מנדב ואביהוא אל שמשון הגיבור – פרשת שמיני

פרשת שמיני פותחת באחד הרגעים העוצמתיים והמסתוריים ביותר בתורה – רגע של קרבה עצומה לה׳, ובו בזמן רגע של פחד ויראה.

מצד אחד, יש גילוי עליון: “וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה׳” – אש יורדת מן השמים, השכינה מתגלה, המשכן שלם, הכול עומד בשלמות. אך מיד לאחר מכן מתרחש דבר מזעזע: “וַיַּקְרִיבוּ… אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם.” נדב ואביהוא – מהגדולים והקדושים ביותר – מקריבים קרבן משלהם, שלא נצטוו והמציאות משתנה ברגע.

הזוהר הקדוש והאריז״ל מגלים עומק נוסף: נשמתו של שמשון הגיבור, אחת הדמויות הייחודיות והחזקות בתנ״ך, הייתה גלגול של נדב ואביהוא.

שמשון הגיבור

שמשון, שהיה נזיר מלידה ובעל כוח על טבעי, נלחם בפלשתים במשך עשרים שנה. אך כוחו היה קשור לשליחותו הרוחנית, וכאשר נקשר לדלילה, נפל בפח וחשף את סוד כוחו. שערו נגזז, השכינה סרה מעליו, והוא נלכד, התעוור ונכלא בעזה.

בתוך החושך והבדידות, נכנס שמשון להתבודדות עמוקה, זעק לה׳ ועשה תשובה מעומק הלב. כסימן לכך שתשובתו התקבלה, שערו החל לצמוח מחדש ורוח ה׳ שבה אליו.

וכאשר הפלשתים חגגו לכבוד דגון, הביאו את שמשון כדי ללעוג לו. בעודו עומד בין שני עמודים שהחזיקו את הבנין, הוא התפלל שישוב אליו כוחו עוד פעם אחת, ובסיוע ה׳ הפיל את המבנה כולו – והמית את אויביו יחד עמו.

למרות הכול, גופו נמצא שלם והוא נקבר בכבוד, כגיבור שמסר נפשו למען עם ישראל. הנביא מדגיש כי “המרובים אשר המית במותו, מן אשר המית בחייו.”

אולי גם זה יעניין אתכם:

• פרשת שמיני – מותר להנות ממה שיש לעולם להציע אבל צריך להיזהר לא לשקוע בו
• לשמוח, אבל באמת! – פרשת השבוע שמיני
• יש סודות באוכל! – פרשת השבוע שמיני

צדיקים גדולים יותר לאחר פטירתם מבחייהם

רבי נתן מלמד כי הפסוק הזה אינו רק תיאור של מעשה גבורה, אלא יסוד עמוק: כוחו של צדיק גדל לאחר פטירתו. כאשר אדם מתקשר לצדיק בחייו, הוא זוכה לטהרה ותיקון. אך גם לאחר פטירת הצדיק, מי שממשיך לדבוק בו, ללמוד את דבריו ולהאמין בו – זוכה לכוח תיקון גדול עוד יותר.

הגמרא אומרת: “צדיקים גדולים במיתתן יותר מבחייהם.” בחייו, תפילתו של הצדיק לפעמים אינה נענית מיד, משום שה׳ חפץ בתפילתו. אך לאחר פטירתו, כוח תפילתו מתעצם. לכן נאמר על שמשון שהרג במותו יותר מאשר בחייו – כוחו הרוחני התעצם לאחר הסתלקותו.

שמשון הגיבור – גלגול של נשמתם של נדב ואביהוא

חז״ל והאריז״ל מסבירים ששמשון היה גלגול של נדב ואביהוא, ולכן היה עליו לתקן את פגמיהם. נדב ואביהוא היו צדיקים גדולים מאוד, אך הקריבו “אש זרה”. בין הסיבות לעונשם: שלא נשאו נשים, ושנכנסו למקדש בשכרות. לכן בגלגולו כשמשון, נאלץ לעבור תיקונים מקבילים – קשרים מורכבים עם נשים פלשתיות, והימנעות מוחלטת מיין כנזיר.

למרות תשובתו וסבלו, עדיין נדרש תיקון נוסף. הזוהר מלמד שהוא שב בגלגול נוסף כצדקיהו המלך, וגם שם נענש בעיוורון. האריז״ל מזכיר דמויות נוספות שנולדו עיוורות כתיקון לשמשון, עד שהשלמת התיקון הגיעה בדמותו של רב יוסף, שהיה אמורא גדול שהיה עיוור אך היה ראש ישיבה. בסופו של דבר, שמשון זכה לכבוד בעולם הזה ובעולם הבא.

גם את האש של הקדושה צריך להכניס לגבולות הנכונים

המסר העיקרי עבורנו הוא לא להסתכל על שמשון הגיבור בראייה שטחית. הוא היה צדיק גדול, ומסירות נפשו מציבה אותו בין גדולי גיבורי ישראל. סיפורו קשור עמוק לפרשת שמיני: נדב ואביהוא ייצגו אש של התלהבות עצומה, אך ללא גבולות נכונים – “אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם.”

שמשון הגיבור בא לתקן זאת. חייו היו מלאים במאבקים, גבורה, ריסון ותשובה. אותה אש פנימית, שהייתה חזקה מדי אצל נדב ואביהוא, הפכה אצלו – דרך מסירות נפש – לאש של קדושה אמיתית. דווקא משום שהיה נשמה גבוהה כל כך, היה עליו לעבור ייסורים רבים, עד שלבסוף זכה לתקן הכול ולהגיע למדרגות העליונות של גן עדן.

יהי רצון שנלמד לאזן בין התלהבות לקדושה, בין אש פנימית לגבולות נכונים, ונזכה לקרבה אמיתית לה׳ מתוך יראה, אהבה ואמונה.