סיפור המעשייה של רבי נחמן מברסלב על הנסיך שהשתגע והפך לתרנגול הודו ממחיש בצורה נפלאה עד כמה הקשר בין הצדיק לנשמות המסורות לו מיוחד ועמוק!
עד כמה הקשר בין הצדיק לנשמות המסורות לו מיוחד ועמוק?
האר”י הקדוש כותב, שנשמותיהם של רוב בני האדם דומות לעלים שבענפים של הנשמות הבכירות יותר, שהם נשמות הצדיקים (שער הגלגולים לח). לכן, לכל צדיק יש את ה’עלים’ שלו, הנשמות שהוא אחראי עליהן. ככל שהצדיק גדול יותר, כך גדול יותר מספר הנשמות שבאחריותו. וצדיק האמת, מנהיג הדור – כל הנשמות מסורות לו.
על כך הוסיף רבי נחמן מברסלב ואמר: יש צדיק שהוא יסוד העולם והוא שורש כל יתר הנשמות, אפילו נשמות הצדיקים. חלקם בגדר ענפים וחלקם בגדר ענפים של ענפים (ליקוטי מוהר”ן, ע).
האר”י הקדוש מעיר על הפסוק “שש מאות אלף רגלי העם…” (במדבר יא, כא) – שכל שש מאות אלף נשמות ישראל לא היו אלא חלקים מנשמתו של משה (שער הפסוקים ב, ג, ראו ליקוטי תורה, בהעלותך, שאליהו הנביא הגיע למעלה דומה).
אולי גם זה יעניין אתכם:
אבל כל האנשים שונים זה מזה. כיצד יכול הצדיק להושיט את ידו בצורה שונה לכל בן אדם? במיוחד צדיק האמת האחראי על נשמות הדור, כיצד הוא יכול לשקף את צרכיו של אדם? התשובה היא, שלצדיק יש פנים רבות ואל כל אחד הוא מביט בפנים הראויות לו. בסיפור “מעשה מבעל תפילה” (מתוך סיפורי מעשיות של רבי נחמן) היה בעל תפילה שמרמז על צדיק הדור שמסוגל להתאים את דבריו לכל מיני חשיבה – ללא הבדל עם מי הוא דיבר (מעשיה יב).
יש צדיק שהוא יסוד העולם והוא שורש כל יתר הנשמות, אפילו נשמות הצדיקים. חלקם בגדר ענפים וחלקם בגדר ענפים של ענפים (רבי נחמן מברסלב).
למרות כל ההתקדמות של המדע, למרות כל הטכנולוגיה המודרנית שיש בידינו, טרם פעלה האנושות פעולה משמעותית לדיכוי מידותיה, טבעיה ויצריה. אולם, הצדיק הוא אדם כזה שהתרומם מעל לכל יצריו וטבעיו, גם היסודיים. גישתו לחיים אינה משקפת שום צורך בכבוד או בנכסים, גם לא במיני תענוגות גשמיים. הוא נפרד מצרכים ‘אנושיים’ אלה, ועל ידי זה שהוא רואה בכל דבר את קשריו עם הקב”ה הוא מתעלה מעל לתחושותיו של אדם מן השורה.
הצדיק כל כך דבוק בבורא עולם, עבודת השם שלו מעמיקה כל כך שהאדם הממוצע לא מסוגל אפילו להבין. הצדיק דיכא את גשמיותו עד כדי כך “שאפילו יש לו גוף ככל אדם, הוא שונה לחלוטין ביסודו” (שיחות הר”ן יד). הוא השיג (מעין) גוף רוחני מגן עדן (ראה זהר חג, קסט ב, ליקוטי מוהר”ן חלק ב, פג). התבטלותו המוחלטת מכל מגבלות גשמיות מאפשרת לו לשקף את כל מצבי הרוח ואת כל התחושות של חסידיו, ולפנות אל כל אחד ואחד במישור שונה לחלוטין.
הצדיק הוא אדם כזה שהתרומם מעל לכל יצריו וטבעיו…
הנסיך שהפך לתרנגול הודו – משל ההינדיק
משלו הנודע של רבי נחמן מברסלב על הנסיך שהשתגע והפך לתרנגול הודו מדגים זאת בצורה הטובה ביותר:
פעם היה נסיך שחשב שהוא תרנגול הודו. הוא הסיר את כל בגדיו והתיישב מתחת לשולחן וניזון מפירורים. כל המאמצים לרפא אותו עלו בתוהו. ליבו של אביו המלך נשבר לרסיסים ונטה כבר להתייאש.
ביום מן הימים הופיע חכם בחצר המלך שהציע את עזרתו. המלך הסכים. החכם נכנס לפעולה: גם הוא הסיר את בגדיו והתיישב מתחת לשולחן וניזון מפירורים.
“מי אתה?” שאל הנסים את החכם. “מה מעשיך כאן?”
“אני תרנגול הודו” השיב החכם.
“גם אני תרנגול הודו” השיב הנסיך וקיבל את החכם בסבר פנים יפות.
אחרי שהתוודעו קצת זה אל זה, החכם רמז לאנשי הבית להשליך להם חולצות אל מתחת לשולחן. כשהוא לבש חולצה, שאלה הנסיך: “מדוע אתה נוהג כך?” והחכם השיב: “אפשר גם ללבוש חולצה וגם להיות תרנגול הודו”. ובכן, גם הנסיך לבש חולצה.
כעבר זמן סימן החכם שעבדי המלך יזרקו להם זוגות מכנסיים. שוב שאלה נסיך מדוע הוא לובש מכנסיים אם הוא תרנגול הודו, והשיב החכם: “לא ייפגע מעמדך כתרנגול הודו. אפשר גם ללבוש מכנסיים וגם להיות תרנגול הודו”.
החכם המשיך כך עד שהיו שניהם לבושים לגמרי. אז, שוב סימן וניתנו להם מאכלים רגילים מהשולחן. כאשר ערער הנסיך על כך, הבטיח לו החכם שהדבר לא יגרע כלל מהיותו תרנגול הודו.
לבסוף שאל החכם: “מדוע אתה סבור שתרנגול הודו חייב לשבת מתחת לשולחן? הרי אפילו תרנגול הודו יכול להסב לשולחן”. ושניהם הסבו לשולחן. החכם שכנע את הנסיך שאפשר להתלבש כמו בן אדם, לאכול מאכלים שבני אדם אוכלים אותם, לשבת עם בני אדם – ובכל זאת להישאר תרנגול הודו. וכך, בדרך זו השכיל החכם לרפא לחלוטין את הנסיך.
רגיל ושונה
הצדיק עשוי להופיע כאדם רגיל, כשאינו שונה מכל אדם אחר. לעומת זאת, הוא עשוי להופיע כזר וכשונה. לעת הצורך אפילו כ”תרנגול הודו”. לכל אחד ואחד עשוי הצדיק להופיע בצורה אחרת. ככל שהצדיק גדול יותר כך גדול יותר מספר הפנים שהוא עשוי לעטות כדי להנחות אחד המתקרב אליו בדרך הנכונה בשבילו. וכך כותב רבי נחמן: הצדיקים נקראים “עיני הקהל” (הוריות ה ע”ב). באמצעות הצדיקים נפקחות עינינו וניתן לנו לראות את מהותנו האמיתית, תמונה המשקפת את מראנו במציאות (ליקוטי מוהר”ן חלק ב, סו: סז).
חכמינו ז”ל מלמדים אותנו: כשנפגש עם הארץ עם צדיק, בתחילה הוא מעריך אותו כ”זהב”, במשך הזמן משתנה הערכתו ל”כסף”, מאוחר עוד יותר הוא מחשיב את הצדיק כ”כלי חרס”, שכאשר נשברים כלי חרס, אי אפשר לתקן אותם (סנהדרין נב ע”ב).
כאשר רבי נתן בא אל רבי נחמן, בתחילה התפעל מאוד מתורתו. אולם, רבי נתן תהה בליבו האם הרב יכול להנחות אותו באותו שביל ביהדות שנשמתו מבקשת. בעודו מהרהר בדבר, פנה אליו רבי נחמן וסיפר: “כשפגש ר’ מיכל מזלוטשוב את הבעל-שם-טוב הקדוש זיע”א, הוא חש תחושת יראה עצומה כלפי מייסד החסידות. אך תוך כדי כך החל חושב מחשבות שניות. עם חלוף כל דקה החלה יראתו הגדולה מהבעל-שם-טוב להצטנן והערצתו אליו פחתה. ‘שמא אני עם הארץ?’ תהה ר’ מיכל כשנזכר באמרת חז”ל הנ”ל (סנהדרין נב ע”ב). באותו רגע תפס אותו הבעל-שם-טוב ואמר לו: ‘תאמר לי מיכל’ה, האתה עם הארץ?!’ תוך שהוא מראה לו שהוא יודע כל מחשבה שחשב. רבי נתן חשב בדיוק את אותן מחשבות על עצמו כאשר רבי נחמן סיפר לו את הסיפור הזה, תוך שהוא רומז לו שהוא – הרבי – מסוגל גם לקרוא את מחשבותיהם של אנשים אחרים.
מכאן הבין רבי נתן את כוחו של הצדיק האמיתי. הוא יכול להושיט יד לאדם, לקרוא את המחשבות שלו ולהציע לו בדיוק נמרץ את הסיוע שהוא זקוק לו כדי לעבור את הסף לקדושה (אבניה ברזל עמוד יא, ו).
אתם מוזמנים ליהנות מחכמתו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב ולהפוך אותה לחלק מכם כבר עכשיו, וכן ממאמרים מרתקים נוספים בקישור הזה.