השבת הקרובה היא שבת מיוחדת – שבת הגדול, השבת שלפני פסח. והשנה תשפ״ה – שבת זו חלה ממש בערב פסח, דבר נדיר שפעם הבאה יקרה רק בעוד עשרים שנה בלבד.
פרשת צו ממשיכה לעסוק בענייני הקרבנות:
היא פותחת בציווי על פינוי המזבח בבוקר, כהכנה לקרבנות של אותו יום.
היא עוסקת בקרבן המנחה של הכהן, בקרבן האשם – שהוא קרבן על חטא מסוג מסוים, שונה מקרבן חטאת.
בהמשך מופיעים דיני טהרה וטומאה, ובפרק האחרון מתוארת הקדשת המשכן והכהנים – אהרון ובניו – לכהונתם.
נס שבת הגדול
למה נקראת שבת זו “שבת הגדול”?
המדרש מספר שבשבת זו, בזמן שהיו ישראל עדיין עבדים במצרים, הם קיבלו ציווי לקחת שה – שהיה אליל מצרי – ולהכינו לקרבן פסח.
המצרים, שראו בעיניים כיצד בני ישראל שוחטים את האלילים שלהם – ולא יכלו לעשות דבר – עמדו המומים. זהו נס גלוי.
כך נולד שמה של שבת זו – “הגדול” – שבת של נס “גדול”.
השנה פסח חל במוצאי שבת – וזה משנה את כל הסדר הרגיל:
- בדיקת חמץ תתקיים בליל חמישי (י״ג בניסן), מוקדם מהרגיל.
- ביעור חמץ ייערך ביום שישי בבוקר.
- ובשבת בבוקר, עלינו לסיים את אכילת החמץ עד סוף שעה שלישית, מוקדם מהרגיל.
כל זה דורש הכנה מראש ודיוק בזמנים – אבל יש בכך גם התעוררות רוחנית מיוחדת.
אולי גם זה יעניין אתכם:
הפסח שיוציא אותך לחירות – פרשת השבוע צו
שבת הגדול – ניסים, רחמנות והנוסחה הגדולה!
הלכות שבת הגדול, חג פסח, שביעי של פסח וספירת העומר
הדור שלנו – כמו הדור של אבותינו במצרים
הדור שלנו אינו שונה בהרבה.
המאבק שקיים כיום – עם אויבים המבקשים להשמיד את עם ישראל – הוא המשך של אותו סיפור.
חמאס, כמו המצרים אז, שואפים רק להרס.
אין בהיסטוריה שלהם דבר בונה – רק רצון להשמיד.
ובכל זאת – עם ישראל שורד.
זהו הנס של שבת הגדול – נס הישרדותו של עם הנצח, בכל דור ודור.
ההכרה בנס
אבל נס שלא מבחינים בו – מה תכליתו?
רבים רואים את ההצלה כ”טבע” – אבל האמת היא שאין דבר כזה “טבע” באמת.
כל יום הוא מלא ניסים: לקום בבוקר, לצאת לעבודה, לחצות את הכביש, לנשום, לחיות.
הכול ניסים.
ושבת הגדול נועדה לעורר אותנו להכיר בנס.
אם לא נכיר – נפספס את ההזדמנות להתקרב לה’.
המסר מהקרבנות
פרשת צו מלמדת אותנו לא רק על הקרבנות, אלא על משמעות ההקרבה:
- להבחין מה טהור ומה טמא.
- להבין מה נכון ומה לא.
- ללמוד על מסירות הנפש של אהרון ובניו, שהוקדשו לעבודת המקדש.
המסר כאן עמוק: לעיתים אדם מקריב – ואינו רואה תוצאה מיידית.
הפירות של אותה הקרבה – עשויים לבוא בדור הבא, אולי בעוד עשרה דורות.
אבל כל הקרבה – מולידה ישועה.
שבת הגדול – ההקדמה לגאולה
לכן, כאשר נגיע לליל הסדר, כשנקרא את ההגדה, נזכור:
הניסים לא שייכים רק לעבר. הם קורים גם עכשיו.
ההישרדות שלנו – היא נס.
החיים שלנו – הם נס.
ובזכות ההכרה הזאת, ובזכות הקרבנות – הקרבת הרצון, הזמן, הכוחות –
נזכה גם אנחנו לראות את הגאולה.
שנזכה כולנו לשבת של ניסים, לחג של חרות אמיתית,
ולראות בביאת משיח צדקנו ובניין בית המקדש במהרה בימינו.
אמן.
