חג הפסח – חירות הדיבור ומשמעות החופש האמיתי
חג הפסח הוא חג החירות, אבל לא במובן הפשוט והחיצוני בלבד – אלא חירות פנימית, רוחנית, ועמוקה.
וכדי להבין מהי באמת חירות, עלינו להבין מהו “פסח”.
חכמינו דורשים את המילה “פסח” כך:
“פה – סח”, כלומר: פה שמדבר.
חג הפסח הוא הזמן שבו מתחדש כוח הדיבור.
לא מדובר רק ביכולת לדבר – אלא ביכולת לדבר נכון:
- לדבר עם ה’ בתפילה,
- לדבר עם אנשים בכבוד,
- לבטא את עצמנו באמת, בלי לחשוש,
- לומר את אשר בליבנו בלי לפגוע באחר.
זהו תיקון עצום.
בעולם שמבלבל בין חופש להפקרות, בין ביטוי עצמי לפגיעה בזולת –
פסח מלמד אותנו מהי חירות הדיבור בקדושה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
הלכות שבת הגדול, חג פסח, שביעי של פסח וספירת העומר
משתגעים מהניקיונות לפסח? תקראו את זה!
חירות זה להיות מי שאני
רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו שהאדם לא נברא כדי לחקות אחרים.
אנחנו לא עותק של איזה משהו או מישהו.
כל אחד מאיתנו נברא עם נשמה ייחודית, כוחות מיוחדים, ודרך אישית בעבודת ה’.
להיות חופשי – זה לא “לעשות מה שבא לי”.
זה להיות נאמן למה שה’ ברא אותי להיות.
אני לא צריך להיות מישהו אחר.
אני צריך להיות מי שאני – באמת.
עם כל מה שיש בי: החוזקות, החולשות, החלומות, והכאב.
זו חירות. וזו שליחות.
החירות באה מהקב”ה – לא מהאגו
התורה מזכירה 50 פעמים “יציאת מצרים”.
חוזר ונשנה. למה?
כדי שנזכור: אנחנו לא סתם חופשיים – אנחנו חופשיים בזכות ה’.
אנחנו לא בעלי הבית של החיים שלנו.
יש לנו משימה, ייעוד, ומטרה.
ה’ הוציא אותנו ממצרים כדי שנהפוך לעובדי ה’, כדי שנבנה עולם טוב יותר.
חירות אמיתית היא חירות שיש לה גבול – גבול של אחריות, של מוסר, ושל קדושה.
”חופש הביטוי” לא כדי להרוס – אלא לבנות
בעולם המערבי, “חופש הביטוי” הפך לעיתים להפקרות לשון.
קל מאוד להשתמש בדיבור כדי להרוס, לזלזל, לפגוע, ולשקר.
אבל זו לא הדרך היהודית.
כמו שאמר פעם שופט בארה”ב:
“חופש הביטוי לא כולל את הזכות לצעוק ‘אש’ בתיאטרון מלא אנשים.”
אי אפשר לנצל את החירות כדי לגרום נזק.
אנחנו צריכים להשתמש בחירות שלנו כדי לבנות את עצמנו, לבנות את ילדינו, ולבנות את העולם שסביבנו באמונה, באהבה, ובשמחה.
אני לא צריך להיות מישהו אחר, אני צריך להיות מי שאני – באמת. עם כל מה שיש בי: החוזקות, החולשות, החלומות, והכאב.
חג הפסח – חג החירות
חג הפסח הוא ההזדמנות לדבר מחדש.
לדבר עם ה’ בפשטות. לדבר על ניסים, על אמונה. ועל הגאולה.
בליל הסדר אנחנו לא שותקים – אנחנו מדברים.
מספרים, שואלים, עונים, שרים – כי החירות מתחילה מהדיבור.
אם נזכה להשתמש בפה שלנו נכון –
לומר את האמת,
לדבר מתוך לב נקי,
ולדבר בלי פחד, אבל גם בלי לפגוע –
אז נזכה לחג “פסח” אמיתי: חג של חירות, של ברכה, ושל התחלה חדשה.
יהי רצון שנזכה כולנו לגאולה שלמה,
ולבניין בית המקדש,
ולשמוח באמת בחג החירות – חג הפסח.
אמן.