השבוע פרשת מטות מסעי, שתי הפרשיות האחרונות של ספר במדבר.
בשתי הפרשות האלו מטות ומסעי בולטת מאוד חזק המעלה של מסירות נפש ויושר.
פרשת מטות מתחילה עם דיני נדרים ושבועות. היא ממשיכה עם המלחמה נגד מדין, שהביאו את המגפה הכתובה בסוף פרשת בלק. לאחר מכן היא עוברת לחלוקת השלל, הביזה של המלחמה. ואז היא מדברת על בני ראובן ובני גד, שרצו לגור בארץ סיחון ועוג, ולקחת את חלקם בארץ הקודש על הגדה המזרחית של הירדן. זה סוף פרשת מטות.
לאחר מכן יש את פרשת מסעי, שמתחילה עם יציאת בני ישראל ממצרים ו-42 המסעות שהיו להם עד שהגיעו לנהר הירדן.
לאחר מכן היא מדברת על ציווי ה’ לעם ישראל להוציא את העמים החיים בארץ ישראל כדי שלא יגרמו לחטוא. והתורה מזהירה אם לא תוציאו אותם, הם יהיו כמו קוצים בצידכם.
לאחר מכן היא מדברת על הנשיאים, מנהיגי השבטים שיעזרו בחלוקת הארץ. ואז על ערי המקלט וההלכות אם מישהו רוצח או הורג בשגגה.
ובסוף היא מדברת על בנות צלפחד שמתחתנות בתוך שבטן כדי שהנחלה שלהן תישאר בתוך השבט.
אולי יעניין אתכם גם:
המסרים המרכזיים מפרשות מטות ומסעי
להשיב ממוות לחיים על ידי דיבורים – פרשת מטות מסעי
יש לי כוח להתגבר – פרשת השבוע מטות מסעי
מה כל זה אומר לנו? אחד הפסוקים החשובים ביותר בנוגע לנדרים הוא “לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ” (במדבר ל’ ג’) כפי שרש”י מסביר, אל תחלל את דבריך. כלומר אם אמרת משהו, שמור על מילתך – זה הכי חשוב.
במיוחד אם נדרת נדר, אז בוודאי עליך לשמור על מילתך. וזה מה שחשוב, ולא כמו כל ההבטחות של הפוליטיקאים שהן שקרים. מי מהם שומר על מילתו? כמה הבטחות ניתנות לפני הבחירות? וכמה מעט, אם בכלל, מההבטחות הללו מקוימות? אם אתה עושה עסקים עם מישהו, עשית הסכם – שמור על מילתך.
ר’ דב, אחד התלמידים הקרובים ביותר של רבי נחמן מטשעהרין שהיה תלמידו של רבי נתן – היה איש עשיר, פעם עשה עסקה והחליט להשקיע בעסק מסוים. שבועות לאחר מכן הוא גילה שהעסק היה תרמית. הוא הלך לרב וסיפר לו את כל הסיפור ואז אמר לרב – רבי נחמן מטשערין – שהוא מספר לו את זה כי הוא נתן את מילתו והוא לא רוצה לסגת למרות החדשות הרעות. הוא נתן את מילתו להשקיע – הוא רוצה לשמור על מילתו. וכך צריך להיות.
סיכמת משהו? תעמוד במילה שלך
מלחמת מדין
לאחר מכן יש את דיני המלחמה עם מדין. המלחמה בה בלעם השתמש בכשפים שלו לעוף באוויר ולברוח. פינחס רדף אחריו – הוא גם עף.
רבי נחמן אומר, כתוב בתחילת פרשת בראשית, “לְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ” (בראשית א’ ד’)
אור מייצג את מעשי הצדיקים, חושך הוא מעשי הרשעים. בלעם היה רשע – הוא השתמש בכשפים ובקסמים. הוא השתמש בשמות ה’ – כפי שקיים בקבלה – כדי לעשות ניסים, אז הוא עף באוויר וניסה לברוח.
פינחס, לעומת זאת, היה צדיק, והוא השתמש בשמות ה’, כשהוא נושא את הציץ של הכהן הגדול, הוא עף אחרי בלעם והרג אותו.
מה ההבדל בין השניים – הרי שניהם עפו, רק שאחד עף ע”י טהרה ואחד עף ע”י טומאה. כל מי שיכול להבדיל בין טהרה לטומאה יכול להבדיל ולהגדיר את ההבדל בין מה שעושה צדיק ומה שעושה רשע.
וכך זה בעולם של היום – צריך לדעת מה בא מטהרה ומה בא מטומאה. טומאה תוביל אותך לעשות הכל לא נכון. טהרה תוביל אותך בסופו של דבר לה’.
יושר ואמונה
לאחר המלחמה מגיע השלב שצריך לחלק את השלל של מדין. הם יצאו למלחמה, וחזרו עם השלל, והיה הרבה. 12,000 לוחמים – הם חזרו עם כמה מאות אלפי כבשים וכו’.
העובדה היא, כפי שרש”י מסביר כאן בפרשה, שאנשים אלו היו צדיקים, והם היו מאוד זהירים לא לחטוא – לא לגנוב אף פריט מהשלל. הם לא גנבו אפילו פריט אחד.
אתה נודר נדר, אתה רוצה להיות ישר במשא ומתן, עליך להיזהר. אותו דבר כשאתה לוקח את הרווחים של העסק, תהיה ישר והגון בחלוקתם.
בחלוקת הארץ שבה בני גד ובני ראובן ביקשו את הארץ על הגדה המזרחית של נהר הירדן. משה רבנו כעס מאוד – הוא חשב שאנשים אלה רוצים להטעות את עם ישראל מלהיכנס לארץ. אז הוא נתן להם תנאים מיוחדים והם אמרו, אתה יודע מה? אני אראה לך שאני רוצה להיכנס לארץ – אני אוביל במלחמה! ומשה רבנו אמר להם, אם תובילו במלחמה, אז תוכלו לקחת את הגדה המזרחית של נהר הירדן.
הכח של מסירות נפש
ומה זה מלמד אותנו? שאם יש לך מסירות נפש למען העם היהודי – גם אם אני לא יקח חלק בארץ ישראל, אני רוצה לתת מה שאני יכול לעם היהודי – אז אתה בעצם מרחיב את השטח שבו אתה יכול לרשת ולכבוש ולהצליח במה שלא היה במקור שלך. מדהים כל מה שצריך זה להיות מוכן למסור את הנפש שלך לעשות דברים למען העם היהודי.
זה המשמעות של צדקה, זה מה שאומר יושר – לשים את עצמך במצב שבו תוכל לעזור לעם היהודי. לא משנה איפה אתה, לא משנה מה אתה עושה, אם אתה רוצה להצליח, תמסור את נפשך למען העם היהודי.
מי ייתן וה’ יעזור שבשבועות האלה, שהן שבועות של אבל בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, הם ילמדו אותנו על ירושת הארץ, בידיעה שהארץ שלנו ומי ייתן שנזכה לקחת חלק בארץ ולראות את בואו של המשיח, במהרה בימינו אמן.
