פרשת פנחס – קנאות לשם שמים

השבוע אנחנו קוראים את פרשת פינחס. התורה מספרת שפינחס קיבל שכר על הריגת זמרי והאשה המדיינית, וזכה להימנות בין הכהנים. אמנם פינחס נולד עוד לפני שאהרן ובניו נתמנו לכהונה, ולכן לא היה בכלל אותם שזכו לה. כעת, בעקבות מעשיו, זכה להיות כהן – משרת ה’.

בהמשך חייו, לאחר פטירת משה רבנו ומינוי יהושע, נהיה פינחס נביא. יש מדרשים שאומרים שפינחס הוא אליהו הנביא בעצמו – שחי מיציאת מצרים ועד עלייתו לשמים, מבלי שימות – בזכות ששמר על כבודו של הקב”ה.

הפרשה מתחילה בשכר של פינחס, לאחר מכן בא הציווי להילחם במדיינים, אחר כך נערכת ספירה מחדש של עם ישראל, ומפורטים שמות האנשים שיזכו לנחול את הארץ. לאחר מכן לומדים את הלכות ירושה, בעקבות טענת בנות צלפחד, שטענו וכי בגלל שאין לנו אחים לא נירש את הארץ? אומר הקב”ה שהן כן יירשו.

אולי יעניין אתכם גם:

פרשת פנחס – מנהיגות אמיתית

פרשת פנחס – נושאי הפרשה בקצרה

לצחוק או לבכות? – פרשת השבוע פנחס

בהמשך הקב”ה אומר למשה: התכונן לפטירתך. משה מבקש: אולי אזכה להיכנס לארץ? הקב”ה אומר לו: לא. הכית את הסלע במקום לדבר אליה (פרשת חוקת), ובעקבות זה נשבעתי שלא תיכנס.

ואז משה רבנו, מה הוא עושה? דואג לעמו: “יפקֹד ה’ אלוקי הרוחות”, שימנה ה’ מנהיג לעם ישראל. הקב”ה משיב: מנה את יהושע – תלמידך הנאמן

יתר הפרשה עוסקת בקרבנות – יום, שבת, ראש חודש, פסח, שבועות, ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמיני עצרת.

פינחס – דוגמה לקנאות אמיתית

פינחס הוא תעלומה. על מה זכה? על כך שהרג את זמרי נשיא שבט שמעון ואת המדיינית.
לכאורה הוא רצח. אבל לא, זה לא סתם רצח זה מעשה שנעשה לשם שמים. זמרי עשה מעשה חמור, והתגרה במשה רבנו. בדיוק כפי שקורח לפניו חטא בכך, גם זמרי עשה זאת. חטא שדורש תגובה מיידית כדי לעצור את הפורענות. ואכן, 24,000 איש נפטרו בעקבות אותו חטא, כפי שרש”י מבאר.

התשובה פשוטה: האם יש כבוד ה’ במה שאני עושה? אם כן – עשה זאת. אם לא, ואם יש בזה חילול ה’ או שזה מתוך כוונה לכבוד אישי – אל תעשה.

מתי מותר לפעול בשם ה’?

אבל כאן עולה שאלה קשה: מתי אדם באמת פועל לשם שמים, ומתי זה רק תירוץ? הרי ישנם רבים שטוענים שהם פועלים בשם ה’, ומעוררים בזה הרס גדול.

רבי נחמן מברסלב, בליקוטי מוהר”ן, (חלק ב סימן י”ב) אומר שיש אנשים שמציגים את עצמם כמנהיגים, כדוברים בשם עם ישראל. איך נדע אם כוונתם לשם שמים?

התשובה פשוטה: האם יש כבוד ה’ במה שאני עושה? אם כן – עשה זאת. אם לא, ואם יש בזה חילול ה’ או שזה מתוך כוונה לכבוד אישי – אל תעשה.

כך אדם צריך לנהוג – בכבוד, ביושר, בענווה. אז יביא כבוד לשם שמים וגם לעצמו.

מנהיג אמיתי מוביל את העם לא העם אותו

הקב”ה מצווה את משה: מנה את יהושע ליורשך וממשיך דרכך, כי הוא היה תלמיד נאמן. יהושע אינו מנהיג שנגרר אחרי דעת הקהל. הוא לא נוקט עמדה רק מפני שהיא פופולרית – אלא כי היא נכונה.

יש אנשים שמכונים “מנהיגים”, אך הם למעשה מובלים ע”י העם, היום אומרים “שחררו את החטופים”, מחר “תיכנסו לעזה”. הם מדקלמים סיסמאות, הולכים לפי הרוח. יהושע – כמו משה רבנו – היה מנהיג שמוביל את העם, גם בקרב, גם בשטח. לא מתוך משרד, אלא בחזית.

ירושת הארץ – תקווה בימי החושך

אחת הנקודות המיוחדות בפרשה היא העיסוק בירושת הארץ. והנה, אנו נמצאים כעת בשלושת השבועות – מיום י”ז בתמוז, שבו הובקעה חומת ירושלים – עד תשעה באב. תקופה של חורבן וגלות.
אבל רבי נתן כותב שיש לשים לב: תמיד בשלושת השבועות קוראים את פרשיות פינחס, מטות, מסעי ודברים – וכולן עוסקות בכיבוש הארץ ובהתיישבות בה.

גם בזמנים הכי קשים – לא להתייאש. נחזור לארץ, נבנה אותה מחדש. ובדורנו, זכינו לראות בכך במו עינינו.

יהי רצון שנזכה לחזור בתשובה שלמה, ונראה בעינינו בביאת משיח צדקנו, בבניין בית המקדש, ובקיבוץ גלויות במהרה בימינו, אמן.