הכי קל למצוא פגמים במעשים או במחדלים של אחרים, אבל החכמה הגדולה היא דווקא לשנות גישה: למצוא את הנקודות הטובות ולקיים את “אזמרה!”…
הווה דן את כל האדם לכף זכות! (אבות א,ו), בכך מקדמים את השלום (עפ”י רש”י).
הדן חברו לכף זכות – דנין אותו לזכות (שבת קכז:).
“דרך השם יתברך להביט על הטובות שעושין, ואף שנמצא בהם גם כן מה שאינו טוב, אינו מסתכל על זה. כמו שכתוב (במדבר כ”ג): “לא הביט אוון ביעקב”. מכל שכן שהאדם אסור לו להביט על חברו לרעה, למצוא בו דווקא מה שאינו טוב ולחפש למצוא פגמים בעבודת חברו, רק אדרבא, מחויב להביט רק על הטוב” (ליקוטי מוהר”ן, ח”ב, יז).
אזמרה!
לפנינו אחד משיעוריו היסודיים של רבי נחמן שהתקבל אצל תלמידיו כאחד מיסודי דרכו ושיטתו:
“דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה, וזה בחינת (תהלים ל”ז): “ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו”, היינו שהפסוק מזהיר לדון את הכל לכף זכות, ואף על פי שאתה רואה שהוא רשע גמור, אף על פי כן צריך אתה לחפש ולבקש למצוא בו מעט טוב ששם אינו רשע…
“…ועל ידי זה שאתה מוצא בו עוד מעט טוב ששם אינו רשע, ואתה דן אותו לכף זכות, על ידי זה אתה מעלה אותו באמת מכף חובה לכף זכות, עד שישוב בתשובה על ידי זה, וזהו ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו, היינו כשתתבונן ותסתכל על מקומו ומדרגתו, תראה שאיננו שם על מקומו הראשון, כי על ידי שמוצאין בו עוד מעט טוב, איזה נקודה טובה, ודנין אותו לכף זכות, על ידי זה מוציאין אותו באמת מכף חובה לכף זכות. וזהו והתבוננת על מקומו ואיננו כנ”ל…” (ליקוטי מוהר”ן, רפ”ב).
כך נפתח שיעורו של רבי נחמן הנקרא “אזמרה”. בהמשך המאמר, אחרי שמלמד אותנו הרבי לדון גם את עצמנו לכף זכות תמיד, הוא מוסיף אזהרה מיוחדת לכל אחד ואחד – ללכת עם השיעור והלימוד של אזמרה, כלומר לזכור אותו ולקיים אותו בכל רגע ורגע, וכפי האמור יש מקום לשער, שהוא אכן השיעור היסודי והמעשי ביותר בכל ליקוטי מוהר”ן, שהרי הוא היחיד המלווה בקריאת הרבי: לך עם השיעור הזה תמיד! זכור אותו וקיים אותו תמיד! (הספרון – אזמרה! מכיל את כל השיעור ואת פרשנותו של רבי נתן, המסביר את כל המושגים הללו באריכות).
אמנות הדיבור מצריכה מיומנויות אדירות ונפלאות, וכדי להשיג אותן אנחנו צריכים להשתמש בכלי האדיר שרבי נחמן מברסלב נתן לנו – אזמרה!…
מה מיוחד כל כך במסר של שיעור זה?
יכולת השיפוט היא אחד הכלים החזקים ביותר של האדם. אילו ידענו באמת מה כוחה, היינו בוודאי נזהרים יותר בהפעלתה. במקום אחר, מלמד רבי נחמן, ששיפוטנו השלילי עלול להביא להרס העולם. אם מוצא האדם פגם בזולתו, עצם השיפוט הזה עלול להביא להרשעתו (ליקוטי מוהר”ן, ג). חשוב על כך! הערכתך, דעתך על אחרים, יש לה הכוח או לרוממם או להשפילם.
הבעיה היא, שקל מאוד מתוח ביקורת. תמיד אפשר למצוא פגמים במעשיהם או במחדליהם של אחרים. הוא הדין במיוחד כששומעים רכילות, שהרי אז ממהרים הכל להצטרף אל המשמיץ ולגנות את העבריין על חטאיו. עלינו להבין שכל מילה הנאמרת על אדם אחר היא, בדרך כלשהי, מעין משפט. אם נאתר במשפטנו ונמצא את הנקודות הטובות ונתמקד רק בחיובי, נוכל להביא את העולם – העולם כולו – לצד הזכות שלו. אולם, גם ההיפך תקף. כאשר אנו מבקרים אחרים, אם נמצא רק פגמים ונתמקד בשלילי, נוכל להביא את העולם – את העולם כולו! – לצד החובה. לכן, עלינו לחפש תמיד את הטוב באחרים אפילו באנשים הרעים ביותר, כי שימת דגש חיובי על תכונותיהם הטובות משפיע עליהם, שהרי – לדברי רבינו – המשפט החיובי שלנו ממש “מעלה אותם לכף הזכות”.
אחרי שפרסם רבי נתן את ליקוטי תפילות, העלו חסידיו את הרעיון שהוא “בעל התפילה” המוזכר בסיפורי מעשיות כאחד מאנשי המלך ב”מעשה מבעל תפילה”. השיב רבי נתן: בעל התפילה הוא רבינו. אם אני יכול להיחשב על אחד מאנשיו של המלך, אזי אני הוא “המליץ” כלומר, המליץ טוב על כולם, וזאת – משום שאני מוצא זכות אפילו באדם שעבר על כל התורה שמונה מאות פעמים! (שיח שרפי קודש א-תקצ”א).