תמשיך לצעוד, אנחנו הולכים הביתה

תמשיך לצעוד, אנחנו הולכים הביתה

מה ההיפך משנאת חינם? לפני שתאמרו אהבת חינם תקראו מה יש לעוזר ברגמן לומר ותגלו תשובה מפתיעה ומעניינת!

וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם, לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה’, וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם, לְמוֹצָאֵיהֶם” (במדבר לג, ב).

שאלה טריקית: מהו ההיפך משנאת חינם? אם אתם אומרים אהבת חינם, אז טעות בידכם. אין דבר כזה. כי אם היה, זה היה אומר לאהוב אפילו את בעלי החיים האנושיים ביותר, האלימים, האכזריים והקטלניים ביותר, שהיו אי פעם על כדור הארץ. אין מצווה כזאת.

מה ההיפך של שנאת חינם?

שלום.

רבי נחמן מברסלב אומר (ליקוטי מוהר”ן חלק א, מ): “אֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל שֶׁחָטְאוּ בְּאֵלֶּה אֱלוקֶיך יִשְׂרָאֵל (עגל הזהב, שמות לב, ד) בִּשְׁבִיל זֶה יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”, נִמְצָא כָּל הַנְּסִיעוֹת שֶׁל אָדָם הוּא בִּשְׁבִיל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲבוֹדַת אֱלִילִים”.

מה היה הפגם הבסיסי שהביא להצהרה של עם ישראל “אלה אלוקיך ישראל”? חוסר אמונה במשה רבינו. חוסר אמונה בצדיק.

אולי גם זה יעניין אתכם:

יסוד אמונת חכמים

להתחבר לצדיק ולגלות את עצמי

סבלנות והחיים הטובים

לעשות את הבלתי אפשרי

כשחלק מעם ישראל, הערב רב, חשבו שמשה לעולם לא ירד מהר סיני, הם לא הרגישו שום צורך להמשיך ללכת בדרך שהוא תווה להם. הם גם לא מצאו לנכון להתייעץ עם תלמידיו הקרובים של משה רבינו לגבי מה שצריך לעשות הלאה. מבחינתם, הם היו מספיק חכמים וחשבו שהם יודעים להיות יהודים לבד אבל סיימו עם עגל הזהב, שהוא מקור הצרות והסבל של עם ישראל עד עצם היום זה (סנהדרין קב, עמוד א).

זו גם הסיבה שאנחנו עדיין בגלות ונודדים ממקום למקום, בפרטיות ובכלליות, במשך אלפי שנים. וכמו תמיד, הכוונה של הקב”ה היא אך ורק לטובתנו. בכל זמן ומקום בו אנו נודדים/נוסעים – ביבשה, בים או באוויר, ברגל, ברכיבה, ברכב או ברכבת – הוא רוצה שכל אחד מאיתנו יזכור להתחזק, לפחות במעט, באמונת חכמים (האמונה בצדיקים האמיתיים).

מה היה הפגם הבסיסי שהביא להצהרה של עם ישראל “אלה אלוקיך ישראל”? חוסר אמונה במשה רבינו. חוסר אמונה בצדיק.

אז עכשיו אתם שואלים, מה הקשר בין טיול ברחוב או בדרך לעבודה לאמונת חכמים?

לאן שתלך, היכן שתדרוך, תעמוד או תשב, תוכל לרומם את המקום לכבוד בורא עולם. אבל העניין הוא שאתה לא יכול לעשות את זה לבד. בינינו, גם את/ה וגם אני יודעים שאפילו בתפילת עמידה בכותל ביום שישי בערב המוח שלנו יכול לנדוד למחוזות זרים ורחוקים. וזה עוד בלי להזכיר בכלל את העובדה שאדם נמצא במקום לא קדוש, שם אין אפשרות בכלל להתמקד בכל דבר קדוש או להתחבר לקדושה.

הדרך היחידה בה אנו יכולים לשמור על המיקוד שלנו בקדוש, היא אמונת חכמים – אמונה בתורתם של הצדיקים האמיתיים. האמונה והזכירה שהם אלה שמתאימים וראויים להוביל אותנו נותנת לנו את היכולת לצעוד בעקבותיהם.

סיבה נוספת שבגללה אנחנו בגלות היא – “להשלים” את התורה. רבים חושבים שהתורה מתחילה ומסתיימת בתורה שבכתב, בתלמוד או בקבלה. אבל זה לא נכון. התורה אינה שלמה. ככל שההיסטוריה מתפתחת והאנושות מתקרבת לזמן של התגלות המשיח, עם ישראל צריך עוד ועוד תורה – כלומר, עוד ועוד עצות והכוונות איך לחיות עם ערכים יהודיים אמיתיים גם כשהעולם סביבנו נסדק ומשתגע, מאבד את השפיות שלו. כשאנחנו מאמינים שישנם צדיקים אמיתיים, חכמים אמיתיים, שראויים ומסוגלים להדריך אותנו, למילים שלהם יש משמעות והן הופכות לתורה.

העניין הוא שאנחנו לא יכול לעשות את זה לבד

העניין הוא שאנחנו לא יכול לעשות את זה לבד…

ישנו יתרון לא צפוי וגדול מההליכה בעקבות הצדיקים/חכמים הללו. מכיוון שהם מגדילים את השלום בעולם (ברכות סד, עמוד א) העולם נעשה מאוחד יותר. כשאנו מאמינים בחכמים כאלה, עם אמונת חכמים, אנשים נעשים פחות קנאים על רכוש וטריטוריות, פחות מתעקשים על ההבדלים בינם לבין “אחרים”, ויותר מודעים לדמיון המאחד בינינו. זה מה שקורה כשיש לנו אמונה כזאת!

זה היה הכוח של משה רבינו – להחדיר בנו שוב ושוב אמונת חכמים, עד שכלל את כל התקופה שלנו במדבר, המסעות של עם ישראל, בתורה. הוא הביא אותנו למצב שנאמין שרצונו של הקב”ה לכלל האנושות נכלל בתורה. אז כשנדדנו במדבר, מיקדנו את דעתנו והחשיבה שלנו בארון הקודש ובתוכן שלו – עשרת הדיברות, מוכנים לחיות על פי רצון הבורא לאן שנלך ובכל מקום בו נעצור.

וכמו אז גם היום, כשניסע או נלך לכל מקום – אפילו טיול ברחוב, עם אמונת חכמים וכשאנו ממוקדים בתורה, נצליח להביא שלום לעולם ונהפוך אותו לארץ ישראל אחת גדולה, אמן!

לאמונה ולכוח התפילה שלנו יש כוח עצום עם השפעה אדירה על החיים שלנו, בואו להכיר את הכוח הזה מקרוב ולדעת איך להשתמש בו בכל מצב – בקישור הזה!