חנוכה ושפת הבריאה

חנוכה ושפת הבריאה
לגעת באושר בשפה של הבריאה? איך עושים את זה? חג החנוכה אותו נחגוג בקרוב מגלה לנו איך מגשימים את משאלת האושר!

העולם נברא בלשון הקודש – שפת המחשבות והמילים האלוקיות שחוללו את הקיום.

מכיוון שהבריאה אינה מאורע אקראי, אלא קיום וביצוע רצון האלוקים, ברור שהוא נברא למטרה מסוימת. והמטרה היא – שנשיג את האושר הנובע מהאיחוד עם האחדות הפשוט שהיא האלוקים.

לחיים כאלו יש משמעות.

כאשר אתה נוגע במשמעות הזאת של עשיית רצון הבורא על ידי הנברא, כאשר בחייך אתה מודע לתכלית הזאת, אתה נוגע בעצם קרקעית הקיום. אז אתה באמת מדבר בלשון הקודש. שפת הבריאה. שהרי, כל מחשבה המקרבת אותך לתכלית הזאת היא קדושה, וכל דיבור המקרב אחרים למטרתם הוא קדוש.

כאשר תכלית זו תמיד במחשבות שלך, כאשר אתה מודע למשמעות של חייך, לא תבזבז את הזמן שלך וגם לא את האנרגיות החיוניות שלך. החיים יקרים מכדי שיבוזבזו. החיים קדושים ומקודשים.

אולי גם זה יעניין אתכם:

הדלקתי נרות חנוכה, מה עכשיו?

חנוכה – להאיר את הלילה

חנוכה – כנגד כל הסיכויים!

חנוכה – לילות הזהב של החורף

הארה בבית פרעה – הסיפור של יחיאל וחנוכה

הסיפור של חנוכה

חנוכה – הנרות של רבי נחמן

חודש כסלו – לעשות את הבלתי אפשרי

חודש כסלו – לראות את הטוב

נקודות טובות ואזמרה

אולם, כאשר אתה לא מקיים מגע עם תכלית החיים, כאשר נראה כאילו החיים שלך ריקים מכל משמעות, אתה נמשך לחפש את האושר על ידי סיפוק החושים הפיזיים שלך. רדיפת תענוגות הריגוש הופכת לתכלית חייך. אתה מבזבז ביד רמה את הזמן ואת האנרגיה החיונית שלך, מכיוון שהחיים איבדו את קדושתם ונראים לך עכשיו כאילו חסרי משמעות. כל הדיבורים שלך וכל המחשבות העולות בדעתך הם “לשון חולין”.

בין החיים למען התכלית האלוקית ובין חיי החולין, ניצב היעד האנושי “האציל” של רדיפת ידע. ההיגיון האנושי הרציונלי נראה עליון, והרדיפה אחריו – הנשגב שבמאמצי האדם (ראו רמב”ן, ויקרא טז, ח). אולם, למרות שרדיפה כזאת עשויה לקרב אותנו ליעד האלוקי, היא עלולה גם לשרת את השאיפות השפלות ביותר שלנו.

כאשר אתה נוגע במשמעות הזאת של עשיית רצון הבורא על ידי הנברא, כאשר בחייך אתה מודע לתכלית הזאת – אתה נוגע בעצם קרקעית הקיום. ואז, אתה מדבר את שפת הבריאה….

ההיגיון האנושי, אם כן, הוא המתווך בין לשון הקודש ללשונות החולין. אם אתה מבין כי הוא רק כלי שבו יש לבקש את הבורא, קלטת אותו אל תוך לשון הקודש. אבל אם אתה רואה בו תכלית בפני עצמה, שילבת אותו בלשונות החולין. הכל תלוי בהבדל הדק שבכוונות שלך (ליקוטי הלכות, שחיטה ג, ו).

אכן, כאשר מדובר בהיגיון האנושי החשיבה היוונית היא השיא, וההגות היוונית קרובה יותר לדרכי השם מהגותה של כל אומה נכרית אחרת (זהר חדש לח, א). יתירה מזו, התרגום היווני של התורה על ידי המלך היווני במצרים – תלמי השני, תרגום השבעים, נחשב למתווך הטוב ביותר בהעברתו הנאמנה של דבר השם לאומות העולם.

אולם, במקום למלא את תפקידם לתווך ולהעביר את תורת השם, היוונים ניצלו לרעה את חכמתם והפשיטו ממנה את מהותה האלוקית. ועוד טוענת הפילוסופיה היוונית – שהעולם חסר תכלית, שהטבע מתפתח ‘בדרך הטבע’ ושההיסטוריה האנושית מתקדמת ללא יד מדריכה (ליקוטי הלכות, שומר שכר ב, ב). לכן, למרות שעל תרגומם היה ניתן לסמוך, ואולי דווקא בשל כך, חשך העולם כשהושלם תרגום התורה ליוונית. מדוע? מכיוון שעכשיו התאפשרה גישה נכרית לתורת השם ללא צורך להתייחס דווקא אל המקור האמיתי שלה ואל האלוקים שנותן את התורה.

כשאדם מודע למשמעות של חייו כל רגע יקר בעיניו

כשאדם מודע למשמעות של חייו – כל רגע יקר וחשוב בעיניו! הוא לא יבזבז את הזמן והאנרגיות החיוניות שקיבל במתנה!…

ומכיוון שהאותיות היוצרות מילים קדושות נקראות “אבנים” – “אבני מזבח הקודש” – לכן תרגומים לא קדושים – לא שלמים – פוגמים במזבח. לכן חדירת תרבות יוון אל תוך העם היהודי – תרגום התורה היווני – באה לידי ביטוי על ידי זה שהיוונים טימאו את מזבח הקודש.

פגיעה זו התרחשה 213 שנים אחרי השלמת בית המקדש השני. הדבר מרומז בשמו של הגל (המזבח) שנבנה על ידי לבן ויעקב לחתימת בריתם זה עם זה (בראשית לא, מז). יעקב קרא לערימת האבנים “גלעד” – הר העדות, רמז לבית המקדש. ואילו לבן קרא אותו בלשון ארמי “יגר שהדותא”. יגר – בגימטרייה 213. בכך רמז לבן ליעקב שתרגום התורה יטיל את צילו על בית המקדש 213 שנים אחרי השלמת בנייתו (מגלה עמוקות סו).

וכאן נכנס חג החנוכה.

המכבים הצליחו לשלב מחדש את התרגום – כולל התרגום היווני – בתוך לשון הקודש, ועל ידי זה תיקנו את פגימת המזבח. הם בנו מזבח חדש וכך הראו לכל הדורות הבאים אחריהם כיצד מגלים את אור החכמה האלוקית המסתתרת במקום החשוך ביותר. בסופו של דבר אפילו התרגום היווני יבוא על תיקונו השלם, לכן המכבים לא השליכו את אבני המזבח הפגומות, אלא קברו אותן בסמוך לבית המקדש.

וכך, בשפת הבריאה – לשון הקודש, אנו מעניקים משמעות לחיים שלנו, אפילו אם יש בהם ‘אבני מזבח פגומות’ שגם הן בונות אותנו ומעצבות את הפנימיות שלנו. בדרך זו אנחנו זוכים להשתמש בצורה הכי טובה ונכונה בזמן ובאנרגיות שקיבלנו במתנה וזוכים לגעת באושר.

כי החיים, יקרים מדי מכדי שנבזבז אותם על הבלים!

(המאמר מבוסס על דברי המחבר בספר חנוכה עם רבי נחמן מברסלב. כנסו ותיהנו מהמבצעים המיוחדים של חנות האתר שלנו!)

יש לנו מאמרים נפלאים לחנוכה, אתם מוזמנים לקרוא וליהנות בקישור הזה. ולא רק, בקטגוריית חגים ומועדים תמצאו מבחר גדול של מאמרים מרתקים וסוחפים, הקליקו כאן ותיהנו!