החיים מלאים באנשים חכמים שיכולים להעשיר אותנו עם עצות שימושיות. רבי נחמן נותן לנו עצה כזו: בחיים תשתמשו במראות! איך זה עובד?
רבי נחמן מברסלב סיפר פעם על מלך שבנה ארמון וביקש משני אמנים לעצב אותו. הוא חילק את הארמון לשני חלקים והדגיש בפניהם שהזמן בהחלט מוגבל. את הארמון המעוצב עם יצירות האמנות שלהם הוא מצפה לקבל בתאריך היעד שנתן להם.
האמן הראשון החל מיד ללמוד ולהוסיף עוד שיטות צביעה אמנותית, חקר ולמד, שדרג את הכישורים שלו בעוד כמה דרגות, דבר שבא לידי ביטוי באמנות המרהיבה והמיוחדת שעיטרה את החלק שלו בארמון.
השני, לעומתו, לא נתן את דעתו למשימה החשובה שקיבל על עצמו ולא עשה שום דבר. הדד-ליין כבר נראה באופק והוא הבין שלא נשאר לו הרבה זמן. מה עשה? הדביק על כל הקירות של החלק שלו חומר מיוחד עם אפקט של מראה בוהקת באור מיוחד שנקרא ‘פקיסט’.
כשהגיע היום המיועד, המלך הגיע לארמון ומיד התפעל וכמובן שהעריך את העבודה של האמן הראשון, שהרי הציורים המדהימים והיפים היו עדות ליכולות העיליאיות של האמן. החלק השני היה מוסתר עם וילון. המלך הסית את הווילון ובבת אחת השמש האירה באור בוהק ומיוחד את כל הציורים היפים מהחלק הראשון, שהשתקפו על הקירות בחלק שהופקד בידיו.
את הסיפור מסיים רבי נחמן כשהוא מדגיש: “וזה מצא חן בעיני המלך”.
רגע! תעצרו את מחיאות הכפיים. למרות שמדובר פה ברעיון חכם מאוד, אבל באמת, זה לא נקרא לרמות? ועוד שאלה, למה דווקא העבודה של האמן השני מצאה חן בעיני המלך?
אולי גם זה יעניין אתכם:
בואו נלך אחורה בזמן ונגלה שרעיון דומה לסיפור של רבי נחמן נמצא כבר בתורה.
הקב”ה מצווה על משה רבינו להכין את מנורת הזהב שתוצב בבית המקדש, אבל בתנאי אחד: להכין אותה במקשה אחת. שתבינו, מדובר במנורה גדולה עם כפתורים ופרחים, בסיס רחב, שבעה קנים ועיטורים מיוחדים – כאשר את כל זה צריך לעשות במקשה אחת! משה לא הצליח להבין איך בדיוק עושים את זה. מה עשה? הוא לקח את גוש הזהב וזרק אותו אל תוך האש והאש יצרה את המנורה מעצמה (במדבר רבה טו, ד).
למרות שמדובר פה ברעיון חכם מאוד, אבל באמת, זה לא נקרא לרמות? ועוד שאלה, למה דווקא העבודה של האמן השני מצאה חן בעיני המלך?…
אם זה הסיפור של יצירת המנורה מדוע התורה אומרת לנו: “זֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹורָה מִקְשָׁה זָהָב, עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא: כַּמַּרְאֶה, אֲשֶׁר הֶרְאָה ה’ אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה, אֶת הַמְּנֹורָה” (במדבר ח, ד). כלומר, מדברים אלה נראה שלאש היה תפקיד יותר גדול מזה של משה רבינו בעשיית המנורה, לא כך?
“כי נר מצווה ותורה אור…” אומר החכם באדם שלמה המלך ע”ה (משלי ו, כג).
אור המנורה מסמל את התורה והצמיחה האישית. למרות שיש לנו את האופציה לבחור בחירות רוחניות חיוביות, כדי שנוכל לגדול ולהיות טובים יותר, הרי שמדובר בדבר קשה מאוד לביצוע בגלל כוחו העצום של היצר הרע שמנסה תמיד לשלוט עלינו. אולם חז”ל מרגיעים אותנו כשאומרים עם חיזוק אדיר על העזרה שאנו מקבלים מבורא עולם: “אלמלא הקב”ה עוזרו היה נופל בידו” (קידושין ל, ע”ב).
אנחנו יכולים לייצר מראה שחורה ולשקף מתוכה את הכוח שמוביל אותנו קדימה…
הפרדוקס בציווי באופן אישי לעשות את המנורה מקשה אחת מזהב – הוא האתגר של חיינו. ולמעשה, אין לנו אפילו את הכוח והמוטיבציה להתגבר על היצר הרע עד הסוף שלו. אבל בדיוק כפי שמשה רבינו עשה את מה שהיה ביכולתו לעשות – לזרוק את גוש הזהב לאש ולהתפלל לבורא עולם, כך גם אנו נדרשים לעשות: לפעול את המאמצים שלנו ולהתפלל לעזרה של בורא עולם שישלים את הפעולה, שהרי לא עלינו מוטל לגמור את המלאכה כדברי חז”ל.
הדור שלנו הוא דור המשיח. הספירה האחרונה בשבע הספירות היא – מלכות, וצבעה הוא שחור.
בדיוק כפי שרבי נחמן מספר בסיפור המעשייה הקצר שלו, הכוח שלנו מאוד חלש והרגשות כמו כבדות ועצלות אופפות אותנו תדיר. ולמרות זאת, יש לנו מקורות עשייה: אנחנו יכולים לייצר מראה שחורה ולשקף מתוכה את הכוח שמוביל אותנו קדימה. על ידי התפילה לבורא עולם וההתחקות אחרי הדרך הנכונה פלוס המאמצים שלנו, נשקף את הראיה של כל הצדיקים האמיתיים שמובילים ומקדמים אותנו תמיד, ומהם נלמד מה צריך לעשות, כי אז למלך האמיתי תהיה נחת עצומה. אמן.
(מבוסס על דברי רבי נתן – ליקוטי הלכות, הלכות קריאת שמע ה).
אתם מוזמנים ליהנות מחכמתו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב במאמרים מרתקים נוספים בקישור הזה.
