לא משנה כמה ידע יש לנו. גם אם אנחנו באמת נחשבים לאנשים מבריקים ומשכילים, מה זה באמת שווה אם הידע מסתיר לנו את המציאות האמיתית ואת התכלית?
מה עושה את האדם חכם?
רוב האנשים יאמרו שהדבר העושה את האדם לחכם הוא – “לדעת הרבה דברים”. לדוגמה: הנדסה, כימיה, אלגברה, כלכלה וכיוצא בזה. אבל הנביא ירמיהו אומר: “אל יתהלל החכם בחכמתו וכו’, כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי” וגו’ (ירמיהו ט, כב-כג). באמת, החכמה האמתית היא רק ידיעת השם. מדוע זה כך?
חז”ל מלמדים אותנו את האמרה המפורסמת: “איזהו חכם? הרואה את הנולד” (תמיד לב). אם חושבים קצת קדימה, אנו מבינים שמציאות חיינו הגשמית עלי אדמות מוגבלת לזמן קצר מאוד. חז”ל דימו את העולם הזה לפרוזדור – דרך שהיא מעבר על מנת להגיע ליעד מסוים. המטרה האמיתית של העולם הזה היא לשמש כ”חדר הלבשה”, להתלבש בלבושים רוחניים שעל ידם האדם זוכה להיות מוכן ומצויד לחיי נצח. לכל פעולה שלנו בעולם הזה ישנם שני צדדים – או שמחזקים על ידה את חלקנו הרוחני, או שמפילים אותו יותר להסתרה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
לא משנה כמה “ידע” יש לנו. אפילו אם אנחנו באמת נחשבים לאנשים מבריקים ומשכילים, מה זה באמת שווה אם הידע הזה רק מסתיר לנו את המציאות האמיתית ואת התכלית? ניקח לדוגמה את המדע. מצד אחד, המדע עוזר לגלות את עומק חכמתו של הקב”ה ופלאי הבריאה שלו. אולם מצד שני, כמה חכמים כבר הלכו לאיבוד בכל הפרטים הרבים של חכמת הטבע והגיעו למסקנה המוטעית שדברים קורים רק במקרה? האם אנשים כאלה יכולים באמת להיקרא “חכמים”?
המטרה האמיתית של העולם הזה היא לשמש כ”חדר הלבשה”, להתלבש בלבושים רוחניים שעל ידם האדם זוכה להיות מוכן ומצויד לחיי נצח…
החכמים האמיתיים של העולם הזה הם רק הצדיקים הגדולים שעמלו קשה, על מנת לזכך את עצמם מכל הגשמיות ותאוות העולם המטות את תשומת הלב מן האמת, ולכן אפילו כאן, בתכלית גשמיות העולם, הם בני חורין לפתח את המציאות הרוחנית שלהם.
לפני שהם עושים מעשה כלשהו, הם שוקלים היטב ובזהירות את הנולד מפעולה זו, ויש להם יכולות מופלאות לדעת איך להפוך כל מפגש וניסיון לדבר חיובי. צדיקים אלו נקראים בלשון התלמוד “חכמים”, משום שהם באמת יודעים את מציאות העולם הזה – הם היחידים שיכולים באמת להדריך אותנו איך לחיות בעולם הזה. ככל שאנחנו קרובים יותר לצדיקים האמיתיים, כך יותר יש לנו את היכולת לפתח את הרוחניות שלנו ולהשתמש במה שיש בעולם הזה בשביל התכלית האמיתית.
מי צריך עומס ידע אם הוא מסתיר לנו את התכלית?..
איך זוכים לגלות, להאמין ולהתקשר עם אותם צדיקים גדולים? התשובה היא – שצריכים להיעשות קצת דומים להם.
בפרשת השבוע נאמר – “…אִישׁ אוֹ אִישָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה’…” (במדבר ו, ב). מי שמקבל עליו איזה נדר קטן ומיד מקיים אותו, מפריד את עצמו מעט מהחומריות של מציאותו הגשמית.
זה נכון לא רק לגבי מי שנדר נדר למנוע את עצמו מאיזה תענוג גופני, אלא גם לגבי מי שנדר לצדקה. בזה שהוא נתן את הכסף עמו היה יכול לרכוש דבר-מה שיסב לו תענוג, הוא כביכול וויתר על אותו התענוג בשביל הבורא. בעזרת פעולת הנדר האדם גורם לשינוי פנימי שבזכותו הוא נדבק בצדיקים, שבאמת הפרידו עצמם מכל גשמיות העולם.
וזה פירוש הביטוי בו התורה משתמשת: “איש כי יפליא לנדור נדר”. המושג “יפליא” מבטא את השינוי הפלאי הנעשה על ידי הנדר. שינוי שהופך את האדם שעד כה היה בגדר “חכמם בעיניו” להיות ראוי להארת החכמה העליונה, המכונה “אלף חכמה” (ספר יצירה א, א).
אז בואו נתחיל להיות חכמים באמת!
(מבוסס על דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, שבת ו).
כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם!