אומרים שזה טוב להגדיל ראש ורבי נחמן לוקח את זה צעד אחד קדימה ואומר שזו אפילו מצווה גדולה! בואו לגלות איך עושים את זה!
רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו ש”מצווה גדולה לחדד את השכל” (ליקוטי מוהר”ן חלק א, סב).
הגאולה לה אנו מחכים ומצפים בכמיהה רבה יכולה להתרחש רק אם יהיה שלום בעם ישראל, ובתוכנו. כי כשהשלום חסר, היכולת שלנו לתקשר אחד עם השני לוקה בחסר גדול מאוד, ובנוסף – אין לנו אפשרות לאדם לחברו להיפטר מכל האמונות השקריות שהוא מאמין בהן, ולרוב גם חי על פיהן.
כדי שהגאולה תבוא אנחנו צריכים לחזק את שריר האמונה שלנו, אבל לא פחות מזה – גם לעצור את כל המחלוקות!
איך עושים את זה?
רבי נחמן אומר לנו שכדי לעקור את המחלוקת אנחנו צריכים ללמוד הלכה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
בדיקת מציאות: האם מה שרואים זה הדבר האמיתי?
לימוד הלכה הוא תהליך של בירור. האם דבר כלשהו, או מעשה כלשהו, מותר או אסור? כשר או לא כשר? טמא או טהור?
האמת, ההצעה של רבי נחמן מפתיעה משתי סיבות..
הראשונה – כיצד ידע של הלכה יכול להשפיע באופן חיובי על התנהגות בין אישית?
השנייה – לימוד ההלכה עצמו כרוך במחלוקת – וזה ידוע עוד מהתנאים ועד לחכמי התורה בני זמננו! אז איך לימוד חילוקי הדעות ביניהם פוטר ממחלוקת?
הגאולה לה אנו מחכים ומצפים בכמיהה רבה יכולה להתרחש רק אם יהיה שלום בעם ישראל ובתוכנו!
מחלוקת מגיעה ממקום של אי הבנה. לפעמים, בגלל שאנחנו רק מבינים לא נכון את מה שנאמר או למה מישהו התכוון, אנחנו מסיקים כל מיני מסקנות שגויות ובסופו של דבר יש לנו רגשות לא מוצדקים ואנו נוקטים בפעולה לא מוצדקת.
התוצאות, כמובן, יכולות להיות הרות אסון: ראו את העדות לתקרית הידועה לשמצה של קמצא ובר קמצא – שמהווה את אחד הזרזים של חורבן בית שני (גיטין לה, ב).
סוג שני של אי הבנה כרוך בשקלול טענות מתחרות. אנחנו יודעים שיש ‘שני צדדים לכל סיפור’. אבל מה נכון? לפעמים, שתי הטענות עשויות להיות נכונות אבל אנחנו לא יודעים במי לבחור ואת מי ליישם.
ולפעמים זה גם מסתבך, כאשר אחת הטענות מוצגת על ידי אדם שאולי לא נהיה מוכנים לקבל ממנו עצה, או בכלל את דבריו. ולא רק, העניין הזה קיים גם בתוכנו ממש, לא פעם אנחנו צריכים לבחור בין שתי טענות ששתיהן נראות לנו נכונות – אלא שאחת היא של היצר הטוב והשנייה של היצר הרע. מי מבין השתיים היא העצה הנכונה, האמיתית והמתבקשת? וכיצד נדע להבחין איזו עצה היא של היצר הטוב ואיזו של היצר הרע?
אבל קודם, צריך להבין מהיכן מגיע חוסר ההחלטיות הזו, הבלבול שכל כך מקשה עלינו לבחור נכון.
אז הבלבול הזה, הטשטוש של הראיה האינטלקטואלית, הוא כמובן תוצאה של חטא אדם הראשון שאכל מעץ הדעת טוב ורע. זה השורש לכל הבלגאן לא רק בקבלת החלטות נכונות, אלא של כל דבר בעולם, מכיוון שב’מעמד’ זה היצר הרע שהיה חיצוני נהיה פנימי, עכשיו הוא בתוכנו ומנסה לבלבל אותנו בכל רגע והזדמנות.
איך נדע להבחין בין השתיים?
וכל זה נופל לתוך תחום שרבי נחמן מכנה “שאלות שלא ניתן להבין את התשובות שלהן”. כאשר מדובר בהתמודדות עם שאלות מהסוג הזה, “מצווה גדולה לחדד את המוח”. ככל שאנחנו עוסקים בלימוד הלכה אנחנו מחזקים בתוכנו את “דע מה תשיב לאפיקורס” (אבות ב, יד).
“… כִּי הָאֱמֶת, מַה שֶּׁהִגְבִּיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי שֶׁיּוּכַל לְהָבִין, הוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה לְחַדֵּד הַשֵּׂכֶל, לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וְעַל זֶה נֶאֱמַר (אבות פ”ב): וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס…”
והכוונה היא, מלמד אותנו רבי נחמן, לא רק לאפיקורס שנמצא “שם בחוץ”, אלא לכופר/האפיקורס שבלב שלנו – היצר הרע, שאינו אויב שאנחנו צריכים להשמיד אלא אנרגיה שעלינו לרתום לעשייה שלנו.
כאשר אנחנו רותמים את האנרגיה הזו באמצעות החלטה הלכתית, אנחנו משיגים שקט נפשי. המסר המדהים הזה מועבר גם למערכות היחסים שיש לנו בחיים, ובעיקר לזו עם בורא עולם.
(מבוסס על דברי רבי נחמן, ליקוטי מוהר”ן חלק א, סב, וכן על דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, הלכות ייבום ג, ה-א).
אתם מוזמנים ליהנות מההשקפה והחכמה העמוקה והמיוחדת שיש ביהדות בקישור הזה!