פרשת השבוע בהעלותך עשירה באירועים, ציוויים וסיפורים שכל אחד מהם מהווה יסוד בעבודת ה’ ובחיים הרוחניים של כל יהודי.
בפרשה זו אנו פוגשים את הדלקת המנורה, טהרת הלוויים, פסח שני, מסעות בני ישראל במדבר, חצוצרות הכסף, תלונות העם, סיפור המן, ואת דברי מרים ואהרן על משה רבנו.
אך נתמקד הפעם דווקא בחצוצרות הכסף – ובמשמעות העמוקה שטמונה בו לחיינו כיום.
שלוש תקיעות – שלושה מסרים
הקב”ה מצווה את משה להכין חצוצרות כסף, שתהיינה לכלל ישראל לקריאה ולאות. שלושה תפקידים יש לתקיעות הללו:
- קריאה לראשי השבטים.
- כינוס כל העם.
- סימן ליציאה למסע – שהגיע זמן לזוז, להתקדם, להמשיך הלאה.
רבי נתן מלמד בליקוטי הלכות שהחצוצרות הן משל לרמזים הרוחניים שהקב”ה שולח לאדם בכל יום ויום.
אולי יעניין אתכם גם:
מה הקשר ביני לבין המנורה מבית המקדש? – פרשת בהעלותך
איך נזכה בהזדמנות נוספת? – פרשת השבוע בהעלותך
מי ראשון? – פרשת השבוע בהעלותך
רמזים מהשמים – לקרוא, להבין, להתעורר
לפעמים מגיע רמז עדין – כמו קול פנימי שמבקש מאיתנו לחשוב, לשים לב, לשוב. לפעמים זו תקיעה אחת – מסר אישי (לנשיאים). ולעיתים אלו שתי תקיעות – מסר לציבור. ולעיתים, קול שבר – תרועה – שמעורר אותנו מתרדמה רוחנית לזוז, להתקדם, להתעורר.
הרעש הזה אינו מקרי. הוא נועד לעורר את הלב, לנתק אותנו מהשגרה ומהאדישות, ולהפנות את מבטנו לשמים.
רבי נתן מדגיש: הקב”ה מדבר איתנו כל הזמן – השאלה היא, האם אנו מקשיבים?
מרים, אהרן ומשה – ענווה מול לשון הרע
לקראת סוף הפרשה מסופר על מרים ואהרן שדיברו על משה רבנו. התורה מדגישה: “והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה”. ואף על פי שדיברו עליו, משה רבנו לא השיב ולא נעלב – הוא שתק.
וכאן המסר הגדול: העבירה של מרים היא לשון הרע, ודינה – צרעת. התורה מלמדת אותנו שהלשון יכולה לבנות ויכולה להרוס.
ולמה דווקא צרעת? כי זה מידה כנגד מידה, מדובר במחלה שמבודדת את האדם מהחברה. מי שמוציא שם רע על אחרים וגורם לבדידותם – בסוף ישאר לבד.
כל הפוסל – במומו פוסל
חז”ל מלמדים: “כל הפוסל – במומו פוסל”. אדם שמוצא פסול בזולתו, מגלה בכך את הפגם שלו עצמו.
כיום, כאשר אומות העולם מאשימות את ישראל ב”אכזריות” או ב”רצח עם”, כדאי לזכור: אותן אומות עצמן – ספרד, דרום אפריקה ואחרות – נושאות על גבם היסטוריה עקובה מדם. גירוש יהודים, אינקוויזיציה, עבדות, דיכוי. והן מעזות להטיף מוסר?
הרעש הזה אינו מקרי. הוא נועד לעורר את הלב, לנתק אותנו מהשגרה ומהאדישות, ולהפנות את מבטנו לשמים.
רבי נתן מדגיש: הקב”ה מדבר איתנו כל הזמן – השאלה היא, האם אנו מקשיבים?
השאלה איננה רק מה הם אומרים אלא מה אנו שומעים. כאשר אנו שומעים לשון הרע זו הזדמנות לבחון את עצמנו: האם גם אנחנו לוקים בלשון הרע? האם גם אנו נופלים באותן מלכודות של שיפוט, זלזול והפחתת ערכו של האחר?
וכמו שבמדבר היו שלוש תקיעות – גם בימינו יש קריאות שונות משמים: קריאה לפרט, קריאה לכלל, וקריאה להתחיל מסע חדש בעבודת ה’.
הלוואי שנזכה להקשיב לקולות ולרמזים הפנימיים שדורשים מאיתנו להתעלות.
שנבין את סכנת הלשון הרעה – לא רק כלפי אחרים, אלא גם כלפי עצמנו.
שנבחר בעבודת ה’ מתוך ענווה אמיתית, כמו משה רבנו.
ומתוך כך נזכה לבניין בית המקדש, לגאולה שלמה, ולביאת משיח צדקנו במהרה בימינו. אמן
