פרשיות תזריע ומצורע, הנקראות לעיתים יחד, עוסקות בעיקר בדיני טומאה וטהרה. פרשת תזריע פותחת בדיני אשה יולדת, דיני ברית מילה, וימי הטומאה והטהרה. מכאן ואילך עוסקת הפרשה בנגע הצרעת.
אולם אין מדובר במחלת הצרעת הרפואית של ימינו, מדובר במחלה רוחנית, שבאה כתוצאה מעבירות חמורות, וניכרת בגוף, בבגד, ולעיתים אף בבית.
סוף פרשת תזריע מתארת את דיני נגעי בגדים.
פרשת מצורע עוסקת בטהרת המצורע, קורבנותיו ותהליך חזרתו לחיים הרגילים. לאחר מכן עוסקת בפרטי צרעת הבתים, ולבסוף בדיני טומאה בגוף – גברים ונשים כאחד.
עונש הצרעת – מידה כנגד מידה
חז”ל מלמדים כי אחת הסיבות העיקריות להופעת הצרעת היא לשון הרע. מי שמדבר סרה בחברו, יוצר פירוד בין איש לרעהו, או בין איש לאשתו, וגורם לביזוי האדם בעיני סביבתו, כמידה כנגד מידה, המצורע נענש בבידוד חברתי – “בדד ישב מחוץ למחנה מושבו”. אדם שגורם לבדידות אצל אחרים, נענש גם הוא בבדידות.
חז”ל מוסיפים שגם עבירות חמורות אחרות כמו גזל, גאווה, או שפיכות דמים, עלולות להביא לצרעת. אך עיקר הדגש בפרשה הוא על כוחו המזיק של הדיבור, ולכן כל אדם החפץ בקרבת ה’, חייב להיזהר בדיבורו. כאשר אדם מדבר שלא כהוגן, פיו הופך לכלי הרס – וההשפעה מגיעה עד הנפש.
אוליי יעניין אתכם גם:
לחשב מסלול מחדש! – פרשת השבוע תזריע מצורע
עד הרגע האחרון – פרשת השבוע תזריע מצורע
לשון הרע? מסוכן מידי – פרשת תזריע
הקב”ה שולח אור ושפע, פגם הדיבור חוסם אותו
הזוהר הקדוש מתאר את המצורע כמי ש“סגור נהורא עילאה” – אור עליון שנסגר בפניו. הקב”ה שולח שפע של אור וברכה, אולם העבירות והחטאים, ובעיקר החטאים שבדיבור, יוצרים מסך שמונע מהאור הזה להגיע.
כאשר האדם נוהג ביושר ומדבר אמת, אור השם מאיר את דרכו. אך כאשר הדיבור מלא לעז, רכילות ושקר – הוא מסתיר את האור, והדרך נחשכת. זה לא כעונש בלבד, אלא תוצאה ישירה של מעשה האדם.
נגעי בגדים – הפיכת הטפל לעיקר
המשך הפרשה עוסקת בנגעים שבבגדים, גם כאן, יש משמעות עמוקה. רבי נחמן מברסלב מסביר שכשאדם שקוע בחיצוניות, כמו בגדים, אופנה, או מעמד חברתי, הוא עלול לאבד את הזהות הפנימית שלו.
הלבוש אמנם מכבד את האדם, אך כאשר הוא הופך לעיקר – זהו סימן של טומאה פנימית. הבגד אמור לשרת את האדם, לא להגדירו. כאשר אדם מתהדר בבגדים משונים, פרוצים או מגוחכים, – זהו ביטוי לריחוק מן הפנימיות, הנגע בבגד מבטא את הפגם בכבוד האמיתי.
טהרת המצורע – אין יאוש בעולם כלל
פרשת מצורע פותחת בתקווה. המצורע, שנדמה היה שאבד לו הכל, מקבל דרך לטהרה. הוא מביא קרבנות, טובל, ממתין, ולבסוף – שב אל המחנה.
התורה מלמדת אותנו שאין דלת סגורה בפני מי שמתחרט על חטאיו באמת. גם אם ירד האדם לשפל המדרגה – תמיד יש לו דרך חזרה. הדרך אינה קלה, אבל היא קיימת.
הפרשיות מלמדות אותנו שאין כזה דבר דרך ללא מוצא. עלינו לשמור את הפתח פתוח, לשמור על דיבור נקי, על פנימיות טהורה, ועל לבוש מכובד, והכי חשוב רצון אמיתי לתיקון.
נגעי הבתים – גם בחושך יש קרן אור
התורה מספרת שכאשר ייכנסו ישראל לארץ, יופיעו נגעים בבתים. וזה לא עונש, אלא רמז לברכה.
רש”י מביא כי הכנענים הסתירו אוצרות בקירות בתיהם. וכאשר בא הנגע, נדרש היה לשבור את הקיר – ואז נמצאו האוצרות. מכאן למדים כי לעיתים בתוך הצרה מסתתרת הברכה. לפעמים רק דרך הקושי מתגלה הטוב הגנוז.
כל בעיה, כל אתגר, עשוי להפוך להזדמנות. כפי שאומרים: “כל ענן – יש בו קרן אור”. כל חושך – טומן בתוכו אפשרות לתשובה, לתיקון ולעשייה מחודשת.
לא משנה כמה נפלת, תמיד אפשר לשוב
סוף פרשת מצורע עוסקת בטומאות המגיעות מהפרשות הגוף. התורה אינה מתעלמת מהטבע האנושי. יש דברים המתרחשים כחלק מהחיים, אך גם אז – ניתנת לאדם האפשרות לשוב ולהיטהר. הטומאה אינה מצב תמידי, בהמתנה, בטבילה, ובתשובה – האדם חוזר ונטהר. גם כאשר הנפילה אינה תוצאה של חטא, יש דרך ברורה לשוב אל הטהרה.
הפרשיות מלמדות אותנו שאין כזה דבר דרך ללא מוצא. אך עלינו לשמור את הפתח פתוח, לשמור על דיבור נקי, על פנימיות טהורה, ועל לבוש מכובד, והכי חשוב רצון אמיתי לתיקון.
ויהי רצון שנזכה לטהרה בפנימיות ובחיצוניות, ושנשוב אל מקומנו בין בני ישראל בטהרה שלמה, ולראות בבניין בית המקדש, בביאת גואל צדק במהרה בימינו. אמן.
