כל עוד אנחנו מנסים לשאוב ממעט הכוח הפנימי שעדיין יש לנו, אז יש תקווה ואנחנו יכולים להצליח! למה? כי קצת זה הרבה!
וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹותַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה’ אלוקיכם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם” (דברים יא, יג).
התורה (בפרשת עקב) מכילה את הפסקה השנייה של קריאת שמע. חכמינו ז”ל מתייחסים לחלק זה כקבלת עול קיום התורה והמצוות. ורש”י מסביר: אם שמוע – אם הקשבת (לתורה בעבר) אז: תשמעו – תוכל לשמוע ולהקשיב לתפישות חדשות של יראת שמים (בעתיד).
החלק הזה מבטיח לעם ישראל שהם יתברכו אם הם יקיימו את המצוות. לעומת זאת, הוא מונה כמה מצבים שבגינם הם יהיו אחראים אם ייכשלו בקיום המצוות. אחד מאותם מצבים הוא “וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּובָה אֲשֶׁר ה’ נותן לכם” (דברים יא, יז).
אולי גם זה יעניין אתכם:
בדיקת מציאות: האם מה שרואים זה הדבר האמיתי?
בהקשר לחורבן בית המקדש ראשון, הנביא ירמיהו מעביר מסר לעם ישראל מבורא עולם: “מדוע אבדה הארץ?” (ירמיהו ט, יא), חז”ל מלמדים ששאלה זו הועמדה לחכמים ולנביאים של אותו הדור, אולם לא הייתה להם תשובה, שאותה היה צריך לספק הקב”ה: “כי עזבו את תורתי”. כלומר, עם ישראל לא ברכו את הברכות על מצוות לימוד התורה לפני שלמדו, כפי שמלמדים חז”ל (בבא מציעא חלק ב).
חוסר היכולת של החכמים והנביאים לענות על שאלתו של ירמיהו תמוה, אומר רבי נתן מברסלב. בכמה מקומות בתורה נאמר לעם ישראל שאם הם ידבקו בתורה הם יתברכו בארצם, ואם לא – יגורשו ממנה. כל המנהיגים והנביאים של עם ישראל לאורך כל הדורות הזהירו אותם מפני ההשלכות הקשות אם לא ימלאו אחר מצוות התורה.
אז מה היה קושי בשאלתו של הקב”ה? התשובה היא – שעם ישראל לא ברכו את הברכה ללימוד התורה, דבר המרמז לכך שמדובר בעבירה חמורה הרבה יותר מאי לימוד או קיום התורה. וזה מעורר תמיהה – כי איך אי אמירת הברכה על לימוד התורה יכולה להיות גרועה יותר מאשר לעבור עליה?
כל המנהיגים והנביאים של עם ישראל לאורך כל הדורות הזהירו אותם מפני ההשלכות הקשות אם לא ימלאו אחר מצוות התורה!
ורבי נתן עונה, ששאלת הבורא לא הוצגה כתוכחה על מעשה העבר. אלא, היא נועדה כהצעה לעתיד. מתוך ניסיון הגלות אנחנו צריכים ללקט עצות כיצד לחזור אל בורא עולם וארץ ישראל. החכמים והנביאים לא הצליחו להסתכל על זה בצורה כזו. הם חשבו, “מה שקרה, קרה. מה זה משנה עכשיו למה הארץ אבדה?”
לכן הקב”ה בכבודו ובעצמו ענה על השאלה. נכון, עם ישראל עבדו עבודה זרה, נכשלו בניאוף וכו’, אבל הקב”ה רוצה שנשאב כוח מהצרות שלנו. אולי בעבר התעלמת ממצוות שהגיעו לפתחך? למה זה צריך למנוע ממך לנסות לעבוד את הקב”ה אפילו במעט? למה לא לקחת מצווה פשוטה וקלה לביצוע, או ללמוד כמה שורות של דברי תורה וספרי מוסר? מי אמר שבגלל שנפלת או סטית קצת מהדרך אתה צריך לוותר על הכל? חברו וקשרו את עצמכם למעט הכמיהה הרוחנית שנותרה, אל תוותרו עליה!
רבי נתן אומר שזה נרמז בתשובה “לא ברכו ללימוד תורה”. בוודאי שעם ישראל לא התעוררו בוקר אחד והתחילו לעבוד אלילים. דעיכתם החלה בחטא קטן ולאט לאט התפתחה עד שהיו אשמים בשלוש העבירות העיקריות – גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. הם המשיכו ליפול וליפול עד שביצעו חטאים ופשעים, כי הם לא חיזקו את עצמם עם מעט הכמיהה והכיסופים הרוחניים שעוד נותרו להם.
וכל עוד אנחנו מנסים לשאוב ממעט הכוח הפנימי שעדיין יש לנו, יש תקווה!
(מבוסס על דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, הלכות פריקה וטעינה ד, לה).
אתם מוזמנים ליהנות מההשקפה והחכמה העמוקה והמיוחדת שיש ביהדות בקישור הזה!