חיים קלים – פרשת השבוע ויקהל פקודי

גם אתם מרגישים שלפעמים אתם לא עושים שום דר למרות שאתם עסוקים עד מעל הראש? למה זה קורה? ככה הופכים את החיים לקלים!….

האם אתם מרגישים לפעמים שאתם מאוד עסוקים אבל לא עושים שום דבר? האם יש זמנים בהם אתם עובדים בלי הפסקה של רגע, אבל מרגישים שלא הספקתם כלום?

כולנו חווים ימים כאלה מדי פעם, אבל ככל שהם קשים כך הם רומזים לנו על דבר עצום: שגם ההיפך הגמור אפשרי. תארו לכם שאתם לא עושים כלום וכל העבודה שלכם נעשית מאליה! האם זה נשמע טוב מידי בשביל להיות נכון? לא, זה דבר נכון מאוד ואף מוכר לכולנו – קוראים לזה שבת!

בפרשת השבוע כתוב: “שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לה’ וגו’” (שמות לה, ב). נשים לב לניקוד של המילה תֵּעָשֶׂה ולא תֲּעַשֶׂה. כלומר, המלאכה תעשה מאליה. מה פירוש הדבר?

בפעם הראשונה בה הזכירה התורה את השבת כתוב: “וַיְכַל אֱ-לֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה” (בראשית ב, ב). על הכתוב שביום השביעי עצמו הקב”ה כילה את מלאכתו מובן שגם ביום השביעי עצמו עשה איזה דבר שבו הסתיימה מלאכת הבריאה, ועל זה שואל רש”י: מה היה העולם חסר שצריך היה להשלימו ביום השביעי? והתשובה: העולם היה חסר מנוחה – באה שבת, באה מנוחה!

אולי גם זה יעניין אתכם:

להתחיל הכל מהתחלה – כי תישא

אל תאבדו עשתונות – כי תישא

קחו גם אותי בחשבון – כי תישא

ונשאלת השאלה, מדוע המנוחה היא זו שמשלימה את המלאכה? ההתייחסות המוכרת למושג המנוחה היא, שאנחנו עובדים קשה כל השבוע ולכן צריכים קצת מנוחה כדי שיהיה לנו כוח לעבוד עוד שבוע. אבל מדברי רש”י, משמע שהמנוחה בעצמה היא חלק עיקרי ומשלים לבריאה ולא רק אתנחתא הבאה לפני שמתחילים שוב. מובן מדבריו, שבלי המנוחה הבריאה עדיין הייתה חסרה. מה העניין?

ובכן, המילים “ויכל אלוקים” פירושן הפשוט הוא שהקב”ה סיים את המלאכה, אבל יש למילה “ויכל” גם משמעות של רצון – ויכל אלוקים – רצה אלוקים. (מלשון “נכספה וגם כלתה נפשי”). בשבת יש לנו את היכולת להשיג – שכל מה שיש לנו בחיינו ובמציאות כולה קיים ופועל ברצון הבורא והשגחתו. השגה והבנה זו היא הדבר שהעולם היה חסר על מנת להשלים את הבריאה. הכל היה כבר עשוי והכל עבד “כמו שעון”, אבל בלא הידיעה שהקב”ה הוא שעושה את כל זה, הבריאה הייתה חסרה.

המנוחה בעצמה היא חלק עיקרי ומשלים לבריאה ולא רק אתנחתא הבאה לפני שמתחילים שוב. ובלי המנוחה הבריאה עדיין הייתה חסרה…

על ידי המנוחה של שבת אנחנו מכירים במציאות הבורא. דווקא המעשים והמלאכות שאנו רגילים לעשות בששת ימי החול הם אלו שאסורים לנו בשבת. ועל ידי שאנחנו נמנעים ממלאכות אלו, אנו מפגינים את אמונתנו בבורא ומקבלים את ההבנה שאפילו בימות השבוע, כאשר אנחנו כן עוסקים במלאכות אלו, הקב”ה הוא שבאמת נותן לנו את ההצלחה והברכה, ואנו רק עושים את התנועות “בכאילו”.

מסופר על שני אחים עשירים שגרו אחד מול השני. אחד מהם היה נדיב והשני קמצן. עובר אורח שהיה מגיע לעיר ושואל היכן אפשר לקבל ארוחה חמה וטעימה, היה מופנה מיד לביתו של האח הנדיב. פעם אחת, אחרי שהפנו עני אחד לבית הנדיב לקבל שם ארוחה, הוא טעה ופנה לבית שממול ודפק על דלת ביתו של האח הקמצן. האח הקמצן שפתח את הדלת הבין את הטעות והחליט לנצל אותה לטובתו. הוא הסכים “בחפץ לב” להעניק סעודה טובה ומזינה לאורח, אבל הבהיר לו שקודם עליו לעבוד כמה שעות כדי לשלם על הארוחה. העני הסכים בלית ברירה, ואז לקח אותו הקמצן לחצר האחורית מקום בו היו מונחים בולי עץ עבים וציווה עליו לבקע אותם לגזרים קטנים, וכשיסיים –הבטיח – יקבל את ארוחתו…

את הברכה וההצלחה אנחנו מקבלים ממקום אחד בלבד – בורא עולם!…

ניגש העני הרעב למלאכה ואחרי כמה שעות, כשסיים את עבודת הפרך, ניגש אל בעל הבית וביקש לקבל אוכל. הקמצן הצביע על ביתו של אחיו ואמר: לך לבית הזה ושם תקבל ארוחה טובה. העני ניגש לבית האח הנדיב כשהוא חושב בליבו “כפי הנראה כך הוא סדר הדברים, כאן עובדים ושם אוכלים”. כשנקש על הדלת פתח לו בעל הבית במאור פנים וליווה אותו לשולחן שהיה ערוך בכל מיני מטעמים והושיב אותו לסעוד את ליבו. בעודו אוכל נאנח העני ואמר: באמת ארוחה טובה, אבל עבדתי מאוד קשה בשבילה…

מה פירוש? שאל אותו המארח. סיפר לו העני שבתחילה ניגש לבית שממול ושם נתנו לו לעבוד קשה, ורק אחר כך שלחו אותו לכאן כדי לקבל סעודתו. הבין האח הנדיב מה היה ואמר לו: מחילה ידידי, כאן נותנים את האוכל בחינם וכל עבודתך הייתה לחינם – עבדת בחינם ואתה אוכל בחינם…

על ידי חיזוק האמונה הבא על ידי שמירת שבת, אנו מפנימים את האמת שהקב”ה הוא מקור כל השפע! התורה אומרת “תֵּעָשֶׂה מלאכה” – לפי דרגת אמונתנו, כן מלאכתנו תעשה מאליה מאת השם. זה יכול להיות נחמד שיהיה כך לשם שינוי, לא כן?

(מבוסס על דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, הלכות שבת ג).

כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם!