פרשת מטות מסעי – המחשבה היא תחילתה של הפעולה

השבוע אנו קוראים את פרשיות מטות – מסעי,
תחילתה של פרשת מטות בדיני נדרים – “זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'” – מתחילה בלשון ייחודית שאינה מופיעה אצל נביאים אחרים. רש”י מבאר שזוהי מעלתו של משה רבנו, שנבואתו הייתה בבהירות מוחלטת: “זה הדבר”, לעומת שאר הנביאים שאמרו “כה אמר ה'”.

אך מדוע דווקא כאן מבאר רש”י כך? הרי לשון זו מופיעה גם בפרשות קודמות?

רבי נחמן מטשעהרין, תלמידו של רבי נתן, מסביר על פי תורתו של רבינו הקדוש (ליקוטי מוהר”ן, חלק א’, תורה ה’) – ישנו אדם שעובד את ה’ רק מפני שהוא יודע שראוי לעבוד אותו. הוא אינו מחפש שכר. עצם העבודה היא השכר. אדם כזה נמצא כבר בעולם הבא ממש.

כאשר יהודי נודר נדר, הוא מחייב את עצמו בדבר שמעבר למה שהתורה ציוותה עליו. הוא אינו עושה זאת לשם פרס – אלא לשם שמים בלבד. ולכן מבאר רש”י כאן, דווקא בדיניי נדרים, שזוהי מדרגת משה רבנו – עבודת ה’ בטהרה מוחלטת, לשם שמים, בלי שום פנייה עצמית.

אולי יעניין אתכם גם:

מסירות נפש ויושר – פרשת מטוס מסעי

המסרים המרכזיים מפרשות מטות ומסעי

פליאות חכמה – פרשת השבוע מטות מסעי

מלחמת מדיין

בהמשך הפרשה מובאת מלחמת ישראל במדיין, בה נהרג גם בלעם הרשע. לאחר מכן התורה מספרת כיצד חלקו את השלל שנלקח במלחמה. החיילים חוזרים ואומרים למשה: לא נפל מאיתנו איש, אך לא יצאנו נקיים לגמרי. ראינו את בנות מדיין, וליבנו נפגע ממראות אסורים. לא חטאנו בפועל, אך נולד בנו רעיון של חטא.

משה רבנו הרגיע אותם: כל זמן שיהודי מודע ומכיר במחשבותיו הבלתי טהורות – והוא יודע שהן רעות, והוא מתרחק מהן – הרי זו מדרגה גבוהה מאוד. כך מסביר גם רבי נתן: המחשבה היא תחילתה של כל פעולה. אם אדם יודע לשמור על מחשבתו – הוא יזכה גם לשמור על גופו מהחטא.

פרשת מסעי – המסעות, הגבולות, וירושת הארץ

פרשת מסעי פותחת ברשימת 42 המסעות שעברו בני ישראל במדבר. התורה כותבת: “וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם”. כל מסע, כל עצירה, כל התקדמות – נרשמה לדורות, ללמד שכל שלב במסע הרוחני של עם ישראל חשוב, גם אם לא ברור מיד מה תכליתו.

לאחר מכן מצווה ה’ את משה: לגרש את יושבי הארץ, כי אחרת הם יסיתו את לבכם לעבוד עבודה זרה. ומיד אחר כך – קביעת גבולות הארץ: צפון, דרום, מזרח ומערב. ואז מונים את נשיאי השבטים שיחלקו את הארץ. ולסיום – הסיפור עם בנות צלפחד, מהפרשות הקודמות, שלמרות שזכו בנחלה משלהן, הן נישאו בתוך שבט מנשה כדי לשמר את נחלת שבטן.

כך מסביר גם רבי נתן: המחשבה היא תחילתה של כל פעולה. אם אדם יודע לשמור על מחשבתו – הוא יזכה גם לשמור על גופו מהחטא.

הקשר בין פרשות מטות מסעי לתקופת שלושת השבועות וט’ באב

רבי נתן מלמד, שהעיסוק בירושת הארץ בפרשות מטות, מסעי, ודברים, שיוצאות דווקא בתקופת שלושת השבועות – אינו מקרי, זה בא לחזק אצלנו את התקווה, שגם בזמנים הקשים ביותר – תשעה באב, חורבן בית המקדש, וכל צרות הגלות, – הקב”ה מבטיח: אתם עוד תשובו לארץ, תירשו אותה, ותבנו אותה.

ובדורנו – אנו רואים בעינינו את קיום ההבטחה. הארץ נבנית, העם שב מהגלות. וכל זה הוא הכנה לבניין בית המקדש, לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.