פרשת עקב נפתחת במילים: “והיה עקב תשמעון” – אם תקשיבו ותשמרו את מצוות ה’, ישמור ה’ לכם את הברית ואת החסד.
רש”י מביא מדברי חז”ל ש”עקב” רומז גם לעקב הרגל, הכוונה לדברים שאנשים נוטים “לדרוך” עליהם, שזה אומר מצוות שנעשות כביכול על הדרך, בלי מאמץ או רגש אמיתי.
אבל אם אדם משקיע בכל מצווה את כל כוחו ושמחתו, עד שגם רגליו חשות את האנרגיה, אז הוא זוכה לשמירת הברית ולהמשכת החסד. ”ושמר ה’ אלוקיך לך את הברית” הוא מקבל עזרה מיוחדת משמים לשמירת הברית.
שמחה של מצווה – עד כדי ריקוד
רבי נחמן מלמד בליקוטי מוהר”ן תניינא, (תורה קס”ז) שעלינו לקיים את המצוות בשמחה כל כך גדולה עד שגם הרגליים ירגישו בה. וכששמחה כזו ממלאת את הגוף, היא פורצת החוצה בריקוד – וריקוד של שמחה ממתיק את הדינים.
במלחמת המפרץ, בשנת 1991, בישיבת ברסלב במאה שערים, לאחר התפילה החלו החסידים לרקוד משמחה. באותו הרגע נשמעה אזעקה – טיל סקאד היה בדרכו לירושלים. אך במקום להיכנס לפחד הם רקדו בשמחה גדולה, ואנשים מהרחוב הצטרפו. הטיל לא גרם לנפגעים. הכוח של שמחה אמיתית שינה את המציאות.
אולי יעניין אתכם גם:
יום יבוא ולא נצטרך לדאוג לפרנסתינו – פרשת עקב
הכח לברך ולהשפיע על העולם – פרשת עקב
בליקוטי מוהר”ן תניינא, (תורה ה’) רבי נחמן מתאר מדרגה גבוהה: קיום מצוות בשמחה כל כך גדולה עד שאתה לא מחפש שכר כלל. אתה עושה את המצווה אך ורק כי היא רצון ה’. זו מדרגה שאינה קלה להשגה, אך היא אפשרית, בשבת, בסוכות, ביום כיפור, ואפילו בצום, – השמחה נובעת מהחיבור לה’.
יראה ואהבה – שני יסודות להתקרבות לבורא
בליקוטי מוהר”ן, (תורה כ”ד) רבי נחמן מגלה שכאשר אנו מקיימים מצוות בשמחה, אפילו יהודי פשוט – לא צדיק הדור – אנו זוכים לגאול את השכינה מהגלות. כל פעולה ומצווה שנעשית בשמחה מעלה את השכינה, ומתקנת את העולם.
בהמשך, הפרשה מזהירה אותנו לא לשכוח את הקב”ה מתוך עושר והצלחה. בפרק י’ נכתב: “ליראה את ה'”, ובפרק י”א: “לאהבה את ה'”. שני יסודות אלו יראה ואהבה, הם הבסיס להתקרבות אמיתית לבורא.
ארץ ישראל – תמיד עיני ה’ אלוקיך בה
לקראת סוף הפרשה כתוב שארץ ישראל היא המקום הכי שמור ומוגן, ”אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה”. (דברים י”א י”ב) ארץ ישראל היא המקום האידאלי לחיות בו, במיוחד בזמנים של טלטלות עולמיות. זהו ביתנו, המקום שבו השגחת ה’ ניכרת בכל עת.
הפרשה מסתיימת בפסוקים שאנו קוראים מדי יום בקריאת שמע: “והיה אם שמוע”, ובהבטחת ה’ לכיבוש הארץ. היום, המשימה שלנו היא להביא לסיום סבלו של עם ישראל, – לא רק במובן של מלחמה ושלום, אלא בהבאת נחמה אמיתית וגאולה שלמה.
יהי רצון שנזכה לקיים מצוות בשמחה אמיתית, עד שהשמחה תגיע לרגליים ותעלה בריקוד, – ומתוך כך נראה במהרה את ביאת המשיח ובניין בית המקדש. אמן.
