פרשת כי תשא ופרשת פרה – בין העגל לפרה האדומה

השבת אנו קוראים את פרשת כי תשא, ובנוסף אליה את פרשת פרה. שתי הפרשות הללו מציבות בפנינו תמונה חדה של נפש האדם: היכולת לעלות לגבהים עצומים – והאפשרות ליפול לשפל עמוק. ובתוך כל זה, תמיד קיימת דרך תיקון.

מחצית השקל – כוח הנתינה

פרשת כי תשא נפתחת במצוות מחצית השקל. כל יהודי נותן תרומה לבניין המשכן ולהחזקתו – להקרבת הקרבנות, לעבודת המקדש, ולכל צרכי המשכן.

הנתינה היא אחת המצוות הגדולות ביותר. מעט צדקה יכולה להשפיע הרבה מאוד. בעולם יש עוני, רעב ומצוקה, והאחריות שלנו היא לדעת היכן להשקיע את הכסף שלנו. לא כל מטרה נוצצת היא בהכרח העדיפות הנכונה. התורה מלמדת אותנו סדר עדיפויות: הצלת חיים, לימוד תורה, עזרה לנזקקים, בנייה רוחנית.

מצוות מחצית השקל מלמדת אותנו שגם חצי מטבע, שהוא דבר קטן לכאורה, כאשר הוא ניתן מתוך אחריות וקדושה – הוא בונה משכן.

שמן המשחה והקטורת – לדעת מה “מריח נכון”

בהמשך הפרשה מתוארים שמן המשחה והקטורת. אלו תערובות מיוחדות של בשמים. רבי נתן כותב שהמילה משחה רומזת למשיח. המשיח יהיה כמו ריח טוב – מושך, נעים, כזה שמקרב את העולם אל הקב"ה.

במהלך החיים אנו עומדים מול החלטות והתלבטויות רבות. מה נכון לי? מה לא? לפעמים אומרים על דבר מסוים: זה לא “מריח טוב”. זו לא רק לשון מושאלת. האדם צריך לפתח חוש פנימי שמבחין בין טוב לרע.
כדי לפתח את החוש הזה צריך לבנות משכן פנימי.

לבנות משכן בתוך עצמנו

הזוהר מסביר שחלקי הגוף מקבילים לחלקי המשכן. המשמעות היא שאדם יכול להפוך את עצמו למשכן לשכינה.
איך עושים זאת? אחת הדרכים המרכזיות היא שמירת שבת. שבת מזכירה לנו שהעולם אינו שלנו. יום אחד בשבוע אנו מפסיקים ליצור, לעבוד, לרדוף. אנו חיים כמו בעולם הבא – הכול מוכן מראש.

כשאדם שומר שבת באמת, הוא בונה בתוכו מקום לאלוקות. הוא מתרגל לחיות לא רק חיים גשמיים וחומריים, אלא חיים מלאים בתודעה שיש משהו מעל הכול, ואת זה רואים בציווי הראשון של הפרשה הבאה פרשת ויקהל אודות חובת שמירת השבת.

אולי גם זה יעניין אתכם:

• פרשת כי תשא – "להריח" את האמת
• פרשת כי תשא – דמיון, ניסיון, והכוח לבחור נכון
• להתחיל הכל מהתחלה – פרשת השבוע כי תישא – שבת פרה
• אל תאבדו עשתונות! – פרשת השבוע כי תישא – שבת פרה

חטא העגל – נפילה אחרי התגלות השכינה

ואז מגיע הסיפור המטלטל של חטא העגל. ארבעים יום אחרי מעמד הר סיני, אחרי שראו את ההתגלות האלוקית וקיבלו את התורה – הם עושים עגל מזהב.

איך ייתכן? איך אדם יכול ליפול כל כך מהר אחרי שיא רוחני כל כך גבוה?

הגמרא אומרת שאפילו בשעת התגלות השכינה היו מי שכבר חשבו על העגל. זה מלמד עד כמה האדם מורכב. אפשר לראות אור גדול – ובתוך זמן קצר להיגרר אחרי אלילים.

האלילים זה לא רק פסל מזהב. גם היום יש אלילים: כסף, כוח, פרסום, תרבות, פוליטיקה, ספורט, אידיאולוגיות. כל דבר שתופס את כל המקום בתודעה במקום את השי"ת – נעשה עגל.
האדם חופשי לבחור. לבנות משכן – או ליצור עגל.

רבי נחמן לימד שאין ייאוש בעולם כלל. לא משנה היכן היית, מה עשית, כמה התרחקת – תמיד יש דרך לחזור.

משה רבנו – תמיד יש תיקון

אחרי החטא, משה רבנו אינו מוותר. הוא עולה לשמים, מבקש סליחה, ופועל מחילה. הוא מלמד אותנו שיש חיים מעבר לחומריות של העולם, שיש אפשרות לתקן גם נפילה גדולה.

כולנו בני אדם. אנחנו טועים, לפעמים במזיד. לפעמים נסחפים אחרי מה שמסביב. אבל התורה לא משאירה אותנו שם.

פרשת פרה – טהרה אפילו מהטומאה הקשה ביותר

פרשת פרה מדברת על פרה אדומה שמטהרת גם את הטמא בטומאה החמורה ביותר. זהו חוק שקשה להבנה, אבל המסר ברור: גם מהמקום הנמוך ביותר אפשר להיטהר.

רבי נחמן לימד שאין ייאוש בעולם כלל. לא משנה היכן היית, מה עשית, כמה התרחקת – תמיד יש דרך לחזור.

לכן אנו קוראים את פרשת פרה לפני פסח. לפני חג הגאולה, צריך לטהר את עצמנו. להאמין שיש בנו כוח להתחיל מחדש.
הבחירה היא בידינו

אי אפשר לשנות את כל העולם. אנחנו לא שולטים בתרבויות, בממשלות או באידיאולוגיות שונות. אבל על עצמנו – יש לנו שליטה.

בכל יום אנו בוחרים: לבנות משכן או ליצור עגל. לחיות עם אמונה או להיסחף אחרי איזה אליל מודרני.

אם נבחר לבנות בתוכנו מקום להשם, אם נלמד לתת, להבחין בטוב, לשמור שבת ולתקן את דרכינו – נזכה באמת לטהרה.

יהי רצון שנזכה להיות משכן להשם, לטהר את עצמנו מכל טומאה, ולראות במהרה בביאת משיח, בבניין בית המקדש ובקיבוץ גלויות. אמן ואמן.