רף הציפיות שלנו מגיע לשמים וצורת החיים המודרנית מעמיסה עלינו מתחים ולחצים. איך מתמודדים עם זה? לב.י.ג פיש יש עצה בדוקה ומנוסה: תחשבו שאתם חיים בטעפליק!…
חבר’ה, בואו נשים לרגע את העניין של הקליניקה בצד ונדבר ברצינות! תשמעו טוב, כי אני מבין שמצבם הנפשי של רבים הוא ממש בתחתית ואין זמן לדיבורים מיותרים, מוכרחים להגיש עזרה ראשונה דחופה לכולם! אי אפשר לחכות לכל הבירוקרטיה והתורים (והתורות) בקליניקה שלי.
עכשיו צריכים לשלוף את התרופות הכי חזקות! את סמי ההחייאה הכי חריפים! כמו שרבי נחמן מכנה זאת בספרו ליקוטי מוהר”ן (תנינא תורה ה “תקעו-אמונה” “שבעה משיבי טעם”) וזו לשונו הקדושה!
“כִּי יֵשׁ נְשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ, שֶׁצְּרִיכִין לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אוֹתָם בְּכָל מִינֵי מַטְעַמִּים, הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ב): “סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי”. וְעַל יְדֵי תִּיקּוּן וְזִכּוּךְ הַמֹּוחִין, שֶׁנַּעֲשֶֹה עַל יְדֵי מָגִנֵּי אֶרֶץ כַּנַּ”ל, מִזֶּה נַעֲשֶֹה אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת לְהַחֲיוֹתָם! …וְעַל כֵּן כְּשֶׁהַמֹּוחִין זַכִּים, נַעֲשִֹין דִּבּוּרִים כְּשֵׁרִים, וּבָהֶם מְשִׁיבִין אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת, בִּבְחִינַת (שָׁם כ”ו): שִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם!”
אז החיזוק הכי חזק שעולה על דעתי כרגע הוא – לנחם את כל אחד ואחד עם הלשונות בסגנון שרבי נתן מנחם את בנו ותלמידיו ואת כולנו במכתביו, לכן אציין כאן מקצת מלשונות אלו כיד השם הטובה עלי כפי שמצוי במכתביו, ובזה אבשר לכל אחד ואחת שרק קצת נגע בעניין הזה שנקרא “ברסלב” ואודיע לו ש:
הרבי זעק וצעק בקול עמוק: “געוואלד! אין שום ייאוש בעולם כלל! יש עניין שיתהפך הכל לטובה! אחי ורעי! יש לנו אב זקן שאמר על עצמו “אני סבא דסבין!” ויש לנו סמיכה אמיתית, עמוד חזק מאוד, של מי שאמר והזהיר מאוד לסמוך על כוחו! בלשונו: דופיט אויף מיין כוח! וגם אמר: מה לכם לדאוג מאחר שאני הולך לפניכם! הסירו כל דאגה מלבכם וסמכו על כוחו של הצדיק ובטחו בה’, כי לא יטוש ה’ עמו ונחלתו לא יעזוב! כי לא שבק ולא שבק!
אולי גם זה יעניין אתכם:
הקליניקה הייעודית של ב.י.ג פיש בע”מ
מכיוון שאי אפשר בשום אופן להעביר בכמה מילים את כל עוצמת ההתחזקות שמחזק רבי נתן במכתביו, כי אני בעצמי כשפתחתי את המכתבים כדי לבחור מה להביא, פשוט, לא עמדתי בריבוי האור העצום, שבכל מכתב כמעט מדבר כאלו דיבורים נוראים המשיבים את הנפש עד שאי אפשר להחליט מה להביא, וגם פעמים רבות שהדיבור קצת מתארך וכו’, לכן מחוסר כלים וכוח אדם אני רושם לכם מרשם להמשך טיפול, ואני מבטיח הבטחה חזקה שמי שיציית וישמע להוראות – ימצא רפואה נפלאה לנפשו ולכל ענייניו! ורפואה זו תלך עמו כל חייו גם הרבה אחרי שנצא מהמשבר הנוכחי.
עד כמה צורת החיים המודרנית מעמיסה עלינו מתח ולחץ? את זה אני לא צריך לומר לכם. אבל גם מי שבחר בחיי תורה, שלכאורה מרוץ החיים פחות לוחץ, עדיין, כדאי לו מאוד להתרגל לחיות בטעפליק!…
לקרוא כל יום לפחות חצי שעה ברגש גדול במכתביו של רבי נתן מברסלב בספר עלים לתרופה, ומי שרוצה להגיע ישירות למכתבים הכי חזקים שיקרא את המכתבים משנת תקצ”ה – תקצ”ט.
לשים לב לכל דבר חיזוק ועידוד בכל מכתב ולחזור עליו כמה וכמה פעמים, לאט לאט, לחרוט אותו עמוק על לוח ליבכם.
לקרוא לחבריכם וליקיריכם את הקטעים שהחיו וחיזקו אתכם.
לצייר בעיני רוחכם את מה שעבר רבי נתן בזמנים הללו כאשר כתב מכתבים אלו.
לחשוב שאתם חיים במאה ה – 18 בטעפליק.
רבים לא מבינים את סעיף ה שבמרשם, לכן ארחיב בו קצת. כמה צורת החיים המודרנית מעמיסה עלינו מתח ולחץ? את זה אני לא צריך לומר לכם. אבל גם מי שבחר בחיי תורה, שלכאורה מרוץ החיים פחות לוחץ, עדיין, כדאי לו מאוד להתרגל לחיות “בטעפליק” בפרט עכשיו בימי המשבר הנוכחי.
למה?
בואו ניקח לדוגמה את ל”ג בעומר: הרבה אנשים לא יכולים לתאר לעצמם ל”ג בעומר בלי העלייה ההמונית למירון וההדלקות ברחבי הארץ וכו’, לכן המשבר הנוכחי שובר אותם. על זה בא הסעיף הנ”ל האומר – “תחשוב שאתה חי בטעפליק לפני 200 שנה”.
תגידו לי, בטעפליק – הייתה הדלקה המונית? בקושי הדליקו איזה נר בבית הכנסת… אבל הרגישו היטב את האור של רשב”י.
ועוד תגידו, בטעפליק – הייתה תזמורת? בקושי איזה כנר במקרה הטוב ובדרך כלל סתם שרו בפה, אבל רקדו ושמחו עד כלות הנפש.
תורידו את רף הציפיות – תחיו בטעפליק – ותהיו אנשים מאושרים!…
יש תיאור שרבי יצחק שטערהארץ ז”ל (בנו של רבי נתן) מתאר במכתב איך חגגו את ימי הפורים בצפת לפני כ-150 שנה, והוא מספר בהתלהבות איך שהיו כל אנשי שלומנו אצלו בבית, וזו לשונו: “וּתְהִילָּה לָאֵ-ל עָבְרוּ יְמֵי הַפּוּרִים בְּשִׂמְחָה. שָׂמַחְנוּ בְּבֵיתִי יַחַד כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וְעוֹד קְצָת אֲנָשִׁים, וְהָיָה עַל הַסְּעֻדָּה מִנְיַן עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים” – שימו לב! “יחד כל אנשי שלומנו ועוד קצת אנשים”! כמה אנשים היו? מניין, כלומר עשרה…
אז בקיצור, לחשוב שאתה חי בטעפליק לפני 200 שנה זה “קצת” מוריד את רף הציפיות שהתרגלנו אליו וממילא החיים הרבה יותר קלים ומאירים, כי מכל דבר קטן שמחים ומרוצים ולא צריכים הרבה רעש והמולה ומצב מיוחד כדי לשמוח. (אציין שאין זה תחליף למצב הרצוי, כי בוודאי “ברוב עם הדרת מלך” וכמו שדוד המלך בכה: “אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹוהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג” (תהלים מב), שהתגעגע להמולת העלייה לבית המקדש. אבל כשאין את זה, אז “חיים בטעפליק”….
רוצים עוד דוגמאות? הנה רשימת תלונות שהתשובה עליהם היא “תחשוב שאתה חי בטעפליק”. (אפשר להחליף “תחשוב” ב – “תחשבי”…)
אין לי מוסיקה לשמוע!
תחשוב שאת חי בטעפליק… (להם היה בכלל “טייפ” בטעפליק?)
נגמרו העגבניות!
תחשוב שאתה חי בטעפליק… (היו בכלל עגבניות בטעפליק?)
לא ראיתי את הנכדים חודשיים!
תחשוב שאתה חי בטעפליק… (שיכולים היו לחלוף חודשים ארוכים עד שראו מישהו מהמשפחה שגר רחוק).
יש עומס ברשת!
תחשוב שאתה חי בטעפליק… (שהיה לוקח למכתב כמה ימים או שבועות להגיע ליעדו).
איך אפשר לחגוג את החגים בלי בית הכנסת הגדול המלא מפה לפה?
תחשוב שאתה חי בטעפליק… (שאולי היו עשרה חסידי ברסלב בכל העיר).
לסיום, אזכיר את הסעיף הראשון במרשם ואני מאוד מבקש (במבטא רוסי) – לקחת ספר עלים לתרופה ליד, לפתוח במכתבים משנת תקצ”ה – תקצ”ט (ממכתב קס”א במהדורות החדשות) וללמוד אותם לאט לאט – ואז הטבה משמעותית מובטחת!
רפואה שלמה במהירות!
הקליניקה של ב.י.ג. פיש – מחלקת רפואה דחופה
מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.