מפלס הדאגות בגלל וירוס הקורונה עולה על גדותיו ומכניס את רוב העולם לבידוד. קורונה vs. כתר – מה אפשר לעשות כדי לעבור את הימים האלה מחוזקים יותר?
הימים, ימי קורונה. מפלס הדאגות, החרדות והפחד שאנשים חווים עלה על גדותיו ויכול למלא את הכנרת פי חמש מהקיבולת שלה. הרחובות בערים הגדולות והתוססות בארץ ובעולם ריקים מאדם. אין יוצא ואין נכנס, לא רק בין הבתים אלא גם בין מדינות העולם. כמו סצנה הלקוחה מאיזה תסריט אימה שרק הוליווד יודעת לספק לצופים שלה. רק מה, שגם שם הכל עצר מלכת ולא מדובר בהפקה שוברת קופות של עולם הסרטים. הדבר הזה אמיתי.
מה שווירוס אחד קטן יכול לעשות, הא?
הוא שדד לאנשים את החיים (תרתי משמע), את השגרה המבורכת (נכון שהיום יותר מתמיד אנחנו מעריכים אותה ומתגעגעים אליה? למה צריך את מיסטר קורונה שהכניס את כל העולם לבידוד כדי להעריך את כל מה שיש לנו?), את חיי החברה ויש האומרים גם את העולם בו אנו חיים. אין מדינה שלא חטפה ממנו, מווירוס הקורונה. (חוץ מקוריאה הצפונית שהרודן קים טוען שלא היה בה אפילו נשא אחד. לך תאמין לרודן…). בקיצור, זה השודד הכי גדול (והכי קטן) שהעולם ידע…
קורונה.
עד לפני כמה חודשים כשמישהו היה אומר קורונה – רוב האנשים הבינו שמדובר בבירה. ומי שמבין לטינית, הבין גם שמדובר בכתר. אבל לטינית לא כולם מדברים, לכן הם גם לא הרוב. וכתר, תמיד הצטייר לנו כמשהו מלכותי נוצץ עם אבנים יקרות ובוהקות על ראשם של בני מלוכה, כזה שכל הילדים והילדות אוהבים לשים על הראש בפורים (שחגגנו לא מזמן). בכל מקרה, היינו רגועים. כתר אף פעם לא הפחיד אותנו.
קורונה.
כששומעים את המילה הזו מיד חושבים על מחלה מפחידה… ובידוד. אגב, המילה בידוד הפכה שגורה בפינו – מקטן ועד גדול – בחודשים האחרונים כאילו נולדנו איתה. בכל מקום תשמעו אותה. מדברים עליה. מזכירים אותה. ולא בקונוטציות חיוביות. ממש לא. בידוד, זה להיות לבד, מורחק מהמחנה ולא משנה איזה – המשפחתי, השכונתי, העירוני או הכלל ארצי.
אולי גם זה יעניין אתכם:
קורונה – אל תיתנו לפחד להשתלט עליכם!
קורונה.
עד לא מזמן המפגש עם אנשים מילא אותנו שמחה, לחצנו יד, היו מקרים שהתחבקנו ואפילו נתנו נשיקה. אנחנו יצורים חברתיים, מה לעשות. היום? פחד. כל אחד יכול להיות בגדר חשוד. זה שאולי חלילה יעביר לנו את הנגיף שאותו נעביר למי יודע עוד כמה אנשים, ואז – בידוד. עזבו, לא צריך.
כמו סצנה הלקוחה מאיזה תסריט אימה שרק הוליווד יודעת לספק לצופים שלה. רק מה, שגם שם הכל עצר מלכת ולא מדובר בהפקה שוברת קופות של עולם הסרטים. הדבר הזה אמיתי…
קורונה.
וירוס קטן שבלי אמצעים טכנולוגיים מתקדמים לא נוכל לראות אותו. האויב שרואה אותנו אבל אינו נראה. גם שדה הקרב לא ברור ומוגדר כי מדובר על כל העולם. הוא צוחק לנו בפנים ומשתעשע על חשבוננו, נהנה לשחק רולטה רוסית עם הדופק שלנו. אדם שהיה לגביו חשש ולו הקטן ביותר בגלל מפגש עם נשא הנגיף, אחת דתו – לבידוד. מי בבית ומי בבית חולים ומי בבתי מלון לחולי קורונה שלא מזמן פתחו שעריהם בארץ. תחשבו על היצירתיות שהוא מוציא מאיתנו כדי להתמודד אתו: מלונות לחולי קורונה בארץ, בסין הוקם בית חולים תוך עשרה ימים עם כל המכשור הנחוץ! לימוד אונליין כי אי אפשר ללכת לבית הספר, ועוד דברים שלא חשבנו להשתמש בהם ופתאום בבת אחת הם קורים. ולמרות זאת, את קריאות ה’ויוה היי!’ ומחיאות הכפיים הוא לא יקבל מאיתנו. ממש לא.
קורונה.
הוא לא מלך, אבל יש לו כתר. וברור שלא את הכתר שלנו אנחנו רוצים, ממש לא. יש כתר אחר אותו אנחנו מבקשים היום יותר מכל – הכתר של בורא עולם, שהוא ורק הוא יתגלה בכל העולם כולו. לא את הכתר של איזה יצור קטן שאף אחד לא רואה ועושה בבני העולם שמות. אנחנו מבקשים את הכתר של הבורא מלא הרחמים, שירחם ויעזור לנו באמת ולפנים משורת הדין.
בתפילות לרפואה שלמה וסיום המגיפה ושמהלימון הזה נעשה לימונדה…
כתר.
הכתר שלך הוא, בורא עולם, וממך אנו מבקשים, מתפללים ומייחלים שתרפא אותנו ואת העולם כולו. שאותך נמליך ובך נבטח, נדע ונאמין שהכל לטובה גם אם אנחנו לא יודעים בדיוק איך, וגם אם איננו מבינים. כי במצב הזה (ובכל זמן) אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים.
את הימים האלה כדאי להקדיש לתפילות על כולם. כמובן, שחשוב מאוד להישמע להנחיות משרד הבריאות שהן בגדר פיקוח נפש ממש, על מנת למנוע את התפשטות וירוס הקורונה – הכתר הלא רצוי, ונתחזק בתפילות, תהילים, אמירת פיטום הקטורת, מאה ואחת ברכות, צדקה ותשובה – שכל אלה קורעים את רוע הגזירה, וכך נאמץ אל ליבנו את הכתר האמיתי!
את הבידוד שנכפה עלינו הר כגיגית אפשר לנצל לדברים חיוניים לגוף ולנשמה, לחשבון נפש ולבירור הדעת והמחשבות שלנו מהשפעות לא רצויות, כמו גם לבירור הטוב מהרע. ולמרות שאנחנו יצורים מאוד חברתיים (לא משהו שהווירוס הזה מסכים איתו) את הניתוק שנכפה עלינו מחיי החברה ננצל לחיבור עמוק ואמיתי עם בורא עולם ועם בני משפחתנו. כמו גם להתבודדות – התפילה האישית שרבי נחמן לימד אותנו להשתמש בה משום שהיא כלי אדיר להעביר את הימים האלה עם אמונה, ביטחון ורוגע, לדבוק באמת, לעבוד על המידות ועוד. מומלץ גם ללמוד ספרי מוסר והתחזקות. וכמובן, להתחזק באהבה ואחדות שכולנו צריכים אותה היום יותר מתמיד!
בזמן הזה אנחנו נדרשים לשינוי הרגלים בצורת החיים שלנו כפי שמבקשים מאיתנו בהנחיות שמתחדשות מדי יום, על מנת למנוע את ההתפשטות המגיפה. אפשר לעשות את זה בהחלט גם במימד הרוחני – לנצל את הזמן הזה לעבודה על שינוי הרגלים כדי שנצליח לעמוד לא רק באתגר הקורונה, אלא גם באתגרים הרוחניים שמציבים לנו החיים.
כך נעשה מהלימון לימונדה ומהקורונה כתר אמיתי!
איחולי רפואה שלמה והחלמה מהירה לכל החולים בארץ ובעולם.
אתם מוזמנים ליהנות ממגוון מאמרים בנושא חברה והשקפה – כאן!
