מה הקשר בין חג חנוכה לסנה הבוער? גדול ועמוק כפי שמגלה לנו רבי נחמן מברסלב. ולא רק, אלא גם את של חודש העצום הזה שמופיע בפסוק על הסנה.
רבי נחמן מברסלב אומר בתורה “כי מרחמם ינהגם” באות י”א (ליקוטי מוהר”ן חלק ב, תורה ז), שסוד חנוכה שורשו במחזה הסנה הבוער שראה משה (ראו הפסוק שרבי נחמן ז”ל מביא “וירא ה’ כי סר לראות” ראשי תיבות “כסליו“). ויתבאר עוד על פי הכלל החמישי מח”י כללים שאומר – שכאשר רבינו ז”ל מביא פסוק (או מאמר חז”ל) אז מתבאר לפי הקדמותיו כל העניין השייך לאותו פסוק, וממילא כל הפסוקים הקשורים למראה הסנה יתבארו לפי ההקדמות המובאות בתורה.
במראה הסנה נאמר שמשה רבינו ע”ה ירא מלהביט בסנה הבוער, כמו שכתוב “ויסתר משה את פניו כי ירא מהביט אל האלוקים”. לפי צירופי הדברים (והוא הכלל הראשון שאומר שבכדי להבין כל עניין ומושג יש לחפש באותה התורה עצמה במקומות אחרים), יש לומר שעניין זה קשור למובא באות ה’ על מאמר חז”ל “כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת”. כלומר, שכאשר משה ירא מלהביט, הוא בחינת יראתו שקודמת לחכמתו כי ההבטה היא בחינה של חכמה והבנה (כמו שמובא בהרבה מקומות, שהפסוק “ותפקחנה עיני שניהם” מדבר על פקיחת עיני השכל והחכמה), וממילא היראה מלהביט היא בחינה שמקדים יראתו לחכמתו-הבנתו, כלומר שעיקר היראה הוא בזה שאדם מצמצם את חכמתו והשגתו, שיודע שאינו יודע ורק על-ידי זה זוכה לחכמה אמתית, שחכמתו מתקיימת.
אולי גם זה יעניין אתכם:
חודש כסלו – לעשות את הבלתי אפשרי
היראה היא האור!
הצמצום הזה – שאדם מצמצם את שכלו ומבין שעדיין אינו יודע כלל – נקרא בלשון רבינו ז”ל “הארת מחיצת המקיפים” (עיינו שם אות י) – שמאירה לאדם הידיעה שאינו יודע, כלומר שיש מקיפים סביב לשכלו (לעומת השכל שבתוך שכלו שהוא מה שמבין).
משה רבינו ירא מלהביט בסנהו בזה המחיש את יראתו שקודמת לחכמתו, כלומר, שעיקר היראה הוא כאשר אדם מצמצם את חכמתו והשגתו ועל ידי זה זוכה לחכמה אמיתית שמתקיימת!….
נמצא אם כן, שהיראה של משה היא היא הארת המקיפים, וכיוון שכל זה הוא סוד קדושת חנוכה כנ”ל, ממילא יבואר (על פי הכלל השישי של “זה לעומת זה”) שחכמת יוון שאנו מכניעים בחנוכה היא ההיפך ממש, שחכמתם כופרת במציאות המקיפים וממילא מפקיעה את כל המציאות של הצמצום והיראה, כי עיקר חכמתם היא דווקא לבטל את המקיפים (הבלתי מושגים) וכביכול להבין הכל בשכל, שזהו יסוד חכמת יוון כידוע – שטוענים שאין דבר שאדם לא יכול להבין בשכלו. (ובאמת זה הבל ורעות רוח שכן ברור הדבר, שאדרבה, ככל שיחכים האדם יותר תאיר לו אין סופיותו של חכמתו יתברך).
בחנוכה אנו לומדים להמתיק את מידת היראה עד שתהיה בעצמה תכלית האור, כמו מראה האש הבוערת שבסנה…
ולכן, לפי חכמת יוון (שהיא חכמת המערב שבימינו) היראה היא דבר שלילי שצריכים לבטלו, כנראה בחוש שאצל העולם המערבי המושג של יראת שמים נתפס כדבר שלילי רח”ל.
שכלמכל הנאמר לעיל, אנו לומדים שעיקר קדושת חנוכה היא להמתיק את מידת היראה עד שתהיה היא בעצמה תכלית האור, כלומר להשיג דווקא על ידי מידת היראה כי כך זוכים לראות את אור המקיפים בחינת מראה האש הבוערת שבסנה.