תמיד הבנתי איך יהודים יכולים לשמור שבת, אבל מה שלא הצלחתי להבין הוא איך זה שהשבת שומרת עלי, כיהודי?
“יותר משיהודי שומר שבת השבת שומרת אותו”.
זה ביטוי ישן שמעולם לא ממש הבנתי אותו, עד שנפגשתי עם הליקוטי מוהר”ן של רבי נחמן (חלק ב) וההלכות הנלוות אליו (בליקוטי הלכות).
תמיד הבנתי איך יהודים יכולים לשמור שבת, אבל מה שלא הצלחתי להבין הוא: איך זה שהשבת שומרת עלי, כיהודי? כיצד הימנעות ממלאכה ומפעילות יצירתית, לעומת פעולות שקשורות לשבת, כמו קידוש, הדלקת נרות שבת ואכילת שלוש סעודות – שומרות על הנפש היהודית שלי? האם זה הזמן המשפחתי, השביתה מכל מלאכה או הזמן שאנחנו יכולים לומדים תורה? האם השבת יוצרת מודעות, זהות וגאווה יהודית? האם זה מספיק כדי לעשות את זה?
תמיד הרגשתי שחייב להיות משהו מעבר לזה. אז יצאתי לתהות על קנקנה של שומרת הראש הענקית שמוצמדת אלינו פעם בשבוע, אבל שומרת ומגינה עלינו כל השבוע!
אולי גם זה יעניין אתכם:
המפתח להצלחה: לא לעשות זה הכי לעשות
השבוע מתחלק לשני חלקים – ששת ימי המעשה, שישה ימים בהם אנו עובדים, ויום מנוחה אחד. אבל לשני החלקים באופן מפתיע יש את אותה מטרה, אם כי היא ניתנת להשגה באמצעות מנגנונים שונים – לגלות את אחדות השם בעולם.
ששת ימי המעשה – ימי העשייה והעבודה הם מציאות של ריבוי. אנחנו מקיימים אינטראקציה עם המגוון העצום של העולם באמצעות כלים, מלאכות ותהליכים רבים, כדי להתפרנס ולהשיג את המטרות שלנו. כאשר אנחנו עושים זאת על פי הנחיות התורה, אנו מעלים את החוויה שלנו מחול לקודש על ידי גילוי האחדות של הקב”ה בכל מקום בו אנו נמצאים ובכל מה שאנו עושים. נדרשת עבודה רבה כדי להשיג את זה בסביבה שלא מאירה פנים ולא מתאימה מבחינה רוחנית, שבה רוב הסובבים אותנו אינם חולקים את הערך הזה, לכן הפיתויים גדולים ומושכים יותר. האתגרים לשמירה על הקדושה במצב כזה הם אדירים ולא קלים בכלל.
אנחנו מעלים את החוויה שלנו מחול לקודש על ידי גילוי האחדות של הקב”ה בכל מקום בו אנו נמצאים ובכל מה שאנו עושים!
בשבת – לעומת זאת, אנחנו נכנסים לתחום יקר וקדוש שקשור מטבעו לאחדות הפשוט, האחדות הישירה של בורא עולם. זוהי מתנה שהבורא נתן לנו, שבה הוא הופך את עצמו לנגיש עבורנו בצורה נפלאה בלי שום צורך לעשות שום מלאכה או פעולה כדי למצוא אותו. ההתמקדות שלנו היא באחדות שלו. הפעולות שעשינו במהלך הימים שקדמו לשבת יכולות להשפיע עלינו במידה מסוימת, אבל בגדול אין להם השפעה גדולה ונחרצת על האיחוד עם בורא עולם ביום הזה. הוא קורה תמיד, אם נכין את עצמנו כמובן שנוכל להרגיש את בצורה יותר ברורה.
על ידי חוויית האחדות של הבורא בשבת, הנשמות שלנו מתמלאות ברצון להישאר מחוברים אליו גם במהלך שבוע העבודה הבא אחריה. אנחנו מחוזקים בתחושת שליחות רעננה ואופטימיים שהבורא נגיש גם עכשיו כפי שהיה בשבת.
כתוצאה מכך, נבקש תמיד את קרבת הבורא – בין בעבודה עבודה ובין מנוחה. ומערכת היחסים הזו עם הבורא, והקשר שלנו אליו בעיקר ביום שבת, היא שהחזיקה אותנו בחיים לאורך כל ההיסטוריה כולה, ותחזיק אותנו לנצח נצחים!
(מבוסס על דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, הלכות משפט, הלכות שותפים בקרקע ב).
היום השביעי מעניק לנו את הכוחות והגילויים הכי קסומים ונפלאים של סודות השבת. בואו להתעלות לגלות עוד דברים קסומים על היום הכי מיוחד בשבוע בקישור הזה!