חג השבועות קבלת התורה – למה קיבלנו כ”כ הרבה מצוות?

השבוע אנו חוגגים את חג השבועות, סיומה של ספירת העומר, החל מחג הפסח ומסתיים בחג מתן תורה.

כל אחד יכול להתחבר לתורה

רבי נחמן מלמד ששבועות מסמל את שיא הדעת. התורה שניתנה בהר סיני היא תכלית השכל העליון שניתן לאדם, ודרכה ניתן לנו להגיע אל הקב”ה – להבין את דרכו, ולחיות את חיינו באמת.

בעולם ישנם שבילים רבים, מסלולים מגוונים, ולכל אדם יש נטייה, תכונה ואופי שונה. כבר בפרשת במדבר קראנו על חלוקת השבטים במחנות שונים, כל אחד במקומו. כך גם בתורה – יש בה תרי”ג מצוות, ולכל אדם יש את השערים המיוחדים לו. רבי נתן מבאר זאת בדרך נפלאה: אם הקב”ה אהב אותנו, למה כביכול “להכביד” עלינו ב-613 מצוות? למה לא להסתפק במאה? מאתיים?

אולי גם זה יעניין אתכם:

שבועות – קבלת התורה הפרטית שלי

חג שבועות של רבי נתן במצרים

תפילה מתוקה לשבועות מרבי נתן

מתכונים לבלינצ’ס גבינה וסלט מנגו מטריפים לשבועות

והתשובה היא: משום שכל יהודי שונה. יש אחד שנמשך לחקלאות, ויש אחר שמתאים לו חשבונאות. זה חזק בגוף, וזה חזק בשכל. כל אחד מוצא בתורה את המקום שמתאים לו – ולכן יש מצוות רבות כל כך. כל מצווה היא ערוץ להתחברות עם השכינה, יש שמתחברים דרך הכנסת אורחים, אחרים דרך תפילין או שמירת שבת. יש שמאירים בנרות שבת, ויש דרך שמירת פסח ואכילת מצה. כל מצווה היא צינור שדרכו נשפעת קדושה, דעת ואור לחיים.

בשבועות – אנו מקבלים מחדש את התורה ובונים את חיינו על פיה. אנו לא מקבלים “דת”, אלא דרך חיים אלוקית שמתאימה לכל יהודי לפי מהותו. התורה ניתנה לכל אחד – והיא מתאימה לכולם.

התורה ניתנה לנו בזכות שלו ניסינו ”להתאים” את התורה אלינו, אלא התאמנו את עצמינו לתורה – נעשה ונשמע

הזוהר הקדוש מלמד שהקב”ה הציע את התורה לכל העמים. הוא פנה לאֱדוֹם – ואלה שאלו מה כתוב בה. ענו להם “לא תרצח” אז הם אמרו לא בשבילנו. ישמעאל שאל מה כתוב – ענו לו “לא תגנוב” גם הם ענו לא בשבילנו. כל אומה ואומה דחתה את התורה – עד שהגיעה לישראל.

וכאן הנקודה המופלאה: כל אומה שביקשה לדעת “מה כתוב” – בעצם שאלה אם התורה תואמת את טבעה. כאשר שמעו שהתורה דורשת מהם להשתנות הם ויתרו. אך עם ישראל לא שאל “מה כתוב”. הוא אמר: “נעשה ונשמע” – אנחנו מקבלים את הכול.
ולא זו בלבד – אלא שכל אותן אומות שביקשו לא לקבל את התורה, בירכו את עם ישראל ואמרו: “היא ראויה לכם”.

התורה הקדושה – הסיבה שאנחנו מצליחים לשרוד הכל

היסטורית, אלו שנשארו עם התורה – נשארו יהודים. במאות הקודמות – בעת גזירות קשות – רבים התפתו להמיר את דתם, להתנצר או להתאסלם. אך אין מהם זכר. לעומתם, אלו שנאחזו בתורה – הם ששרדו.

גם כיום אנו רואים, לצערנו, קהילות רחבות – תנועות ליברליות או רפורמיות – שהתנתקו מהתורה. ללא תורה, היהדות מאבדת את עמוד השדרה שלה – ואין פלא שחלקים מתוכה הפכו לגמרי לזרים לעצמם.
אך האור קיים – וניתן לשוב אליו. חג השבועות מלמד שדעת ניתן לרכוש מחדש.

למה אנו נשארים ערים בליל חג השבועות?

אחד המנהגים המרכזיים בשבועות – זה להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה. מדוע?

כי דעת דורשת ערנות. כאשר אדם ישן, דעתו מצטמצמת – חלומות, דמיון, וחוסר שליטה. ערנות מסמלת תודעה פתוחה – נכונות לקבלת דעת אמת. לכן אנו ערים בליל שבועות, לומדים את תיקון ליל שבועות, טובלים במקווה, מתפללים עם שחר – ורק אחר כך נחים.

הדעת שבלב – לא רק בשכל

חג השבועות אינו חג אקדמי. הוא לא עוסק רק בידיעת התורה – אלא בקבלתה בלב. בהפיכתה לדרך חיים. רבי נחמן מלמד שעלינו להכניס את התורה אל תוך הגוף, אל המידות, אל המחשבות. כאשר התורה חודרת פנימה – האדם מתרחב בדעתו, רואה את החיים נכון, ומתחיל להבין מהו טוב אמיתי.

יהי רצון שנזכה להכניס את התורה אל ליבנו, להרחיב את הדעת, להוסיף אהבת ה’ ויראתו. ומתוך כך נזכה לגאולה שלמה, לבניין בית המקדש ולביאת משיח צדקנו במהרה בימינו. אמן ואמן.