טהרת המצורע – כוח הדיבור
כפי שמבואר בגמרא, מצורע – אדם שפגעה בו מחלת הצרעת – נותר טמא כל עוד מחלתו קיימת. כאשר הוא נרפא, עליו לעבור תהליך של טהרה ולהביא קרבן מיוחד: שתי ציפורים. מדוע דווקא שתי ציפורים?
המילה “מצורע” רומזת לביטוי “מוציא רע”, כלומר מי שמוציא דיבור רע – והכוונה לעוון לשון הרע, שהוביל למחלתו. הוא נענש מפני שחילל כוח קדוש שניתן לו מן השמים – כוח הדיבור, כוח הקול, שהוא מתנה עליונה.
כעת, בתהליך טהרתו, עליו להביא שתי ציפורים – בריות המוכרות בקול הציוץ המתמיד שלהן – כדי לרמז הן על השימוש השלילי שעשה בכוח הקול, והן על האפשרות המחודשת להשתמש בקולו בקדושה ובטהרה.
שתי הציפורים – הקשר בין הקב”ה לעם ישראל
היות והמצורע חילל את קדושת הקול – כוח שניתן לו ממרום – הוא נדרש להביא קרבן שמסמל טהרה. הציפורים שהוא מביא מייצגות את אותה טהרה: ציוצן, שהוא פשוט וטהור, נמשל לתפילה זכה – כשירת הציפורים המשבחות את בוראן בתום ובכנות.
הגמרא מבארת: יבואו שתי ציפורים, שקולן טהור, ויכפרו על המצורע שקולו נטמא. אם כן, שתי הציפורים מסמלות את שיקום כוח הדיבור והחזרת טהרתו.
ברובד עמוק יותר, שתי הציפורים הללו מייצגות גם עניין נעלה יותר – הן רומזות לשני הכרובים – הדמויות המלאכיות שעמדו משני צידי ארון הברית בקודש הקודשים בבית המקדש.
כאשר משה רבנו זכה לנבואה, הקול האלוקי היה יוצא “מבין שני הכרובים”, כפי שמתואר בתורה. היה זה המקום הקדוש ביותר, ממנו יצא הדיבור האלוקי, הן במשכן והן בבית המקדש.
מן המקום הזה – מבין הכרובים – הופיעה ההתגלות האלוקית בעולם, והקול האלוקי נשמע למשה. זהו שיאו של קשר ישיר בין שמים וארץ, בין הבורא לעמו.
אולי יעניין אתכם גם:
פרשת תזריע מצורע – לעולם אל תוותר תמיד יש דרך
הקשר בין ציפורים לטהרת המצורע – פרשת מצורע
נדב ואביהוא – הכוח של קשר עמוק בין תלמיד לרבו
החורבן ופרידת הכרובים
כאשר התרחש חורבן בית המקדש, נגרם ניתוק בקשר הזה. הנבואה פסקה, והקשר הישיר בין שמים וארץ – בין הקול האלוקי לאדם – נקטע. בהקשר זה, ניתן לראות זאת כ”פרידת הציפורים” – סמל להתנתקות בין שני צדדים שהיו מחוברים.
השכינה יצאה לגלות יחד עם עם ישראל. היא מכונה “רחל”, כמאמר הפסוק: “רחל מבכה על בניה”. לא נאמר “רחל בוכה”, אלא “מבכה” – כלומר, גורמת לאחרים לבכות. בכייתה כה עמוקה, עד שהיא מעוררת את כל הסובבים לבכי.
בכייה של השכינה איננו רגש חולף – זו היא קריאה עמוקה של כאב, שמבטאת את השבר שבניתוק שבין ה’ לישראל.
להתחבר עם השכינה בחצות הלילה – תיקון חצות
קיימת מעלה מיוחדת לקום בחצות הלילה ולהצטרף לבכייה של השכינה על חורבן המקדש. הדבר נעשה באמצעות “תיקון חצות” – תפילות ותחנונים הנאמרים בלב נשבר באותה שעה קדושה.
מי שקם ובוכה יחד עם השכינה בצערה, מובטח לו שכר רב: הוא יזכה שיימשך עליו חוט של חסד, “חוט של חסד נמשך עליו כל היום”, ויוכל לזכות להיות בין אלו שישמחו בשעת הנחמה העתידית.
וכפי שמבטיח לנו הנביא: “מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה”, “כי יש שכר לפעולתך”, ו”שבו בנים לגבולם”.
הגאולה הסופית כבר בדרכה.
״כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה״
שתי הציפורים – המסמלות את השכינה וכנסת ישראל – ישובו ויתאחדו. השכינה תחזור למקומה הראוי עם בניין בית המקדש השלישי, והעולם יתמלא שוב שמחה.
מכאן נלמד כי שתי הציפורים אינן מסמלות רק את טהרת הדיבור, אלא את תיקון הקרע בין הקב”ה לעמו. בכיית השכינה, “רחל מבכה על בניה”, ממשיכה להדהד עד בוא הגאולה השלמה.
אלו שמתאבלים על החורבן, אלו שמצטרפים לכאבה של השכינה, יזכו להיות בין אלו שישמחו עמה בשיבת ציון. אז יישמע שוב הקול – קול הנבואה, קול הקדושה – בעולם.
לכן, מקום הבכי – הכותל המערבי – מכונה בפי עמים “קיר הדמעות”. מי שזוכה לבכות שם על החורבן, יזכה בעזרת ה’ גם לשמוח בבניין העתידי, בשמחת הגאולה הקרובה, במהרה בימינו.
אמן.
