לפעמים כל מה שצריך הם רק שני רובלים וקריאה אחת שתהדהד באוזניים כדי לעשות את הבלתי אפשרי. זה מה שרבי נתן עשה כדי לבנות את הקלויז!
משנה לשנה גדול מספר הנוסעים לאומן בראש השנה. אזהרת רבינו – רבי נחמן, שאיש בל יעדר, עשתה את הפעולה שלה, ואנשים מקרוב ומרחוק באו בהמוניהם לקיים רצונו של הצדיק.
כמובן שבכדי לקלוט את הציבור הגדול שהגיע לראש השנה, היו זקוקים למקום תפילה מיוחד.
בראש השנה הראשון אחרי הסתלקותו של רבינו, בשנת תקע”ב, הגיעו כשישים חסידים לאומן, והם התפללו בבית הכנסת “שומרים לבוקר” והתקבלו בסבר פנים יפות על ידי אנשי העיר, מתפללי בית הכנסת.
רבי נתן, שלא ציפה שיגיעו שישים חסידים, היה שמח ושבע רצון מכך. העובדה שגם לאחר ההסתלקות מצאו שישה מניינים של חסידים את החובה למלא את רצונו של רבינו ולבוא, כבקשתו, שמחה מאוד את ליבו, והוכיחה לו שהקיבוץ של רבינו, שזה עתה תקע יסודותיו לאחר ההסתלקות – לא ייפסק וימשיך לנצח!
בבית הכנסת הזה התפללו חסידי ברסלב במשך עשר שנים, עד לשנת תקפ”ב, ומאז כבר המקום היה צר מלהכיל את כל הבאים.
אולי גם זה יעניין אתכם:
הנסיעה הראשונה שלי לרבי נחמן מאומן
יהודי היה באומן בשם רבי מרדכי, מנגידי העיר וחשוביה. כאשר ראה את הלחץ השורר בבית הכנסת “שומרים לבוקר”, והבין שבשום פנים ואופן כל הציבור כבר לא יכול להתפלל שנה באותה שנה, הוא נטל את היוזמה לידיו והזמין את כל הציבור לבוא ולהתפלל בביתו רחב הידיים. רבי נתן מתאר זאת: “ואז חמל עלינו השם יתברך, שפתאום נמצא נגיד אחד משם, רבי מרדכי שמו, וביקש אותנו בכבוד גדול שנכנס לביתו להתפלל, ופינה בשבילנו בית גדול עם עוד חדר גדול אצלו, והעמיד לנו שולחנות וספסלים והכין לנו נרות ומים, ותיקון הכל על מכונו”.
בביתו של רבי מרדכי התפללו בהרחבה מאז, במשך שלוש שנים, עד פטירתו של הנגיד הנכבד. משפחתו המשיכה במסורת זו גם לאחר פטירתו, אבל כעבור שנתיים, שוב, המקום היה צר מלהכיל את הציבור הנרחב שגדל מדי שנה.
או אז, הוחלט לעבור להתפלל ב”האמבאר” – מעין מרפסת סגורה גדולה בביתו של נחמן נתן, המקום בו התפלל רבינו בשנתו האחרונה יחד עם הציבור.
החובה למלא את רצונו של רבינו ולבוא, כבקשתו, שמחה מאוד את ליבו, והוכיחה לו שהקיבוץ של רבינו, שזה עתה תקע יסודותיו לאחר ההסתלקות – לא ייפסק וימשיך לנצח!
“ויהי בשנת תק”ב” כותב רבי נתן, “לא היה אפשר עוד להתפלל שם, והיה לנו צער גדול וביקשנו מקום לשכור, והזמין לנו השם יתברך דירה חדשה שהייתה סמוך לגמר, וביקש אותנו בעל הבית להתפלל שם, לחנוך את ביתו החדש בקדשת תפילות ישראל יראים וכשרים כאלו, והתפללנו שם”.
כך נדדו חסידי ברסלב ממקום למקום מבלי למצוא מקום מיוחד משלהם. יותר ויותר הורגשה הנחיצות למצוא פתרון קבוע. כמה חסידים העלו את הרעיון לבנות “קלויז” (כינוי לבית כנסת מרכזי אצל החסידים ברוסיה), אבל בגלל ההוצאות העצומות, והעבודה המרובה שנדרשה לכך, התכנית נדחתה שוב ושוב.
“ואז” כותב רבי נתן, “שלח השם בליבי התעוררות חזקה שאכניס עצמי בכל כוחי להתחיל לעסוק בבניין הבית המדרש בשביל הקיבוץ הקדוש שלנו באומן. וכבר על זה בדעתי, ודיברנו מזה כבר כמה פעמם ואל אסתייע מילתא לעסוק בו עד אותה השנה שראינו שנשארנו נדים ונעים מאוד. ואז חיזק השם את ליבי לעסוק בזה. וידעתי כי רבו המניעות לזה מאוד מאוד, המן מחמת ממון, כי צריכים לזה הרבה הוצאות, הן מפחד המתנגדים שלא ימנעו חס ושלום…”
“אינני יודע ממה נבנה הקלויז – אם מכספם של העשירים או מרצונותיהם של העניים…” (רבי נתן מברסלב)
בסופו של דבר החליט רבי נתן ליטול את המשימה הכבדה על עצמו, וזאת, בהשפעתו של אחד מחסידי ברסלב בשם רבי מנדל מלדיזין, שהוא עצמו היה עני ואביון ממש.
זה היה כאשר רבי נתן הגיע לעיר לדיזין כדי לעורר את ליבם של חסידי ברסלב לתמוך בהדפסה ושאר ענייני רבינו. והנה, הוא פגש את רבי מנדל הזה, שאמר לרבי נתן: “רבי נתן, אם אתם לא בונים קלויז עבר אנשי שלומנו לא עשיתם כלום!”.
הדבר מיד חדר לליבו של רבי נתן, והוא השיב לו: “אם כן, תתחיל אתה במצווה זו, ותן ראשון את הכסף עבור בנייתו!”
רבי מנדל התפרנס בדוחק גדול מעמל כפיו. למשמע דבריו הברורים של רבי נתן, הוא רץ לביתו, לקח שני רובלים – כל רכושו – והביא אותם לרבי נתן בשמחה עצומה.
רבי נתן, שידע את מצבו הכספי הקשה של רבי מנדל, לא הסכים לקחת ממנו את הכסף. אבל רבי מנדל התחיל לבכות. הוא התחנן לרבי נתן שירחם עליו ושלא ימנע ממנו את הזכות שנפלה בחלקו זה עתה – להיות ראשון התורמים למען דבר נעלה כזה. רבי נתן התפעל מליבו הטהור של אותו יהודי, וכבר לא היה יכול לסרב לבקשתו.
ההקרבה הגדולה של רבי מנדל למען המצווה הפעימה מאוד אל ליבו של רבי נתן, הקרבה זו הייתה היסוד החזק ביותר לבניית הקלויז. רבי נתן כבר הרגיש שנבנה וקיים יסוד איתן ומוצק, ובוודאי יזכה להתגבר על כל המכשולים ולבסוף יעמוד הבניין הזה על תילו.
סיפור זה ניצל רבי נתן היטב, וכאשר ביקר אצל החסידים העשירים בטשהערין, הייתה תביעתו חזקה: “העני הזה נתן את כל רכושו, תנו אתם גם כפי יכולתכם!…”
בתקופה מאוחרת יותר, כאשר הקלויז כבר עמד על תילו, רבי נתן היה רגיל לומר: “עם שני הרובלים של רבי מנדל בניתי את הקלויז!”
וכן ידועה השיחה הנפלאה שלו, “אינני יודע ממה נבנה הקלויז – אם מכספם של העשירים או מרצונותיהם של העניים… מן היושר לומר שרצונותיהם של העניים הם שבנו את הקלויז!”
(מתוך ספרו של המחבר באש ובמים – קורות חיי רבי נתן מברסלב).
מאמרים מרתקים נוספים על רבי נתן תמצאו בלינק הזה! ולא רק, עוד מאמרים נפלאים על ראש השנה תמצאו כאן!
