בימים אלה שכל תיקון ולו הקטן ביותר של מידות הנפש שלנו כל כך חשוב ותורם לאחדות בינינו ולרגע לו כולנו מייחלים – הגאולה, רפואה לקנאה היא הדבר הכי מתבקש!
רבי נחמן מברסלב אמר פעם, שהיצר הרע כל כך שונא את האדם עד שמבקש לגרום לו אף נזק גשמי מלבד נזק רוחני (רבי אליהו חיים רוזן). אפשר להבין, שהיצר הרע שואף להזיק רוחנית לאדם, אך מדוע הוא מבקש להזיק לו גם גשמית? ובכן, כפי הנראה זו היא מטרתו הסופית – להרוג את האדם בעולם הזה ובעולם הבא, כמובא בחז”ל: הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות (בבא בתרא דף טז א).
עניין זה מבינים כאשר מתבוננים כמה מאמץ מושקע על ידי היצר הרע בערעור שלומו הפיזי והחומרי של האדם. הזוהר מציין: בוא וראה את כוחו של היצר הרע. בעל חיים בא לעולם עם אינסטינקט טבעי להישרדות, הוא חש בנוכחותם של טורפים ונמנע מסכנות מיד עם היוולדו. לא כן התינוק האנושי, הוא רץ הישר לקראת הסכנה. הוא מחפש מצב מסוכן ומזנק פנימה! למה? כי הוא נולד עם היצר הרע שמכוון אותו גם להזיקים פיזיים (זוהר א קעט א).
הקנאה – ריקבון בעצמות
אחת הדרכים בעזרתה מצליח היצר הרע לסכן את שלומנו הפיזי והרגשי, או אפילו לגרום להריסתו המוחלטת, היא באמצעות מידת הקנאה. אחת התכונות האנושיות הקשות והמושרשות ביותר מתגלה בצעירותו של האדם. אפילו כתינוקות, אנו רוצים רק את מה שיש לאדם אחר. וכפי שידוע לכולנו, זה לא סוף פסוק. אפשר בקלות לטעון שהקנאה היא ההרסנית מבין המידות, מכיוון שהיא מותירה אותנו תמיד ללא סיפוק, ללא נחמה וללא שלווה.
חז”ל לימדו אותנו שמי שהקנאה מקוננת בליבו – עצמותיו של האדם הזה ימקו וירקבו (על פי שבת קנב ע”ב). נוהגים בדרך כלל לראות את רקבון הגוף כתוצאה טבעית של המוות. מה שאיננו מבינים הוא, שהקנאה מכרסמת בגופו של אדם זמן רב לפני שנוטשת אותו נשמתו וגופו נטמן באדמה. כיצד ימצא מרגוע כשלחברו מכונית מהודרת, ואילו לו יש בדרגה אחת נמוכה יותר? או, שכנו ובני משפחתו נפשו בשנה שעברה שלוש פעמים! או ידידו הטוב זכה במשרה טובה… או בשידוך מצוין… או בפרס יוקרתי. קנאה שכזאת – יש לה אץ הכוח להרוס את האדם. היא מכרסמת בשלוות נפשו, בליבו, בבריאותו. היא שוחקת את רגשותיו – ומה שגרוע אף יותר שהיא משאירה רושם בנשמתו. לאיזו שלווה יזכה הוא בחייו כשכל כולו בוער בקנאה לוהטת אחרי דברים שאינם שלו בזכות?
רבינו לימד ששורש הקנאה מקורו בעין הרעה. בעוד רבים מבינים את המושג ככינוי לאיזה כוח מיסטי מופשט, העין הרעה שהרבי התייחס אליה היא גם התכונה המצויה ביותר בין חברינו ושכנינו. התלמוד מתאר אותה כ”מי שמסתכל תמיד אל תוך ביתו של חברו” (ראה בבא בתרא ב ע”ב). במקום לחשוב על שכנינו ועל ידידינו בצורה חיובית ובמקום לאחל להם כל טוב ולשמוח בהצלחתם, אנו נוטים לחמוד את רכושם ואת מזלם הטוב. עין רעה זו מביאה לידי הוצאת דיבה וכן כוחות הרסניים איומים נוספים רבים אשר, בגלל ששוחררו, הורסים את חיי השלווה של האדם.
אולי גם זה יעניין אתכם:
התבודדות – הדרך שהאויב לא מכיר
לשמוח בהצלחת החבר גם כשאני לא מצליח
הוא הדין גם בענייני הרוח. רבי נתן מעיד: איני זוכר היטב לעניין מה נדבר העניין, אבל זה אני זוכר שבסוף אמר: כשאוחזין בזה וכו’, והפליג בתנועתו למעלה גדולה מאוד כשאוחזין בזה, דהיינו כשאוחזין בזה שהוא מרוצה וחפץ ומשתוקק מאוד שחברו יהיה איש כשר וצדיק אף על פי שהוא לא יהיה חס ושלום – זהו מעלה גדולה מאוד. גם נזכרתי שאמר אז זה הלשון: שהוא מרוצה אף על פי שאני איני זוכה חס ושלום לעבוד את השם על כל פנים יעבוד ישראל השני את השם יתברך – זהו דבר גדול מאד כשאוחזין בזה. כך שמעתי מפיו הקדוש (שיחות הר”ן קי”ט).
והוסיף והעיר על זה רבי נתן: “ולפי דעתי נדמה לי שזהו דבר פשוט מאוד. כי בוודאי אני רוצה וחפץ מאוד ומשתוקק ומתגעגע מאוד שיהיו כל ישראל כשרים וצדיקים אמיתיים, אפילו אם לא אזכה אני לזה, על כל פנים, יהיה חברי בני גילי וכל ישראל צדיקים נוראים אמיתיים. כי זה עיקר האהבה והרחמנות שצריכין לרחם אחד על חברו ועל כל ישראל שיזכה לתכלית האמיתי להיות כרצונו הטוב באמת, שזהו עיקר טובתן של ישראל. וכמבואר בהתורה “כי מרחמם ינהגם” וכו’ (בסימן ז לק”ת) עיין שם.
נוהגים בדרך כלל לראות את רקבון הגוף כתוצאה טבעית של המוות. מה שאיננו מבינים הוא, שהקנאה מכרסמת בגופו של אדם זמן רב לפני שנוטשת אותו נשמתו וגופו נטמן באדמה.
“אבל ידעתי שיש בני אדם שכשהם נופלים חס ושלום מעבודת השם, מכל שכן וכל שכן אותן שנכשלין באיזה תאווה רעה או בעבירה חס ושלום, הם שונאים ומתגרים במי שעוסק בעבודת השם, ורוצים להפילו חס ושלום, ומחלישים את דעתו מאוד ומבזים אותו בכמה לשונות. וגם אומרים לו שגם הוא יפול כמו שנפל הוא רחמנא לצלן. כמו שראיתי כמה מהחסידים של עכשיו, שלפני כמה שנים התחילו קצת בעבודת השפ ואחר כך נפלו למה שנפלו כל אחד לפי נפילתו רחמנא לצלן. ואחר כך כשראו בני הנעורים הרכים בשנים כשנתעוררו בעבודת השם והתחילו להתפלל בהתלהבות בלב שלם ולהתמיד בלימודו וכו’, כאשר מצוי עכשו כמה בני הנעורים הכשרים המשתוקקים מאוד מאוד להשם יתברך ומתחילים להתפלל בכל לב בכוונה גדולה וכו’, וכשרואים אלו החסידים הנפולים אותם, הם שוחקים מאוד מהם ומבזים אותם ומחלישים את דעתם מאוד מאוד ואומרים להם שאין ממש בעבודתם וכו’. כל זה מחמת קנאה. מחמת שהם נפלו, הם רוצים חס ושלום שגם השאר יהיו כמותם רחמנא לצלן. ובאמת צריך שיהיה בהפך כנזכר לעיל” (שם).
במקום אחר כתב רבי נתן: הפסוק אומר (שמואל א’ ב:ל): “מכבדי אכבד ובוזי יקלו”. אהרן הכהן נעטר בתואר : “מכבדי”. הוא זכה לכבוד מכיוון שהוא כיבד את השם בכך שקירב את הרחוקים. אולם, ישנם אנשים המשפילים בני אדם כאילו הם עצמם מושלמים וללא פגם. הם תמיד מגלים את אשמתם של אחרים, בייחוד במי שמנסה להתקרב אל השם. אנשים כאלה מואסים בקב”ה ועל ידי השפלת זולתם הם מחללים את השם, עליהם נכתב: “ובוזי יקלו” (ליקוטי הלכות, נטילת ידיים לסעודה ו, נט).
ראה מה עוללה הקנאה: קין קינא באחיו הבל, ולכן רצח רבע מהאנושות. קנאתו של קרח במשה ובאהרן (במדבר טז) הביאה לא רק להתקוממות הראשונה בתולדות עמנו, אלא גם למותם של יותר מארבעה עשר אלף בני אדם (במדבר יז, יד). הרשימה היא אינסופית, ואם אנשים נשואים ומכובדים יכלו ליפול קורבן לקנאה ולניצחון, מה נאמר אנו? (ראה ליקוטי מוהר”ן א, א; פרפראות לחכמה, שם).
כותב רבי נתן: “מריבה ומחלוקת כה פשו בקרב אחינו עם ישראל, שקשה ביותר למצוא את האמת. חוסר שלום היא הסיבה העיקרית לעיכוב הממושך בבנייתו המחודש של בית מקדשנו. יותר מכל דבר אחר, הוא אחראי להתמשכות שנות גלותנו המרות” (ליקוטי הלכות, נטילת ידיים לסעודה ו, עד).
בעוד אנשים רבים חושבים שעין רעה זו כוח מיסטי, רבי נחמן אומר שזו תכונה המצויה ביותר בין אדם לחברו!
רפואה לקנאה
האם ישנה תרופה לבעיה חולנית זו? אכן כן! אך תחילה עלינו להכיר בקיום הבעיה. רוב בני אדם אינם רואים את עצמם כאנשים קנאים. מי? אני? אני אינני מקנא בידידיי – לא ברכושם ולא בהישגיהם בתורה ובחכמה – כך אומרים אנו בליבנו בדרך כלל. על כן ייאמר שוב בהדגשה: ההכרה היא הצעד הראשון בתיקון מצב כלשהו, בייחוד בתחום מורכבות האישיות ותסכוליו. רבי נחמן היה מודע לכך. הוא הבין כיצד סרטן הקנאה מסוגל להתפשט, ולבסוף אף להרוס את האדם גם פיזית וגם רוחנית, עוד בטרם שהוא מבין מה קורה.
לשמחתנו, הציע רבינו פתרון ולכן יש לנו סיכוי למצוא תרופה. הפתרון הוא: תפילה – התבודדות. שוב ושוב אנו נאלצים לפנות אל בורא עולם לחלץ אותנו מהסבך, לבקש מלפניו ולהתחנן אליו: “אנא, אבא רחום, סייע בידינו לראות את עצמנו כפי שאנו באמת. אנא, שמור עלינו מפני מלכודת הקנאה”. נשמע קל מדי ביחס לבעיה כה קשה? אבל זה, ורק זה פועל! אם באמת נפנה מדי יום אל בורא עולם בבקשה זו נוכל, בעזרת השם, להתגבר עליה.
דרך נוספת לדכא את הקנאה היא על ידי מציאת הנקודות הטובות אצל הזולת ועל ידי שפיטתו שיפוט חיובי. רבי נחמן מלמד אותנו שעל ידי שאנו מתמקדים בטוב, אנו מביטים בזולת לא בעין הרעה כי אם בעין טובה. מציאת הטוב מביאה זכות לעולם ומסייעת לצנן את להט הקנאה.
רבינו אמר פעם: “קשה לשני פרנסי ציבור גדולים לדור [בשלום] בעיר אחת”. (ספר המידות, מריבה מט). רבי נתן העיד על עצמו: “אולם, אני ורבי אהרן יכולים לדור יחדיו באותו מקום” (שיח שרפי קדש א-תריב). רבי אהרן היה הרב, פוסק ההלכה בעיר ברסלב. רבינו כיבד מאוד את רבי אהרן והתבטא עליו בריבוי דברי מעלה ושבח. באשר לרבי נתן, גדולתו וגאוניותו הניכרות מכתביו הם ללא תקדים. אולם שני פרנסי ציבור אלה הצליחו לדור יחד באותה העיר. מדוע? מכיוון ששניהם היו אנשי אמת, צנועים וענווים. איש לא קינא ברעהו, איש לא התחרה בחברו. אדרבה, כוונתם היתה לעבוד את השם ובכך הם סייעו זה לזה והשלימו זה את זה.
לאמונה ולכוח התפילה שלנו יש כוח עצום עם השפעה אדירה על החיים שלנו, בואו להכיר את הכוח הזה מקרוב ולדעת איך להשתמש בו בכל מצב – בקישור הזה!