הסוד לשינוי המיוחל הוא לעשות את הדבר שהכי מפחיד אותנו: לגלות מי אנחנו באמת, להיגמל מהשגרה הממכרת ולצאת מאזור הנוחות!
כבני העם היהודי, כולנו יכולים להעיד שאף פעם לא חסרו לנו אויבים – לא מבית ולא מבחוץ. ובדיוק כמו שאנו מותקפים היום על ידי מחבלים וארגוני טרור, אנטישמיות ושנאת חינם, כך היה גם לאורך כל ההיסטוריה עד ימי משה רבינו – המוח של האויבים לא הפסיק לעבוד ולתכנן תכניות איך להשמיד אותנו חלילה.
בתקופה של משה רבינו האומה שלנו הייתה ראויה לנבואה: עם ישראל היה עד לעשר המכות במצרים, לקריעת ים סוף – שזה נס אדיר בפני עצמו, ולמעמד הכי מיוחד שהיה אי פעם בעולם – מתן תורה בהר סיני. ובגלל מעמדנו הרוחני הגבוה האויבים לא היו חוצפנים, כאלה שמעזים לתקוף אותנו בדרך קונבנציונלית. מה כן? להיות ערמומיים מספיק כדי להבין שהאיום על הליבה הרוחנית שלנו הוא נקודת התורפה שלנו.
אולי גם זה יעניין אתכם:
בדיקת מציאות: האם מה שרואים זה הדבר האמיתי?
“אלוקי ישראל שונא זימה” (סנהדרין קו, ע”א).
והמדיינים היו כאלה. הם הבינו שסימן ההיכר של עם ישראל הוא – ברית המילה, שמייצגת את הטבע הקדוש של העם שלנו. אנחנו עם שמוקיר את החיים, שמשתמש ברצונות וביצרים שלנו כדי לקדם חיי משפחה. יצריות מהסוג הזה היא הדחף החזק ביותר שיש לנו, ועל ידי מיקוד הכוח הזה בצורה מכובדת אנו מקדשים את התשוקה הגדולה ביותר שלנו בפני הבורא. הקדושה האישית, שמירת הברית, שלנו היא שדה הקרב הרוחני של עם ישראל.
המדיינים הבינו את הנקודה הזו ולכן שלחו את הבנות שלהם לפתות גברים יהודים. זמרי בן סלוא, אחד הנשיאים משבט שמעון התגלה יחד עם בת המלך – כוזבי. שנאתם של המדיינים כלפי עם ישראל הייתה כל כך גדולה, עד שהם היו מוכנים אפילו להשתמש בבת המלך כדי להפיל אותנו!
המדיינים הבינו שסימן ההיכר של עם ישראל הוא – ברית המילה, שמייצגת את הטבע הקדוש של העם שלנו.
ובקרב הזה הפציעה הייתה קשה וכואבת והאויב כבש את הדגל שלנו. אבל בורא עולם לא נוטש לעולם את עמו. כשיצאנו מהבור החשוך והכואב של מצרים, ספרנו. אחרי חטא עגל הזהב, ספרנו. וגם עכשיו, אחרי שהמדיינים הפילו אותנו, הקב”ה ציווה את משה לערוך מפקד של עם ישראל: “ויאמר ה’ אל משה ואל אלעזר הכהן בן אהרון לאמור: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹותָם, כָּל יֹצֵא צָבָא, בְּיִשְׂרָאֵל…” (במדבר כו א-ב).
בורא עולם לימד אותנו כיצד להתגייס לצבא ישראל וכציד להשיב את רוחנו: עלינו לספור כל אחד מעם ישראל, ולמצוא את מה שמייחד כל אחד מאיתנו!
כשאנו לומדים את הדברים האלה אנחנו יכולים בטעות לחשוב שאבותינו היו אנשים רעים, חלילה. ממש לא. בגדול, הם היו צדיקים גדולים, הרבה יותר גדולים מאיתנו – אבל התורה רוצה מלמדת אותנו להבין שכולם טועים ושכולם נופלים בחיים. אבל אנחנו יכולים לשנות ולצמוח, אנחנו יכולים להביס את האויבים שלנו ולהתעלות.
כל אחד מאיתנו ניסה אינספור פעמים לשנות, רק כדי ליפול מיד בחזרה זמן קצר לאחר מכן. הסיבה שאנחנו תקועים כי אנו דנים את עצמנו לכף חובה, מסתכלים על עצמנו בעין שלילית. חוסר ההתקדמות והנסיגות הקבועות שלנו מבלבלים אותנו לראות את המהות שלנו כרעה ופגומה. המעשים והמחשבות שלנו הם תערובת של טוב ורע, אבל המהות שלנו – הנשמה שלנו – היא לגמרי טובה וטהורה!
מעט אור דוחה הרבה חושך!
הסוד לשינוי המיוחל הוא ללמוד לזהות את עצמנו לפי הנשמות שלנו. אנחנו צריכים להבין מי אנחנו באמת. על ידי גילוי הנקודות הטובות שלנו ואמירת תודה לבורא עולם עליהן, אנו מתחילים בתהליך שסוף סוף מוביל לשינוי המיוחל – לשינוי של עצמנו.
התקדמות דרמטית כמעט אף פעם לא מתרחשת מיד, לכן אנחנו צריכים למצוא את הדברים הקטנים, אלה שיגרמו לנו להרגיש אושר ושמחה. החיוך הזה שפרגנו למישהו (ולעצמנו), מילות התפילה המעטות שהתרכזנו באמירתן, הפיתוי שהדפנו מעלינו אפילו לכמה שניות… כל אלה השתקפויות של הנשמה שלנו. אנחנו צריכים לזהות אותן, להזדהות איתן ולהרגיש שמחה והכרת תודה.
“מעט אור דוחה הרבה חושך” מלמד אותנו רבי נחמן. על ידי חיבור לטוב שלנו ולנשמות שלנו אנחנו מסוגלים לשקם את האני היקר שלנו, לכבוש מחדש את הדגל ולזכות לשינוי שאנחנו כל כך מייחלים לו.
(מבוסס על ליקוטי הלכות, נשיאת כפיים ה, יד).
אתם מוזמנים ליהנות מההשקפה והחכמה העמוקה והמיוחדת שיש ביהדות בקישור הזה!