דבריו של דוד המלך מלווים אותנו אלפי שנים בזמני שמחה כמו בעתות מצוקה, אמרו אותם בכל מצב, באש ובמים, בגיטאות ובתקופות שונות של מסירות נפש… הכוח והסגולה שבאמירת התהילים!
רבי נחמן מברסלב הקדיש תורה מיוחדת בה הוא מדבר על גודל מעלת אמירת תהילים, שם מדגיש את כוחם הגדול של פרקי התהלים לעורר את האדם לתשובה, כי אמירת תהילים מסוגלת מאוד לתשובה (ליקוטי מוהר”ן ח”ב, עג).
דבר גדול מאוד הוא לעסוק תמיד באמירת תהילים, כי בתהילים ישנה התעוררות גדולה מאוד מאוד לבורא עולם, אשרי שיאחז בזה! (ליקוטי מוהר”ן שם).
“כִּי יֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ הִתְעוֹרְרוּת כְּלָל לִתְשׁוּבָה, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַגִּיעַ אֶל הָאוֹת וְהַשַּׁעַר שֶׁל תְּשׁוּבָה הַשַּׁיָּךְ לוֹ; וַאֲפִלּוּ אִם מַגִּיעַ לְשָׁם, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַשַּׁעַר שֶׁל תְּשׁוּבָה סָגוּר, וּמֵחֲמַת כָּל זֶה אֵין הָאָדָם זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה. וְעַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים, אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה, הוּא מִתְעוֹרֵר לַעֲשֹוֹת תְּשׁוּבָה, וְגַם זוֹכֶה עַל יְדֵי תְּהִלִּים לְהַגִּיעַ אֶל הַשַּׁעַר וְאוֹת הַשַּׁיָּךְ לוֹ וְלִפְתֹּחַ הַשַּׁעַר. נִמְצָא שֶׁזּוֹכֶה עַל יְדֵי תְּהִלִּים לַעֲשֹוֹת תְּשׁוּבָה” (ליקוטי מוהר”ן שם).
לכן אנו רואים בעליל, שבזמני תשובה, כגון חודש אלול, עשרת ימי תשובה וכו’ – מרבים ישראל באמירת תהילים (ליקוטי מוהר”ן שם).
בירושלים מתקיימות הפגנות מחאה רבות מסיבות שונות של חיזוק הדת. ראש הישיבה שלי ז”ל היה מקפיד להשתתף בהפגנות שם קראו תהילים. הוא נהג לומר: “כוחה של קריאת תהילים רב מאוד; על אחת כמה וכמה כשקוראים אותן באסיפה רבתי-עם.”
רבי יצחק אייזיק סופר היה תושב העיר ברסלב, אך עדיין לא זכה להתקרב לחסידי ברסלב. הוא היה נוהג לקרוא פעמיים את כל ספר תהילים במשך ליל יום הכיפורים (ישנם מאה חמישים מזמורים בתהילים. לקרוא אותם פעמיים פירושו לקרוא שלוש מאות מזמורים, והיא הגימטריה של המילה “כפר”, לכן מקובל לקרוא תהילים פעמיים ביום הכיפורים). פעם אחת חלף רבי נתן על פני בית הכנסת של העיר מוקדם בבוקרו של יום הכיפורים ושמע את רבי יצחק קורא תהילים בלהט. אחרי שחסידיו סיפרו שזו הפעם השנייה שרבי יצחק משלים את הספר כולו, והוא עושה זאת ממש באותו להט ובאותה התלהבות שהיו לו בתחילת ה”מבצע”, אמר רבי נתן: “האיש הזה צריך להיות איתנו”. זמן קצר לאחר מכן הפך רבי יצחק אייזיק לחסיד ברסלב נלהב (שיחות וסיפורים, עמוד קמד, אות נז).
אולי גם זה יעניין אתכם:
עלי עשור ועלי נבל
רבי נחמן גילה את התיקון הנפלא של אמירת עשרה מזמורי תהילים נגד הטומאה הנגרמת על ידי הקליפה הידועה בשם “לילית”, המטמאה את האדם במקרה לילה. לתהילים יש את הכוח להכניע טומאה זו ולתקן אותה, כפי שנרמז של”תהלים” אותה גימטריה כמו “לילית” (בתוספת חמש אותיות ת’ה’ל’י’ם’) (ליקוטי מוהר”ן, רה).
לתקן כל חטא וחטא בפרטיות – כבד מיכולתנו לשאת. לכך צריכים “תיקון כללי” – תיקון כזה שיש לו את הכוח לתקן את כל החטאים (ליקוטי מוהר”ן כט, ד). התיקון שמתקנים את כלל עניין קדושת הברית הוא תיקון הכללי לשאר העבירות והלאווין שעבר, ומכיוון שעשרה מזמורים שגילה רבינו, שהם מועילים לתקן את התוצאות של פגם הברית, לכן כונו על ידי חסידי ברסלב בשם “תיקון הכללי”. אמנם יש לדעת שהמושג “תיקון הכללי” הוא רחב וכולל את כל עבודת האדם על נושא הברית, ובכלל זה התקרבות לצדיק ועוד עניינים, ואילו לומר עשרה מזמורים אלו זה מועיל בעיקר לתקן את התוצאות של מקרה הלילה, ואמריתם לא מהווה תחליף לעבודת האדם על קדושתו ולמצוות התשובה.
עשרה המזמורים, המכונים “תיקון הכללי”, מורכבים מעשרת סוגי השיר מהם מורכב ספר התהילים שחיבר נעים זמירות ישראל. עשרת הפרקים שנקבעו על ידי רבינו, הידועים בשם התיקון הכללי, ואלה הם: טז, לב, מא, מב, נט, עז, צ, קה, קלז, קנ.
על ידי קריאת עשרה מזמורים אלה, אפשר לתקן את כל הנזק הרוחני שנגרם על ידי פגם הברית (מקרה לילה). תחילה צריך לטבול במקווה אם הדבר אפשרי (שיחות הר”נ קמא).
ברוב בתי הכנסת של חסידי ברסלב, קוראים את עשרת המזמורים “תיקון הכללי” לאחר תפילת המוסף של שבת. במניינו, הנהיג רבי צבי אריה רוזנפלד לומר את התיקון הכללי מדי יום ביומו, אחרי תפילת שחרית. אלו הן תקנות המבטיחות שנאמרם לפחות פעם בשבוע או כל יום, אבל מובן שכל אדם יכול לאמרם בזמן שנוח לו.
רבינו הפליג מאד בעניין הגילוי הנפלא שלו תיקון הכללי, ואמר בזה הלשון: “כמה וכמה צדיקים גדולים נתייגעו למצוא לזה (למקרה לילה) תיקון גמור. כמה מביניהם התחילו ונסתלקו לעולמם באמצע העסק בזה ולא סיימו. ולי עזר ה’ יתברך שזכיתי לעמוד על זה בשלמות ולגלות את התיקון. ועניין תיקון זה של אמירת העשרה מזמורי תהילים הוא חדש לגמרי, חידוש נפלא, כי הוא תיקון נפלא ונורא מאוד מאוד… ואם יאמרם בכוונה כראוי מה טוב, אך גם האמירה בעצמה מסוגלת מאוד… ואמר, כי לא נודע התיקון הזה מיום בריאת העולם… גם אמר שיפרסמו ויגלו בפני הכל את התיקון הנפלא של עשרת המזמורים. ואמר: אף על פי שהוא דבר קל לומר עשרה פרקי תהילים, אף על פי כן מפני גודל חשיבותם גם זה יהיה קשה מאוד לקיים” (שיחות הר”נ קמא).
דבר גדול מאוד הוא לעסוק תמיד באמירת תהילים, כי בתהילים ישנה התעוררות גדולה מאוד מאוד לבורא עולם, אשרי שיאחז בזה! (רבי נחמן מברסלב)
היכן?
ספר התהילים נאמר בכל זמן ובכל מקום (בתנאי שהוא מספיק נקי): בבית הכנסת, בבית, בעבודה, במשרד, בבית מלון, בנסיעה וכן הלאה. דבריו של דוד המלך נעים זמירות ישראל מלווים אותנו זה אלפי שנים בזמני שמחה כמו בעתות מצוקה, אמרו אותו בכל מצב, באש ובמים, בגיטאות ובתקופות שונות של מסירות נפש. ספרי תהילים נדפסו לרבבות ולמיליונים בכל הגדלים האפשריים ובכל המתכונות. בכל הערים והארצות שרגל יהודי דרכה שם, נמצא ספר התהילים.
מנהג עתיק יומין הוא להתפלל בקברות צדיקים כדי שבזכותם ייענו תפילותינו. ספר התהילים הוא הספר המקובל ביותר בקברי הצדיקים. כאשר דיבר פעם רבינו אודות ציון קברו של זקנו הבעל-שם-טוב, אמר: לקברי הצדיקים אותה קדושה כמו לארץ ישראל מהפסוק “צדיקים ירשו ארץ”. לכן דבר גדול הוא לבקר את קברותיהם ולומר שם תהילים (ליקוטי מוהר”ן ח”ב, קט).
“תיקון הכללי” על קבר רבי נחמן
באשר לקברו-שלו, הבטיח רבינו ואמר: “מי שיבוא על קברי, ויאמר שם אלו העשרה מזמורי תהלים (התיקון הכללי) ויתן פרוטה לצדקה, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד חס ושלום – אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב ולהושיעו ולתקנו” (שיחות הר”נ קמא).
הבטחה נפלאה זו של רבינו היא נדירה ומדהימה, שום צדיק לפניו לא הבטיח הבטחה שכזאת מלבדו. הנוכל לתאר את עוצמתה של הבטחה זו? נוסעים לקברו של רבינו, נותנים פרוטה לצדקה וקוראים את התיקון הכללי וכבר זוכים להבטחתו של סניגור גדול ועצום כזה, שיטען לזכותו לפני בית הדין של מעלה ביום הדין שלו.
את הספר הקדוש ליקוטי מוהר”ן מסיים רבי נתן בנושא זה וכותב: “אלו העשרה פרקים הנקראים “תיקון הכללי” הם תיקון גדול מאוד מאוד… ומי שזוכה לאומרם באותו יום אין צריך לפחוד כלל מהפגם של המקרה, כי בוודאי נתתקן על ידי זה. ובזכות תיקון חטא זה יבוא משיח צדקנו, לקבץ נפוצותינו כמו שכתוב: ‘בונה ירושלים ה’, נדחי ישראל יכנס’. במהרה בימינו אמן” (ליקוטי מוהר”ן ח”ב, צב).
ספר התהילים ואמירת התיקון הכללי נאמרים בכל זמן ובכל מקום ולכ מצב – זאת סגולה מובטחת!
קרדיט תמונה למעלה: Editorial credit: David Cohen 156 / Shutterstock.com
קרדיט תמונה ראשית למאמר: Editorial credit: ChameleonsEye / Shutterstock.com
תפילות מיוחדות
מלבד תיקון חצות, תהילים והתיקון הכללי, הורה רבי נחמן להשתדל להרבות באמירת תפילות שונות שנכתבו לאורך השנים מאז נהיינו לעם (כמו תפילת “יום כיפור קטן” הנאמרת במנחה של ערב ראש חודש, והמסוגלת לכפר על החטאים שנעשו במשך החודש כולו. או “תפילה זכה”, שנתחברה על ידי רבי אברהם דנציג מווילנה, מחבר ה”חיי אדם” וה”חכמת אדם”, שאומרים אותה בהתרגשות בערב יום הכיפורים, ממש לפני “כל נדרי”). אנו מוצאים כבר שגם חז”ל הקדמונים חיברו תפילות מיוחדות שנהגו לאמרן בכל יום (ברכות טז ע”ב ואילך).
תפילות רבות נתקנו על ידי רבים מחכמינו, שחשו צורך לייצר תפילות מיוחדות להזדמנויות מיוחדות. אפשר למצוא תפילות אלה בספר “שערי ציון” וכדומה. רבינו ייחס לתפילות רשות אלה הערכה מיוחדת ונהג לומר אותן בעצמו (שבחי הר”נ עמוד יא).
לעשות מ”התורות” “תפילות”
עוד כתב רבינו: “טוב לעשות מהתורה – תפילה, כלומר, כשלומד או שומע איזה מאמר מצדיק אמת, אזי יעשה מזה תפילה. כלומר, לבקש ולהתחנן מלפני הקב”ה על כל מה שנאמר שם באותו מאמר – מתי יזכה גם הוא לבוא לכל זה. והמשכיל והחפץ באמת יסייע הקב”ה בידו שיהיו דיבוריו דברי חן וטענות נכונות לרצות את הקב”ה שיקרבהו לעבודתו. ועניין זה של עשייה מתורות תפילות עולה למעלה למקום גבוה מאוד, ומזה נעשה נחת רוח ושעשועים גדולים מאוד למעלה (ליקוטי מוהר”ן ח”בף כה).
רעיון זה, של הפיכת התורות לתפילות, סיפק לרבי נתן את המניע העיקרי לחיבור ספר התפילות הגדול שלו, הנקרא “ליקוטי תפילות”. חיבור זה מכיל יותר ממאתיים תפילות נפלאות ומרגשות בכל הנושאים ובכל הנסיבות של החיים. כשהוא מתמקד במושגים ובעצות המצויים בדברי רבו, רבי נתן טווה אותם לתפילות של געגוע רב ותשוקת קודש. ליקוטי תפילות, ספר בן שני כרכים, מושתת רובו ככולו על תורות רבינו שבספר ליקוטי מוהר”ן, לבד תפילות אחדות המקבילות לאחדות משיחות הרבי בספר שיחות הר”נ.
הגאון והצדיק המופלא רבי נחמן גולדשטיין מטשערין, תלמידו של רבי נתן ומחברם של חיבורים חשובים בספרות ברסלב, הלך בדרכו של רבי נתן וחיבר ספר “תפילות ותחנונים”, תפילות הקשורות לתורות ושיחות רבינו בליקוטי מוהר”ן, שיחות הר”נ וחיי מוהר”ן. בנו של תלמיד רבינו רבי נפתלי, ר’ אפרים, חיבר תפילות משלו תחת השם “תפילות הבוקר”, וגם חסידי ברסלב נוספים חיברו תחינות שונות המבוססות על כתבי רבינו (כהיום הוציא ה”מכון” שני ספרי תפילות “אשפוך את לבי” – אוסף תפילות מתוך הספר “ליקוטי תפילות” על עניינים שונים בגשמיות וברוחניות).
הרעיון שחידש רבינו הוא – לקחת נושאי תורה שלומדים עליהם ולתרגמם לתפילה, כשאנו מתחננים בפני הבורא לעזור לנו לקיים את מה שלמדנו בצורה המלאה ביותר. למשל, כשלומדים את דיני התפילין, הציצית, השבת, הפסח, הלולב, השופר, המצה וכו’ – עלינו לבקש מבורא עולם לסייע בידינו לקיים את המצוות כמיטב יכולתנו, כרצון השם, בהידור רב מתוך אושר ושמחה. כשלומדים את הדינים הנוגעים לנזקים, נוכל להתפלל שלא נסתבך לעולם בתאונה או בהיזק כלשהו ושנלך לבטח דרכנו. אם רצוננו באמת בכך, נוכל תמיד למצוא דרך להתפלל על הדבר הקרוב אלינו.
אבל עיקר הדרך של לעשות מתורות תפילות הוא על פי מאמרי פנימיות התורה, ובעיקר אלו שגילה רבינו. כי במאמרים אלו מרחיב ומעמיק הצדיק בכל סודות וסגולות המצוות, וכך אנו מוצאים המון דברים חשובים להתפלל עליהם, דברים הקרובים לליבנו ושהצדיק גילה לנו עד כמה הם נצרכים לנו, וכך גם יודעים איך לערוך את התפילה כראוי על פי פנימיות העניין.
על ספרו “ליקוטי תפילות” אמר רבי נתן: “עתה, לאחר שכבר הוצאנו לאור את ה”ליקוטי תפילות”, יצטרכו אנשים לתת דין וחשבון על כל יום שנמנעו לקרוא תפילות אלה” (כוכבי אור, עמ’ עז). רבי נתן היה אומר, שרבים זכו, עוד בחייו, להיכנס לגן עדן בזכות אמירת ליקוטי תפילות (כוכבי אור, ועוד).
לאמונה ולכוח התפילה שלנו יש כוח עצום עם השפעה אדירה על החיים שלנו, בואו להכיר את הכוח הזה מקרוב ולדעת איך להשתמש בו בכל מצב – בקישור הזה!