ידיד טוב או אויב מושבע? תלוי מה אנו מאפשרים לדמיון לחולל בתוכנו. דמיון מול מציאות ומושג הפשטות של רבי נחמן!
השגת הפשטות, התמימות, קשה לא פחות מהגדרתה. רבי נחמן מברסלב אמר פעם: רבים אמרו לי שמרוב התיאורים המופלגים שראו בספרים הקדושים על הפאר והקדושה של ארץ ישראל, לא היו מסוגלים להעלות על דעתם את ארץ הקודש כחלק מהעולם הזה (ליקוטי מוהר”ן ח”ב קטז). הוא הוסיף ואמר, שהסיבה שהוא אומר את זה היא משום שיש בכך לימוד חשוב וחיוני לכל תחומי החיים, משום שזו טעות שרבים טועים בה – שחושבים שמכיוון שדבר מסוים הוא קדוש, חייב להיות שמראהו יהיה שונה לחלוטין.
דוגמה טובה לכך – הצדיק, שאף על פי שהוא ניצב במישור נשגב ונעלה ביותר מהאדם הרגיל, הרי הוא נראה בדיוק כמונו. חיצונית – הוא אוכל וישן, יש לו משפחה ואולי אף משתכר למחייתו בדיוק כמו כל אדם אחר, ואף על פי כן, הוא עניין אחר לגמרי. הוא הדין גם לגבי ארץ הקודש. למרות שהיא ניצבת במישור נשגב מבחינה רוחנית, עדיין, היא חלק מהעולם הגשמי הזה.
בשני המקרים מצפים לראות איזה גילוי חיצוני של הקדושה הפנימית, איזה סימן חד-משמעי של היותם שונים, איזו הוכחה להיותם מיוחדים. אולם, כאשר הסימן המבוקש לא מופיע – כשהצדיק דומה לכל אדם אחר, וארץ הקודש דומה לכל מקום אחר עלי אדמות – אנשים מתאכזבים. לדאבוננו, האכזבה הזואת מולידה בסופו של דבר את הנורא מכל – ספקות. מתחילים לפקפק בקדושתו של אותו צדיק, ותוהים שמא אין הוא אלא עוד אדם פשוט כמו כולנו…
פשטות – סדרה פשוטה לחיים יפים ומאושרים
חלק ט – מרשם בדוק לחיים מאושרים
דמיון – ידידו או אויבו של האדם?
מקורו של מושג מוטעה זה הוא בעצם אחד מידידיו הטובים של האדם – דמיונו. במקרה הזה מתברר, כי דמיונו של האדם עלול גם להיות אויבו המושבע. מכל הנכתב לעיל, ברור שאין צורך לחפש את “התוספת”, את התכונה הבולטת כשונה ומיוחדת, כדי לחוש את זכותו ואת ערכו של האדם או של הדבר. אם נתיר לדמיון לערפל את החשיבה שלנו, הוא יהתל בנו ויביא אותנו לדחות דברים רק בשל ערכם השטחי והפשוט. הברק החיצוני מונע מאיתנו לעתים להעריך כראוי את הטהור.
אנחנו רוצים לראות איזה גילוי חיצוני, סימן חד משמעי, הוכחה חותכת – וכשלא מוצאים מתאכזבים, אבל רבי נחמן מגלה לנו שהפשטות עולה על כל דמיון…
באחת מתורותיו, כאשר לימד רבי נחמן על גדולתה של ארץ ישראל ענה ואמר: מי שמבקש להיות יהודי יכול לעשות כן רק בזכות ארץ הקודש. וכאשר הגיע לארץ הקודש, הוא נקרא גיבור, כי הוא ניצח במלחמה (ליקוטי מוהר”ן כ, סוף).
אחרי אמירת התורה שאל רבי נתן מברסלב: על איזה מימד של ארץ ישראל מדבר הרבי?… הוא לא יכול היה להעלות על דעתו שהרבי התכוון שסתם כך, על ידי קשר לארץ הידועה בפי הכל כארץ ישראל שבה חיים הרבה אנשים שלא ניכר עליהם שקדושת ארץ ישראל משפיעה עליהם, על ידי זה יתעלה האדם למדרגות הגבוהות עליהן דיבר הרבי.
דמיון – יכול להיות ידידו הטוב של האדם או האויב המושבע שלו, הבחירה בידיים שלנו…
פשוט! – השיב הרבי – אני מתכוון לארץ ישראל זו, עם הבתים האלה והדירות ההן… (חיי מוהר”ן, קמא). בדיוק כפי שהיא, בדיוק מה שנראה לעיניים. פשוט, ארץ ישראל. ולא כפי שהרוב היו בוודאי מעלים על דעתם – איזו תכונה מיוחדת או איזו תפישה מופשטת של המוח.
פשטות ועמקות יחד
בקיצור, ‘פשטות’ פירושה לא לחפש סיבוכים, לא להתחכם ולחפש דווקא משמעויות נוספות מתוך כל מה שנתקלים בו, אלא לקבל דברים כפשוטם, כפי שרבי נחמן יעץ לרבינתן שיעשה. אולם, יש להדגיש, אין בכך כדי למנוע את החיפוש אחר משמעויות עמוקות יותר בחיינו. אדרבה, בכל כתביו משבח רבי נחמן את מי שמחפש באופן פעיל אחר משמעות כזאת. ובעצם, הפשטות – בחיים בכלל, ובעבודת ה’ בפרט – היא הכלי הראשון במעלה שדרכו אפשר להשיג את עומק החכמה שכל הקיום מושתת עליה.
* * *
סדרת מאמרים בנושא פשטות מעובדת מתוך הספר “לעבור את הגשר הצר” מאת הרב חיים קרמר. הספר לוקח נושאים יסודיים בתורת ברסלב ומגיש אותם בצורה פשוטה ומעשית, על פי מאמריו ושיחותיו של רבי נחמן, ומאמריהם ושיחותיהם של תלמידיו השונים עד דורנו.