תגיד שלום

הוא הברכה המבוקשת ביותר אך גם החמקמקה ביותר של האנושות. עם שלום הכל טוב, ובלעדיו איזה טעם יש לכל החיים? הוא הכלי המחזיק את הברכה! אז תגידו שלום, והרבה!

לא מצא הקב”ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום! (עוקצין ג, יב)

רבי אומר: גדול השלום, שאפילו ישראל עובדים עבודת כוכבים אבל יש שלום ביניהם, אמר הקב”ה שאינו יכול להעניש אותם כיוון ששלום ביניהם. אבל אם שוררת ביניהם המריבה – הם נדרשים לתת את הדין על כל חטא וחטא. צא ולמד, אפוא, כמה אהוב הוא השלום ושנואה היא המריבה (על פי בראשית רבה לח, ו).

השלום: ברכתה המבוקשת ביותר, אך עם זאת – החמקמקה ביותר של האנושות. השלום: עמו – הכל טוב, בלעדיו – איזה טעם יש לכל החיים? הכלי המחזיק את הברכה הוא השלום! כך הורו לנו חז”ל.

כולנו זקוקים לברכות. יש מאיתנו הזקוקים לברכה לשם בריאות או נחת, אחרים זקוקים לה לשם פרנסה או חכמה או לכל דבר אחר. הרשימה בלתי מוגבלת. אולם, אפילו כאשר אנו זוכים לברכה, אם איננה מלווה בשלום, אזי מה שזכינו לו – ערכו מועט. איזה טעם יש לכל הכסף שהאדם נתברך בו אם השגתו או שמירתו ממלאים אותו באי שקט ודאגה? הוא הדין גם לגבי שאיפותינו הרוחניות – כל כמה שהשקענו בתפילה או בקניית דעת תורה, כמה מצוות שקיימנו, כמה שעשינו בכדי להתקרב אל בורא עולם – לכל אלו אין שלמות ללא שלום. בסופו של דבר, השלום הוא ההוכחה הברורה ביותר לכך שמאמצינו התבררו ככדאיים וכמוצלחים.

מכשולים שונים בדרך לשלום

אולם, אם השלום רצוי כל כך, אם הוא כה חיוני, מדוע כל כך קשה להשיגו? מדוע מצליח האדם אך לעתים רחוקות להשכין שלום בתוכו? מדוע מעולם לא הצליחה האנושות להשכין שלום בעולם? נראה, שלא כל כך קל להשיג שלום. אם היה קל, היינו כבר משיגים אותו.

באחת משיחותיו אמר רבי נחמן: רבים מהמושגים הטיפשיים והמוטעים שהאמינו בהם רבים בעבר נעלמו כלא היו, כגון הקרבת הבנים למולך, עבודת אלילים וכדומה. אולם הטיפשות שבניהול מלחמות ושפיכות דמים והסגידה אליהם, לא בוטלו. הרבי הביע בגלוי בוז ושאט נפש כלפי המדענים המפתחים כלי נשק חדשים: “כמה הם חכמים! תראה כיצד הם ממציאים כלי נשק חדשים ונפלאים שבכוחם לקטול אלפי אנשים במכה!” (חיי מוהר”ן תקמו).

מדוע השלום כה חמקני? מדוע אין בני אנוש משיגים אותו? הדבר ברור, יש יותר מתשובה אחת לשאלה זו. רשימת התשובות לשאלת החיים הזו מרשימה ביותר. בולטות הן המידות המקימות מחסומים כה גבוהים בדרך לאמת, עד שהשלום נעשה בלתי אפשרי – לאדם ולאנושות כולה.

בסדרת המאמרים הבאה נדון באחדות מן התכונות הללו – ניצחון, קנאה, דיבה, יוהרה ורוגז – בתקווה שההכרה בהן וההבנה כיצד הן פועלות למנוע אותנו מהשלום, יסייעו לנו להשיג את רצוננו ולבטלן אחת ולתמיד.

אולי גם זה יעניין אתכם:

תכנית שלום

מנפלאות ההתבודדות

אנחה – החלק המיוחד בהתבודדות

התבודדות? הנה כמה נוסחאות!

בבית, בשדה ובין אנשים

התבודדות – הדרך שהאויב לא מכיר

הגדולה והסגולה שבאמירתם

בכנות, לא בכאילו

כמה פשוטה, ככה יפה

כוחה של תפילה

מכל מילה נברא מלאך

אם אני מתפלל, אני מקבל הכל?

ניסים, גם אתם יכולים לעשות!

ניצחון!

ניצחון. כמובן אתה רוצה בו. מי לא? אבל באיזה מחיר? רבינו מלמד: הרצון שלנו לנצח מונע אותנו מקבלת האמת. ובלשונו: “הניצחון אינו סובל את האמת!” (ליקוטי מוהר”ן קכב). עקב שאיפתנו התמידית לנצח, לא נסכים לעולם לחשוב שמא צודק הוא בר-שיחנו, לכן מידת הניצחון היא אחת הסיבות הראשונות לריבוי המחלוקות בעולם.

מידת הניצחון נדונה פעמים רבות בליקוטי הלכות. רבי נתן כותב: בתורתנו שורש המילה “נצח” עניינו גם “ניצחון”. שתי משמעויות אלה הן בעצם עניין אחד. איזה ניצחון הוא ניצחון-אמת? רק ניצחון שהוא תמידי, נצחי! ההיסטוריה הוכיחה שוב ושוב שאומה שנכבשה או עם שדוכא לא ישמור לנצח על השקט. אולי יידרשו שנים, אולי יקום דור חדש, אך במוקדם או במאוחר יסתובב גלגל העתים, והמנצח – מכיוון שלא היה ניצחונו נצחי (קבוע או סופי) – מוצא את עצמו מתייסר על ידי הקורבן. בדומה לכך, קיים מצב כזה גם ברמה האישית. “כיבוש” היריב בעסקים יוצר גם תחושות עוינות ושאיפות נקמה אצל המפסיד. בסופו של דבר, ניצחונות כאלה הם ריקים וחסרי ערך. לרגע קט נראה שהשיג האחד את יעדו, אולם אין הדבר תורם מאומה לחיי הנצח שלו.

מדוע השלום כה חמקני? מדוע אין בני אנוש משיגים אותו? הדבר ברור, יש יותר מתשובה אחת לשאלה זו. רשימת התשובות לשאלת החיים הזו מרשימה ביותר. בולטות הן המידות המקימות מחסומים כה גבוהים בדרך לאמת, עד שהשלום נעשה בלתי אפשרי לאדם ולאנושות כולה!

וכן להיפך: כפי שרבי נתן מספר, כל מעשיך למען חיי הנצח נותרים עמך לנצח. מצווה שקוימה היא מצווה הנזקפת לזכות מקיימה לנצח. איש לא יקח אותה ממנו. ואם הוא מקיים מצווה נוספת, גם היא נזקפת לזכותו.

הניצחון האמיתי הוא בכיבוש מידותיך הרעות, תכונותיך ורצונותיך הגרועים. רק אז נעשית מנצח אמיתי, אשר כל מחשבה, שאיפה או מעשה טוב נזקף לזכותך הנצחית. בקש את האמת, את האמת הנצחית, ואז תנצח תמיד ותזכה תמיד לשלום (ליקוטי הלכות, ברכות פרטיות ה, ב).

הלימוד לכוון לערכו הנצחי של דבר, הוא נכס בעל ערך רב. בעודך מתלבט אם לעשות דבר או להימנע מכך, הבט בהטבות הנצחיות הנלוות אליו, ולא ברווחים הזמניים שעמו. הוא הדין במיוחד כשאתה עומד בפני החלטה קשה בנושא השנוי במחלוקת. אם אתה מרגיש שעליך לנקוט עמדה לא מקובלת בעיני הבריות בנושא מסוים, טוב – נקוט את העמדה הלא אהודה. עמוד בתוקף על עמדתך. זכותך לעשות כן. אך – מזהיר רבי נתן – לפני שאתה מתווכח על העניין עם החולקים עליך, וודא שאמנם בחנת את הנושא מזווית הראייה הנצחית. אם עמדתך מביאה עמה רווחי נצח, אז דע כי החלטתך הייתה נבונה. אולם, אם כל מה שתרוויח הוא סיפוק קצר-מועד ותחושה טובה שהוכחת את עמדתך, אז בעצם אתה המפסיד, וגם מפסיד גדול.

הרצון שלנו לנצח מונע אותנו מקבלת האמת, תנו דעתכם על זה!

לרדוף אחרי הכבוד על חשבונו של אחר גם הוא מעין ניצחון, אך נחשב מאוס וראוי לכל גינוי. התלמוד הירושלמי (חגיגה ב, א) מלמד אותנו שכל “המתכבד בקלון חברו”, כלומר שמרוויח איזה כבוד על חשבון מבוכת חברו, “מפסיד את חלקו לעולם הבא”. הדבר אולי ברור לנו כאשר “המנצח” חוגג את נפילת יריבו, אך הוא יכול להיות מעודן הרבה יותר. מי יצהיר כי מעולם לא קידם ורומם את הכבוד שלו באמירות מעין: “ודאי שלא, לא הייתי לעולם עושה את מה שהוא עשה”. “מעשה כזה הוא בוודאי לא לטעמי!”, אמנם אין כאן יריבות פנים אל פנים אבל יש כאן מקרה של מנצח ומנוצח, כאשר הניצחון הביא למריבה סמויה, והשלום איננו עוד.

הדרך להתגבר על ניצחון עוברת דרך תפילה. על האדם להתמקד בנושא זה שוב ושוב בהתבודדותו. התחנן בפני בורא עולם שיעזור לך. כל אימת שאתה נתקל באפשרות של ניצחון, בקש אותו לסייע בידך להתגבר על רצונך בניצחון-שווא או ניצחון זמני, במקרה הטוב. שאף רק לניצחון שהוא נצחי. זכור, מוטב להיקלע למבוכה (ואפילו להפסיד יותר מכך) בעודך מציל את נשמתך הנצחית, מאשר לכבוש אחרים ולכפות עליהם את דרכיך.

אפילו במצב התובע ממך לקבל החלטה מידית, תוכל להתפלל תפילה קצרה: “אנא, ה’! עזור לי לבחור בדרכך. סייע בידי לנקוט את הצעד הנכון ולא לאפשר לניצחון המדומה למלא תפקיד בקבלת החלטתי”. אם תמיד תנסה לזהות את רצון הבורא, אז בוודאי לא תשאף לזכות בניצחון זמני וחסר-משמעות על חשבון המלחמה כולה, ותמצא בסופו של דבר את האיזון הנכון הנחוץ לחיות חיים שיביאו לך ניצחון נצחי.

דרך נוספת להביס את הרצון בניצחון היא – דווקא לקשור שיחה עם החולק על דעתך. דו-שיח יכול להוביל לפשרה ולאמת. באשר לדיון משפטי, חז”ל לימדונו שפשרה השווה לכל נפש היא הפתרון (חושן משפט יב, ב). הפשרה היא אמנות הדורשת את כל כישרונותיו של אדם במגעיו עם בני אדם. אין איש על פני האדמה שאין לו צורך בתרגילי פישור, בדיוק כפי שאין איש החי חיי שלווה ללא פשרות.

במאמרים הבאים נבחן עוד מידות ומונעים להשגת הערך הנשגב – השלום!

לאמונה ולכוח התפילה שלנו יש כוח עצום עם השפעה אדירה על החיים שלנו, בואו להכיר את הכוח הזה מקרוב ולדעת איך להשתמש בו בכל מצב – בקישור הזה!