רבי נחמן נתן לנו את המפתח העיקרי לחיים מאושרים: תשכחו מהכל ותתחילו מחדש!
כל מי שרוצה לרחם על עצמו רחמים אמיתיים ולחשוב על תכליתו הסופית, צריך להתחיל כל יום מחדש, כאילו נולד ממש עכשיו. שהרי ההווה הוא היום והזמן החשוב באמת (כי העבר אין והעתיד עדיין).
כל יהודי, כל עוד הוא נושא בגאווה את יהדותו, בוודאי מקיים מצוות אחדות מדי יום. מתפללים, לומדים מעט תורה, נותנים צדקה, עושים מעשה חסד, מי מאתנו – יותר, מי מאתנו – פחות, אולם כולנו עושים מעשים כדאיים כל יום. חיוני להבין שהעבר חלף ועבר, שהעתיד טרם אירע, ורק עם ההווה אנו יכולים לעבוד. היום מעולם לא היה קודם לכן, ולעולם לא יתקיים שוב. כבריאה חדשה, מספק לנו כל יום את ההזדמנות להתחיל מחדש (ליקוטי הלכות, קריאת התורה ו: יז).
אל תיתקעו במשבצת העבר ואל תחלמו יותר מדי על משבצת העתיד, ממשו את הפוטנציאל האדיר וכל מה שנותנת לכם משבצת ההווה, עליה נמצאים החיים האמיתיים
רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו יסוד חשוב לחיים נפלאים – בעיני העולם, השכחה היא פגם טוטאלי. ואילו אני רואה בה גם יתרון גדול מאוד. לולא שכח האדם לא היה יכול לעבוד את השם. זכירת כל עוונותיו הייתה מונעת מן האדם את היכולת להרים את ראשו ולהתחיל מחדש. אולם, עם השכחה יכול האדם לשכוח את העבר ולהביט לקראת העתיד בתקווה (שיחות הר”נ, כ”ו).
רבי נתן מדגים עניין זה בהלכה הבאה: קודם שנקרא את קריאת התורה בבית הכנסת בתפילת השחרית של שבת, חלק קטן מקריאה זו ייקרא כבר שלוש פעמים במהלך השבוע הקודם: בתפילת מנחה של השבת הקודמת, אחר כך בשחרית של ימי שני וחמישי. אולם, אין להתחשב בקטע הקצר הזה כשבאים לקרוא את כל הקריאה בשחרית של שבת – שאז קוראים את כל פרשת השבוע מתחילתה ועד סופה.
הלכה זו מדגישה את החשיבות של ההתחלות החדשות. אל לו לאדם להשקיף אחורה על העבר שלו. מה שקרה, בין טוב לרע, כבר חלף והיה. עכשיו הזמן להפנות את פנינו קדימה, תוך שכחת מה שכבר קרה. התחילו מחדש! לימדו תורה, התפללו בקול רם יותר, קיימו מצוות. העבר חלף עבר. הביטו באמת לקראת העתיד (ליקוטי הלכות, קריאת התורה, ו: יז).