אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד

אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד

זאת לא רק סיסמה שחיילים צועקים במסע כומתה, אלא עניין של חיים ומוות! במיוחד בימים אלה כשכולנו רוצים לצאת זכאים במשפט הגדול!

“וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה’, וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה’” (במדבר טז, ג).

“וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּיבּוּר, יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם” (אבות ב, ב).

אז למי אתם מאמינים? ולא, זאת לא שאלה תיאורטית. זו לכל הדעות, ולא פחות, כפי שהתורה מספרת לנו למשל במקרה של קורח ועדתו – שאלה של חיים ומוות! וזאת שאלה ישנה. כשבוחנים דרך חיים, מערכת ערכים ושיטות לחיות על פיהם, אנחנו לא פעם צריכים לבחור בין אברהם-נמרוד, יצחק-ישמעאל, יעקב-עשיו.

אולי גם זה יעניין אתכם:

להשיג את מה שאתם רוצים? כך תעשו את זה!

אפילו עכשיו

בלי יום רע אחד בחיים שלי

שימו לב איך שדברים התקדמו. אברהם אבינו והמלך נמרוד הרשע היו אנשים בעלי רקע והיסטוריה שונים בעליל. יצחק אבינו וישמעאל היו אחים למחצה, שותפים לאותה דוגמה אבהית – אברהם אבחנו. יעקב אבינו ועשיו חלקו אותו בית ואפילו את אותו רחם.

כלומר, ככל שהמועמדים והבחירות הופכים דומים יותר, הבלבול גדל ונהיה יותר ויותר קשה להבחנה: איפה האמת?

ומה קורה כשהבלבול מתגנב לתוך העם היהודי? גם זאת לא שאלה תיאורטית.

אז למי אתם מאמינים? ולא, זאת לא שאלה תיאורטית. זו לכל הדעות, ולא פחות, כפי שהתורה מספרת לנו למשל במקרה של קורח ועדתו – שאלה של חיים ומוות!

לא סתם רבי נחמן מברסלב מדגיש שוב ושוב את ההכרח להתחבר ולהשתייך לצדיק האמיתי. במשנתו, לחיבור של האדם לצדיק שכזה יש את ההשפעה החזקה ביותר על תכליתו הנצחית. ולמצוא ולשמור על החיבור והקשר לצדיק הנכון זה משהו שתמיד צריך להיות ברשימת הדברים המובילה שצריך להתפלל עליהם לכל אדם. (רבי נתן, בספר ליקוטי תפילות, כל הזמן מתפלל למצוא את הצדיק. למה? כי למרות שאתה אולי יודע מיהו הצדיק, אתה עדיין לא יודע באמת מיהו הצדיק!)

רבי נחמן אומר לנו, שהוא לא היחיד שמודע היטב לעובדה שלבחור את הצדיק הנכון כמדריך ומורה דרך רוחני זה דבר חיוני והכרחי. גם בן לווייתנו הקבוע – היצר הרע, יודע את זה. והוא יעשה ה-כ-ל-! כדי להרחיק אותנו מהקשר עם הצדיק האמיתי. וכך הוא אומר (ליקוטי מוהר”ן חלק ב, ע”ח):

“כִּי הַבַּעַל דָּבָר שָׂם לִיבּוֹ עַל זֶה מְאֹד עַכְשָׁיו, לְבַלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם עַכְשָׁיו קְרוֹבִים אֶל הַקֵּץ מְאֹד וְיֵשׁ עַכְשָׁיו לְיִשְׂרָאֵל גַּעְגּוּעִים גְּדוֹלִים וּכִסּוּפִין גְּדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֲשֶׁר לא הָיְיתָה כָּזאת בִּימֵי קֶדֶם וְכָל אֶחָד נִכְסָף מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, עַל כֵּן הֶעֱרִים הַבַּעַל דָּבָר וְהִכְנִיס מַחֲלוקֶת בֵּין הַצַּדִּיקִים וְהֵקִים בָּעוֹלָם מְפֻרְסָמִים הַרְבֵּה שֶׁל שֶׁקֶר, וְגַם בֵּין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הִכְנִיס מַחֲלוקֶת גָּדוֹל עַד שֶׁאֵין אֶחָד יוֹדֵעַ הֵיכָן הָאֱמֶת. עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת”.

בזמן שאנחנו מתחננים להתקרב לצדיק האמיתי, עלינו לזכור להשתמש במתנת האלוקים שקיבלנו – האינטליגנציה* המיוחדת, כדי להיפטר ולסלק את כל “הסגנים” המזדנבים למיניהם שנמצאים תמיד מאחורינו (המקום השני) ורוצים לתפוס בכוח את מקומנו (הראשון), והם עוד עושים את בקול רם ובצורה בולטת. בתחילת המרד והמחלקות, קורח מכריז על עצמו כפופוליסט: “וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה’, וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל קְהַל ה’”? (במדבר טז, ג).

לחיבור של האדם לצדיק שכזה יש את ההשפעה החזקה ביותר על תכליתו הנצחית

לחיבור של האדם לצדיק שכזה יש את ההשפעה החזקה ביותר על תכליתו הנצחית!

(Editorial credit: Zsolt Biczo / Shutterstock.com קרדיט תמונה ראשית)

זה המקום לגעת בנקודה חשובה ולומר לכם: היזהרו מכל מיני ‘רבנים’ וכל מיני פופוליסטים כאלה ואחרים שיוצאים עם כל מיני הצהרות פוליטיות. המהר”ל מפראג כותב, כי אדם שעבודתו למען הציבור/קהילה בהכרח מונע מרצון לקידום עצמי או בתהילה, וזה לא משהו שיעבוד בכלל ביחד עם העשייה למען הקהילה למרות שהקהילה מרוויחה מזה (דרך חיים באבות ב, ב). כי לשרת את הציבור פירושו, לדאוג למה שהציבור הזה צריך בגלל שמדובר בחברה, לא “הרבה אנשים”, אלא במכלול של יחידים.

המהות של קהילה יהודית היא כל כך גדולה עד שהקב”ה בעצמו מחובר אליה באופן אוטומטי, והעבודה שנעשית למענה היא לשם שמים. זו הסיבה שמותר בשבת לקיים פורום ציבורי לדיון בענייני הקהילה וצרכיה (שבת קנ, ע”א) – פרויקטים של הקהילה עם עניינים של שמים. אולם פוליטיקאים, בשל חשיבותם והערכתם, מרחיקים את עצמם משאר הציבור והם לא חלק מהקהילה. הם לא עובדים למען שמים.

*”אַל תִּתְפַּלֵּל וְאַל תַּטְרִיחַ אֶת קוֹנְךָ, כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בִּפְעֻלָּה” (ספר המידות חלק א, עא). “אֵין לְהַטְרִיחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁיְּכוֹלִין לְהוֹעִיל עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר” (שם קו).

(המאמר מבוסס על דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, הלכות השחר ג, ח-ט).

אתם מוזמנים ליהנות מחכמתו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב במאמרים מרתקים נוספים בקישור הזה.