בפרשת השבוע, פרשת פינחס, אנו קוראים כיצד הקב”ה אמר למשה רבנו שהוא לא ייכנס לארץ ישראל. משה קיבל את הגזֵרה, אך לא עצר שם. מיד הוא פונה אל ה’ ואומר: אם איני נכנס, לפחות תמנה מישהו שיתפוס את מקומי – אל תשאיר את העם בלי מנהיג.
והקב”ה עונה לו: קח את יהושע בן נון, תלמידך, והענק לו סמיכה לעיני כל העם – שיראו ויבינו שהוא המנהיג הבא.
אבל מאחורי כל הסיפור הזה מסתתר עומק גדול: משה רבנו מעולם לא התייאש. ליבו בער בתשוקה אחת – להיכנס לארץ ישראל. לא רק ברוחניות, אלא ממש בגופו, חי, ברגליים על האדמה.
עוד תפילה אחת ומשה רבנו היה נכנס לארץ ישראל
התורה מספרת שמשה אומר לעם: “ואתחנן אל ה’ בעת ההיא לאמור…” – התפללתי אל ה’. ומה הייתה תפילתי? ה’, אנא תן לי להיכנס לארץ ישראל. מה חטאתי? הכיתי בסלע במקום לדבר אליו. יכול להיות שזה חטא, אבל הרי התורה עצמה קובעת שלאדם יש דרך תשובה, דרך מחילה. גם אם חטאתי – אני מתחרט. וכשם שכל יהודי זכאי למחילה, גם אני מבקש רשות להיכנס.
ה’ סירב. ומשה רבנו לא ויתר. הוא התפלל שוב ושוב, עד שאמר: “ואתחנן אל ה'”. המילה ואתחנן בגימטריא היא 515 – כמניין המילה תפילה. וכשמשה הגיע לתפילה ה-515, אמר לו הקב”ה: “רב לך, אל תוסף…” – אל תוסיף עוד תפילה אחת, כי אם תתפלל שוב – אצטרך “כביכול” להיענות לך, ואני איני רוצה שתיכנס. כך נעצר משה, אך אנו למדים מזה: תפילה אחת נוספת – והוא היה נכנס.
אולי יעניין אתכם גם:
הירושה – פנינים לפרשת השבוע פנחס
השער החמישים
וכך נפטר משה רבנו מעבר לירדן. הגמרא אומרת שיש חמישים שערי בינה, ומשה השיג 49 מהם. “ויעל אל הר נבו” – הר נבו: נון בו – הר שבו השער החמישים. הוא השיג אותו – לא בגוף, אלא ברוח. נשמתו של משה השיגה את שער הנון.
המילה נשמה מורכבת מהמילים משה ו-נון. והזוהר הקדוש אומר: לאחר מותו, נשמת משה כן נכנסה לארץ ישראל – כרוח.
קבורתו של משה רבנו
אם תרצו לבקר בקברו של משה רבנו – לכו לחברון, למערת המכפלה. ישנה מנהרה סמויה מהר נבו שבחוץ לארץ אל חברון – אל מקום מנוחת ארבעת הזוגות. שם, לפי המסורת, שוכנת נשמתו של משה. אך הוא הגיע לשם רק כנשמה – וזה לא מה שרצה.
הזוהר הקדוש מגלה: משה רבנו חי בכל דור ודור. הוא חוזר בגלגול בכל דור מחדש. הגמרא בקהלת שואלת: “דור הולך ודור בא” – מה הכוונה? 600,000 יהודים מתים – ודור חדש בא.
אך הכוונה היא – הדור שהלך חוזר. גלגול נשמות. ומשה רבנו – שמוזכר בגמרא כשקול כנגד כל עם ישראל – חוזר גם הוא בכל דור.
התפילה ה-516
אם כן, התשוקה של משה רבנו מעולם לא כבתה. נשמתו חזרה בגלגול שוב ושוב, במטרה אחת: להגשים את חלומו ולהיכנס לארץ בחיים. והדבר אכן התגשם.
שמו של רבי נחמן מרמז על כך: בו כלולים מוח (מחשבה) ו-נון (שער הנון של בינה). רבי נחמן זכה בחייו להשיג את שער החמישים – מה שמשה רבנו לא זכה בגופו. משום כך, נשמת משה התגלגלה ברבי נחמן. ומכיוון שרבי נחמן גם זכה להיכנס לארץ ישראל בגופו – התפילה של משה רבנו הושלמה.
ואכן, שמו של רבי נחמן בן פייגא בגימטריא: 516 – תפילה אחת יותר ממשה רבנו. ה’ אמר למשה: אל תוסיף תפילה נוספת. התפילה הנוספת באה בגלגול, דרך רבי נחמן. והוא זה שפתח את השער – השער הפיזי והרוחני – לארץ ישראל.
