רבי נחמן מברסלב גילה רמז מהאחריות הרוחנית האדירה המוטלת על כתפיו של הצדיק המבצע פדיון נפש. פדיון נפש הוא מעשה רוחני עמוק – דומה במובנים מסוימים למנהג הכפרות לפני יום הכיפורים – בו הצדיק מרים תרומה כספית או עצם סמלי, ומכוח זה משתדל לבטל גזרות קשות או מחלות. אך אין מדובר רק בדבר סמלי, על הצדיק להרים את הפדיון ולהעלותו לעולמות עליונים, לעמוד ולהתחנן בבית דין של מעלה על חיי האדם.
אך כיצד ידע הצדיק לאן לפנות? שהרי בשמים אין בית דין אחד או שניים, אלא עשרים וארבעה בתי דינים – כ”ד בתי דין של מעלה. כל אחד מהם שופט בעניינים שונים ובאופן עצמאי. גורלו של אדם עשוי להתברר בבית דין אחד בלבד. טעות בזהות הכתובת – עלולה לגרום שהתפילה לא תישמע כלל.
אמר רבי נחמן: רק אדם אחד בדור זוכה להכיר את כל כ”ד בתי הדין – ולדעת בדיוק לאן לעלות.
השעיר לעזאזל – השתקת הקיטרוגים
וכאן מגיעים הדברים לשיא עומקם. רבי נחמן מקשר את העניין הזה לאחד מהטקסים המסתוריים ביותר ביום הכיפורים – השעיר לעזאזל. ביום הקדוש בשנה נבחרים שני שעירים: אחד לה’, והשני לעזאזל. את השעיר לה’ מקריבים בקודש, והשני שולחים למדבר ודוחפים מראש צוק.
אולי גם זה יעניין אתכם:
פרשת אחרי מות קדושים | שמירת הגבולות וקדושת המחשבה
פרשת אחרי מות קדושים | קדושת האדם וכוח התשובה
נדב ואביהוא – הכוח של קשר עמוק בין תלמיד לרבו
אך מדוע? הרי ביום הכיפורים, השטן – הקטגור הרוחני – אינו שולט. מדוע, אפוא, יש צורך לפייס אותו? התשובה: גם כאשר כוחו נחלש, ניתנת לשטן רשות אחת אחרונה – לדבר כנגד עם ישראל. אלא אם כן יפויס. השעיר לעזאזל איננו טקס בלבד – הוא מעין שוחד לקטרוג: “בבקשה קח, ואל תדבר עלינו היום”. רק כאשר השטן שותק – הקורבן לה’ יכול לעלות בשלום.
הצדיק האמת – מגשר בין העולמות
מי יכול להיכנס אל בתי הדין של מעלה? מי מסוגל להשתיק קטגורים ולבקש רחמים מלפני כסא הכבוד? על כך מלמד רבי נחמן: זהו תפקידו של הצדיק האמת. לא מדובר רק באדם ירא שמים, אלא בצינור רוחני ממש – מקשר בין שמים וארץ.
וזו אינה חידוש של החסידות – אלא יסוד הכתוב בפסוק: “וַיַאֲמִינוּ בַה’ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ” (שמות י”ד: ל”א). רש”י, הזוהר הקדוש, ומקורות רבים נוספים בקבלה ובחסידות מסבירים: כשם שעלינו להאמין בה’, כך עלינו להאמין בעבדו הנאמן – משה רבנו, צדיק האמת. שהיה זה שעלה לשמים, שוחח עם ה’ פנים אל פנים, וירד עם התורה.
בכל דור יש צדיק הנושא בתפקיד הרוחני של משה: לעלות, לבקש רחמים, ולהוריד שפע של רחמים לעולם.
הסיפור של השעיר לעזאזל, עשרים וארבעה בתי הדין, ותפקידו הנסתר של הצדיק – אינם רק סמליים או רעיוניים. הם מפת דרכים אל החמלה האלוקית, שאדם אחד, צדיק אמת, משמש כשליח, כמליץ יושר, כפה לכל מי שאינו יודע לדבר בשפת השמים.
הצדיק האמת – כמו משה רבנו – יודע לפנות במקומות שאין לנו גישה אליהם. הוא מדבר בלשון של מעלה, יודע לאן לשלוח את הפדיון, ולאן לעלות כדי לפתוח שערי רחמים.
