של מעלה נבראים על־ידי סבלנות, ויתור והימנעות ממחלוקת. רבנו (ליקוטי מוהר״ן א, ו) מונה מן הגדולות שבמצוות: לשתוק בשעה שמבזים, תוקפים או מלשינים, לא להחזיר, לדון את הפוגע לכף זכות, ולא לנקום. מעשה זה – הוא הבורא עולמות.

ומדוע תוקפים את הצדיק? הבעל־דבר יודע שהצדיק הוא אויבו הגדול, ומגרה בו מתנגדים; ואחר כך, כשהצדיק דן אותם לטובה ואינו פוגע בהם – נבראים העולמות הללו.

יש עומק רב בדברי חז״ל הללו, ובכללם הרמז ל־יֵ״שׁ = ימין-שמאל וכדו׳ מן החכמה הנסתרת; די לנו לדעת שיש עומק גדול מן הנראה, ושעלינו לבנות את העולם הבא שלנו כאן: במצווה, בויתור, בשתיקה, בסבלנות – ובכך לחיות כמו בגן־עדן כבר בעולם הזה.