למה הקב”ה השליך לארץ דווקא את האמת? זאת תעלומה קשה, במיוחד כשהמלחמה היא של אחת מול הרבים…
חותמו של הקב”ה – אמת (שבת נה.)
השקר יש לו פנים רבים, ואילו האמת הוא אחד (ליקוטי מוהר”ן, נא)
אמת מהי?
האמת, כאמור, אחת היא, ואחת בלבד, לכן לא צריך להיות כל קושי לאתר אותה. כל מה שעלינו לבקש הוא “אחד”. אך אותו “אחד” – מהו?
“שמע ישראל… ה’ אחד” (דברים ו, ד). אנו יודעים כי הקב”ה אמת, הוא אחד. אך קיימות גם אמיתות נוספות: “תורת אמת…” (מלאכי ב, ו). ישנם גם “צדיקי אמת”. וישנה גם מידת אמת בתוך כל אחד מאיתנו. אך לאמיתו של דבר, האמת היא באמת רק אחת. זהו מושג התמימות, הפשטות. אם אנו מוצאים את עצמנו מסובכים ומפותלים, סימן הוא שאנו רחוקים מן האמת. ככל שנחיה חיי תמימות, כך נהיה קרובים יותר אל האמת. וככל שנתקרב אל האחד – אל בורא העולם – כך נוכל לראות טוב יותר שכל האמיתות הללו אינן אלא דבר אחד!
אמת יש רק אחת!
מספר המדרש: כאשר בא הקב”ה לברוא את האדם התפלגו מלאכי השרת לסיעות שונות, בעד בריאת האדם ונגדה. אמר החסד: יש לברוא את האדם כי הוא יעשה מעשי חסד. טענה האמת: אין לברוא את האדם כי הוא יהיה מלא שקרים. אמר הצדק: יש לברוא את האדם כי הוא יעשה מעשי צדק. אמר השלום: אין לברוא את האדם כי הוא יהיה מלא ריב ומדון. מה עשה הקב”ה? נטל את האמת והשליך אותה ארצה. שאלו מלאכי השרת: האין האמת חותמך? מדוע השלכת אותה ארצה? אמר הקב”ה: “אמת מארץ תצמח” (בראשית רבה ח, ה).
ושואל רבי נתן מברסלב: מה קרה כאן? מדוע השליך הקב”ה לארץ דווקא את האמת? ותעלומה קשה עוד יותר: כיצד אירע שהאמת חלקה כאילו על דעת הבורא? לאור העובדה שהשם אכן ברא את האדם, כיצד יכלה האמת לטעון נגד עובדה אמיתית זו? ובפרט, שהאלוקים עצמו אמת הוא! כיצד יכולה האמת לטעון נגד האמת?
אולי גם זה יעניין אתכם:
השקרים רבים הם, אבל האמת אחת ויחידה היא. השקר מקומו בין הרבים. ואילו במקום היחיד, שם האמת. מהאדם הנברא באה אוכלוסיית העולם – “הרבים”. אנו עומדים עתה בפני שאלה קשה: איפה האמת? בידי מי מאיתנו נמצאת האמת האמיתית? הרי אנחנו רבים, כיצד אפשר להבחין בה? מי הצודק? איזהו השביל הנכון?
דרכי הבורא עמוקות מאוד מבינת אנוש ונסתרות הן מעיני בשר ודם. אפילו המלאכים אינם מסוגלים להבין את הקב”ה או את אמיתתו. המלאכים טענו נגד בריאתו של האדם: איך יוכל האדם הגשמי עם גופו החומרי החי בעולם חומרי להבין אמת זו? בלתי אפשרי! כך חשבו. הקב”ה ידע שהמצב שונה. הוא ידע שלאדם תהיה חכמה, יהיה לו שכל, תהיה לו היכולת להתמודד עם האתגר הגדול: להכיר באמת ולהעדיף אותה על השקר.
האדם מלא רעיונות רבים ומחשבות רבות הסותרים את האמת היחידה. אך אם יחפש באמת את האמת – הוא ימצא אותה. אבל האם זוהי האמת לאמיתה?…
ישנה אמת, וישנה גם אמת לאמיתה. צדקו המלאכים שקבעו שהאדם מלא שקר הוא. יש לו מחשבות “רבות”, רעיונות “רבים” הסותרים את האמת היחידה. אך אם אכן יחפש באמת את האמת – ימצא אותה. אבל האם זוהי האמת לאמיתה? האמת העליונה? או שמא היא רק צורה מסוימת של אמת, אמת חלקית ולכן גם בלתי מושלמת? התשובה היא, שלכל אדם יש בתוכו מידה של אמת והיכולת לחפש אחריה.
אך בו זמנית עלינו להבין שהאמת של כל אחד ואחד שונה מזו של עמיתו, היא מתגבשת באמצעות גורמים אישיים, כגון נטייה, סביבה, לימוד וכדומה. הרבה מאוד תלוי ב”מאין אתה בא”. ומכיוון שכך, האמת של האדם, למרות שהיא אמת, רק חלקית היא. ואמת זו, האמת הפרטית של כל אדם, אותה אחת היא שטענה בניגוד לרצון הבורא: “אל יברא”, היא שהשליך הקב”ה ארצה.
כי לא כך האמת של הקב”ה. האמת שלו היא אמת מוחלטת העולה אפילו על האמת “המובנת ביותר מאליה”. צדיקי האמת הבינו באמת זו והשיגו אותה. ואנחנו, הרבים, יכולים גם להגיע אליה. כיצד? על ידי שנקבל את העובדה שאכן קיימת אמת מוחלטת – אמת העולה על שלנו – ועלינו לבקש אותה. כי רק אז תעלה האמת, האמת האמיתית ותאיר מקרבנו (ליקוטי הלכות, ריבית ה, טז-כ).
רבי נתן אמר שעל האדם תמיד להתחנן בפני בורא עולם ולבקש ממנו להוביל אותו בדרך האמת שלו – של הקב”ה, כי הרי בעזרת האמת שלנו אנו עלולים להשלות את עצמנו, אך האמת של הקב”ה היא האמת המוחלטת, האמיתית. זו הייתה בקשתו של דוד המלך עליו השלום (תהלים כ”ה, ה): “הדריכני באמיתך” – באמת שלך! (שיח שרפי קדש א-תק”א). ושואל רבי נתן: כיצד מזהים את האמת האמיתית? אם אתה יודע בליבך שאתה באמת שואף לאמת האמיתית, ואתה מבקש מהקב”ה שיחשיב אותך ראוי לאמת שלו ואתה מוסר אליו את כל מעשיך בשלמותם, אז הדרך שהוא ידריך אותך בה זו תהיה דרך האמת המוחלטת (ליקוטי הלכות, בהמה וחיה טהורה ד’ כד).
האמת היא אחת, נינוחה, אמיתית, נעימה ומחייכת! השם אמת וחותמו אמת!…
זה היה באותם ימים בהם התגבר לחץ חמיו של רבי נתן על חתנו לקבל על עצמו משרה כרב רשמי של אחת הנפות באזור. כישוריו בוודאי התאימו, ומשרה בולטת כזאת בוודאי תספק לו גם את הפרנסה שהוא כה זקוק לה. אולם רבי נתן מצא את עצמו במבוכה סביב מה עליו לעשות. הוא לא היה בטוח שזו דרך האמת בשבילו לעבוד את השם, שאת זאת ביקש ממנו הבורא. התלבטות זו הובילה אותו אל רבו, רבי נחמן מברסלב, כדי לקבל עצה:
“קבל את המשרה” אמר לו הרבי. “למה לא? להיות רב רשמי הוא דבר טוב”.
“אבל האם זוהי האמת? האם זהו הדבר האמיתי שיש לעשותו?” שאל רבי נתן.
“כן” השיב הרבי. “לפי כישוריך מתאים אתה לכך!”.
אך רבי נתן לא השתכנע. “האם זאת היא האמת לאמיתה?” המשיך לשאול.
“אתה רוצה את האמת לאמיתה?!” השיב-ענה הרבי, “האמת לאמיתה היא שלא תקבל על עצמך את המשרה…”
רבי נחמן ברוחב דעתו הבין, שהאחריות שמתלווה אל המשרה תגביל את צמיחתו הרוחנית של רבי נתן. לכן רבי נתן שמח תמיד שהוא היה הגורם בתחינתו אל הרבי לקבל את האמת המוחלטת. מכיוון שדחה את המשרה, התאפשר לו לעבוד את הבורא ולהקדיש את חייו להפצת תורתו של רבינו (שיח שרפי קדש א-קעה).
“כשיש אמת, יש שלום!” כך כותב רבי נחמן (ספר המידות, אמת א, כב). כאשר אדם מבין את האמת המוחלטת, – כשהוא יודע שכל אחד ואחד מאיתנו שונה מאחיו ובכל זאת כולנו מחפשים אותו אלוקים – אז אפשר להשיג שלום (ליקוטי הלכות, ריבית ה, כ) (החוברת “מים” – שיצאה על ידי מכוננו כוללת מדרש זה, יחד עם פרשנותו של רבי נתן המסבירה באריכות את המושגים הנ”ל).