בפרשת קרח טמון מסר עוצמתי ורלוונטי – גם בימינו.
קרח היה אדם עשיר במיוחד ובעל השפעה רבה, משבט לוי. אך מעמדו עלה לו לראש – והוא התגרה במנהיג העם, משה רבנו. בעצם ערעורו על סמכותו של משה, ערער קרח גם על סמכות התורה עצמה.
הוא אסף סביבו 250 נשיאים מראשי השבטים, והחל ללעוג לדברי התורה. כשהרגיש מחוזק באהדת ההמון, דרש לפרש את חוקי התורה כרצונו.
”ותפתח הארץ את פיה”
אך הסיפור לא הסתיים בטוב.
משה רבנו, בענווה רבה, ניסה לפנות אל קרח באופן אישי כדי לעשות שלום. אך המאמצים לא הועילו.
בסופו של דבר – האדמה פערה את פיה ובלעה את קרח, את משפחתו, ואפילו תינוקות, ואת תומכיו.
אולי גם זה יעניין אתכם:
פרשת קרח – הגאווה היא שורש המחלוקת
מחלוקת בין צדיקים – מה זה אומר?
תוצאת המחלוקת
כך נראית התוצאה של המחלוקת. מריבה קטנה, מחלוקת נקודתית – עלולה להתגלגל לסכסוך הרסני, שמכלה אנשים, משפחות וקהילות שלמות.
רק נסתכל על המצב כיום – המלחמה בעזה, הסבל הבלתי נתפס של החטופים, העומס הנפשי והפיזי שיש לכל אחד מאיתנו, – ובמקום אחדות והתלכדות, רבים מאזרחי ישראל ממשיכים לריב ביניהם: ימין מול שמאל, שמאל מול ימין, מתלהמים מכל עבר. גם קולות מתונים נשאבים לייאוש.
ובתוך כל זה – החטופים סובלים. – במקום פתרון, רק ריבוי כאב.
שלום – מעל הכול
מה היה סופו של קרח? הוא נבלע באדמה – נבלע בחומריות.
הרעש שמייצרת המחלוקת מעוור את האדם מלראות את העיקר, גורר אותו להסחות דעת, לוויכוחים, ולסבל.
רבי נתן כותב שהמכה הגדולה של דורנו היא ריבוי מחלוקות, מריבות וריחוק בלי סוף – בין בני משפחה, בין קהילות, ובין קבוצות.
המסר מפרשת קרח הוא להתרחק מהמחלוקת ככל שניתן – בכל דרך ובכל מחיר.
מי ייתן ויזכה אותנו ה’ בברכה של שלום – שלום אמיתי, בין אדם לחברו, בין קהילות ומגזרים, ובין חלקי העם כולו.
שנזכה לראות בגאולה השלמה, בביאת משיח צדקנו, ובבניין בית המקדש, במהרה בימינו, אמן.
שבת שלום,
