כשזה מגיע לאחרים, העיניים שלנו הופכות צרות במיוחד בעיקר לאור העובדה שהם מצליחים. אבל זה לא בגלל שהם יותר מוצלחים מאיתנו, אלא בגלל שאנחנו לא מחוברים לנקודה שלנו!
התורה מספרת לנו על אדם גדול, קרח שמו, שהפריד את עצמו מעדת ישראל ומרד בסמכות ובהנהגה של משה רבינו. ולא רק, אלא גם אתגר את זכות הכהונה של אהרן הכהן הגדול.
איך מגיעים למצב כזה?
מדובר באדם שהוא צאצא של שבט לוי ובן דודם של משה ואהרן. לקרח היה פוטנציאל אדיר – הוא היה עשיר, אינטליגנט, חכם, משכיל ורוחני. אבל, וכאן בא האבל הגדול – הוא סירב לשמוע בקול משה רבינו או לקבל את ההנהגה שלו. הוא היה בעל גאווה ומתנשא והרגיש שאף אחד לא יכול להיות מעליו ולהנהיג אותו. אחרי הכל, הוא היה אדם של שיעור קומה…
בגלל חוסר היכולת שלו לקבל בענווה שיש מישהו מעליו, מה גם שנבחר על ידי בורא עולם בצורה ישירה, הוא מעד. הוא לא חשב שהוא צריך לתקן את עצמו – כי כולם סביבו צריכים להשתנות, לא הוא. ומכיוון שלא עבד על מידות הנפש שלו הוא פספס את הדבר הכי יקר לאדם בעולם הזה – להכיר את עצמו. ומשכך, הוא לא ידע מי הוא, הוא נלחם עם כל מי שהיה סביבו. אם רק ידע מי הוא, אם רק היה עושה הכרות עם עצמו – היה מצליח לעבוד על הפנימיות שלו ולממש את הפוטנציאל האדיר שהיה טמון בו. הוא לא הכיר את עצמו, לכן המרד שלו שהיה בדרגה העמוקה ביותר גרם להשפעה על אנשים רבים וראשי סנהדרין גדולים במעלה. זה מרד נגד הנקודה הטובה שלו עצמו, אותה נקודה פנימית שכל אחד מאיתנו כוסף ורוצה להתחבר בעזרתה לבורא עולם, לכן היא נמשכת לכיוון הטוב והאור.
אולי גם זה יעניין אתכם:
רבי נחמן מברסלב מסביר (ליקוטי מוהר”ן מו) שהאדם צריך להיות עצמו. הוא צריך להתבונן בעצמו פנימה ולגלות ולהבין מי הוא. הוא חייב לברר, עם עזרתו של בורא עולם, את הדרך הטובה לממש ולמלא את המשימה והייעוד שלו בעולם הזה. משימת חייו היא ייחודית לו, אבל לרוב מעורבת בחיפוש אחר שלום והימנעות מכל ריב ומחלוקת. הוא צריך, בסופו של דבר, לקבל את זה או להילחם בזה ולהרגיש צער וסבל וייסורים איומים וחוסר סיפוק.
אם רק ידע מי הוא, אם רק היה עושה הכרות עם עצמו – היה מצליח לעבוד על הפנימיות שלו ולממש את הפוטנציאל האדיר שהיה טמון בו…
אך כאשר אדם עובד על הפנימיות שלו ומכיר את עצמו, הוא יוצר אחדות ושלום בין החיצוניות והפנימיות שהן כל כך הפוכות ומתנגדות אחת לשנייה. וזה כמובן מוביל לשלום ואחדות והמתקת הדינים. זה ממתיק את החיים של האדם. זה מביא לו אושר, שמחה, רוגע ונעימות.
האושר והשמחה באים עם ההיכרות עם האדם הכי מיוחד עלי אדומות – אני!
אם קרח היה מקבל את הגדולה וההצלחה של משה רבינו ואהרן הכהן – את גדולתם של הצדיקים, הוא היה מבין בסופו של דבר את הנקודות הטובות שלו, ואפילו מפתח גדולה בעצמו, זו שהייתה מיוחדת רק לו.
תפילתי היא שיהיה לנו יום מלא שמחה, יום עם יכולת של ענווה לקבל את הלימוד של הצדיקים ולפתח את הגדולה האישית שלנו, אמן!
אתם מוזמנים ליהנות ממגוון מאמרים מרתקים ומעניינים בנושא חברה והשקפה בקישור הזה.