איך מוצאים נקודות אור בתוך החושך הסמיך של הקורונה? רבי נתן נותן לנו כמה נקודות להחזיק בהן חזק ולהתחזק מהן בתקופה שבה לא רואים את האור בקצה המנהרה…
איך מוצאים נקודות אור בתוך החושך הסמיך של הקורונה?
למעשה, היינו רוצים לומר את האמת – שקשה מאוד למצוא נקודות אור בקורונה הארורה הזאת. כולנו נמצאים בפחדים, בחרדה קיומית, ואין ספק לחיות בצל פחד, זה כואב ומייסר. רבי נתן עצמו כותב למשפחתו בתקופה דומה (מחלת הכולירע (תקצ”א, 1831): “הצער והפחדים שיש לכל אחד בזמנים אלו אתם מבינים בעצמכם, אי אפשר לתת בימים אלו שום עצה, אי אפשר בכלל לעזור, רק לבקש מהשם ברחמים ובתחנונים אולי יחוס אולי ירחם…” נראה כאילו הדברים נכתבו בימינו אלה ולא לפני 189 שנים.
ובכל זאת, רבי נתן עצמו היה קרן אור בתקופה דומה לזו שלנו, ובזכותו נוכל גם אנו למצוא נקודות אור ועצות של חיזוק גם לימים קשים אלו. ליקטנו מדבריו של רבי נתן מאותה תקופה כמה עצות מעשיות פשוטות, רעיונות ועצות מעשיות שרבי נתן כתב לבני משפחתו בשפה פשוטה ומחזקת שיהוו לנו נקודות אור תוך החשיכה:
“בצר הרחבת לי” – למצוא את נקודת האור החיובית בתוך המצב המביך. רעיון זה מבוסס על תורה קצ”ה בליקוטי מוהר”ן בה רבי נחמן מלמד על הפסוק “בצר הרחבת לי” – “אם נתבונן נוכל לראות את ההרחבה שהשם מרחיב לנו בתוך הצרה בעצמה, ועל ידי ראיית הטוב בתוך הצרה אפשר להתחזק ולהתפלל לצאת לגמרי מהצרה”. לפעמים האדם מיואש כי נראה לו שאין שום אור של תקווה, אך כאשר הוא מבחין שיש מעט אור, תקווה, זה מחזק אותו להאמין שיש סיכוי לנצח את החשיכה, ובהתאם זה מעודד אותו להתפלל לישועה שלמה.
רבי נתן עצמו מביא דוגמה חיה כיצד הוא עצמו נהג לפי רעיון זה, כאשר נודע שהכולירע הגיעה לעיירה טולטשין בה התגורר רבי יצחק בנו. רבי נתן חרד לשלומו ושלח לו מכתב בו הוא מבקש ממנו לבוא אליו מיידית. המכתב התעכב ובינתיים המחלה הגיעה גם לעיירה ברסלב. רבי נתן כותב: “גם אני מחייה את עצמי על אשר סיבב ה’ יתברך שלא באתם הנה, מה מאוד גדלו חסדי ה’. נא בני חביבי, אל תצטער על כלל על זה, תאמין בהשם יתברך כי הכל לטובה עצומה ונוראה”. ורבי נתן מוסיף: “ועתה תשער בדעתך גודל הצער והפחד והייסורים שהיה לנו אם הייתם אתם גם כן בכאן, ובפרט שהכל היו אומרים שנתגלגל על ידכם חס ושלום, ברוך העושה נפלאות לבדו שסבב ברחמיו שנתעכבתם בביתכם, השם יתברך ישמרכם לעד”.
“והנה מגודל צערי עד הנפש, עזרני השם יתברך שהחייתי את עצמי כל כך, עד שאם לא הייתי מתבייש מהעולם הייתי מרקד מחמת שמחה, כי חסדו גבר עלינו ואמת ה’ לעולם”… (עלים לתרופה מכתבים לד, לה)
אולי גם זה יעניין אתכם:
קורונה – אל תיתנו לפחד להשתלט עליכם!
להמחשה נוספת, אספר כאן משהו אישי ועדכני: אחיין שלי נוהג לערוך קניות ביום ובשעה קבועים ברשת שליד ביתו. שבוע שעבר הבת לא הרגישה טוב, ומאחר והיה חשש לדלקת קרום המוח הוא נאלץ לפנות איתה לבית חולים, לכן נאלץ לשנות את הרגלו. ב”ה הבדיקה הייתה תקינה ולאחר שחל שיפור במצב הילדה הוא שוחרר לביתו, יומיים אחר כך נודע שעל כל מי שהיה ברשת באותן שעות שהוא נוהג לקנות בה צריך להיכנס לבידוד לשבועיים, בעקבות גילוי חולת קורונה שהייתה בקניות באותן שעות. אמנם זו נקודת אור קטנה, אך כאשר נתרגל להתמקד בזה נמצא את עצמנו בהתבוננות חדשה בטוב שאנו מוצאים במקום להתמקד בקושי ובחושך. כאשר נראה את הטוב נוכל להתעודד ולבקש מהשם שיושיע אותנו בשלמות.
“חסדי ה’ אינם כלים לעולם” – “חסדי ה’ לעולם אינם כלים, נזכור בכל עת שהשם הוא רב חסד, והוא תמיד יעזור לנו כי החסדים שלו לעולם לא נגמרים, הוא תמיד שופע חסד חדש. גם אם אתמול לא הייתי ראוי לחסדיו, הוא תמיד משפיע חסד חדש ובזכות החסד של השם הוא יושיע אותנו. לכן, לעולם לא נאבד תקווה. ובלשונו של רבי נתן: “השם יתברך ישמור אותנו לנצח, ואת כל העיר ואת כל ישראל, נא בני חביבי, חזק ואמץ גם עתה לזכור בכל עת בהשם יתברך ובחסדו ובטובו שאינו נפסק לעולם”.
“חסדי ה’ לעולם אינם כלים, נזכור בכל עת שהשם הוא רב חסד, והוא תמיד יעזור לנו כי החסדים שלו לעולם לא נגמרים, הוא תמיד שופע חסד חדש. גם אם אתמול לא הייתי ראוי לחסדיו, הוא תמיד משפיע חסד חדש ובזכות החסד של השם הוא יושיע אותנו…” (רבי נתן מברסלב).
אמונה – חיזוק באמונה מהווה מקור עצום לתקווה. מעדויות של ניצולי שואה רבים ששרדו תנאים תת אנושיים, עולה כי חלק גדול מהם שרדו אך ורק בכוח האמונה – רבי נחמן כותב: “מי שיש לו אמונה חייו חיים והוא מבלה ימי חייו בטוב תמיד, כי כשהולך לו כראוי ויש לו טוב, בוודאי טוב לו. ואפילו כשאין מתנהג לו כסדר ויש לו ייסורים חס ושלום, גם כן טוב. כי הוא בטוח שאף על פי כן השם יתברך ירחם עליו להבא וייטיב אחריתו, כי מאחר שהכל מאתו יתברך בוודאי הכל לטובה. אבל מי שאין לו אמונה חס ושלום, חייו אינם חיים כלל, כי תיכף שעובר עליו איזה רעה שוב אין לו שום חיות, כי אין לו במה לנחם עצמו כלל מאחר שהולך בלי השם יתברך ובלי השגחה רחמנא לצלן (ה’ יצילנו). אבל על ידי אמונה מה טוב ויפה החיות שלו כנ”ל.” (על פי שיחות הר”ן נג).
“בצר הרחבת לי” – למצוא את נקודות האור החיוביות בתוך המצב המביך…
לזכור את התכלית – למצוא רמזים בכל דבר להתקרב על ידי זה להשם – עצה חשובה ועמוקה שאדם צריך ליישם אותה בכל יום. הדברים מבוססים על הנאמר בליקוטי מוהר”ן תורה נ”ד, בתורה זו רבי נחמן מלמד: “על כל אדם לשים את ליבו לכל מחשבה דיבור ומעשה שעובר על האדם בכל יום, כי השם יתברך מצמצם את עצמו בהם כביכול, ומרמז רמזים לכל אדם כפי המקום והזמן כדי לעורר אותו לשוב אליו ולהתקרב אליו”. רבי נתן מביא דברים אלו בהקשר למתרחש בכל מצב גם בתקופה הקשה שהוא עבר, בדומה לזו שלנו. בצורה פרקטית ומעשית רבי נתן מציע ליישם את הדברים: “והחכם, עיניו בראשו לדעת ולחזק לבבו לילך עם דברי תורתו הקדושה שכבר הזהיר אותנו, לשום לב לכל המחשבה, דיבור ומעשה שעובר על האדם בכל יום, כי השם יתברך מצמצם את עצמו בהם, כביכול, ומרמז רמזים לכל אדם כפי המקום והזמן וכו’ כמבואר בהתורה “ויהי מקץ, זיכרון סימן נד, אשרי שילך בזה תמיד, כי אין שום פטור בעולם, וחלילה לפטור את עצמו עתה מתורה ותפילה כדרך שנמצאים הטועים בזה… כי אף על פי שנמצאים עתה ביטולים הרבה מחמת הצרות, רחמנא לצלן, אף על פי כן, לעמת זה צריכים עתה להתעורר ביותר בהתגברות יותר, מאחר שרואים בעינינו מה שרואים, השם יתברך ירחם…” (על פי מכתב לז).
תועלת נוספת בעצה זו לזכור את התכלית היא – כאשר מתמקדים במטרה, בתכלית, במקום להתמקד בתחושות של חוסר אונים ורגשות תסכול, קל יותר לתעל ולהפנות את הכוחות לעשייה רוחנית, אפילו עשייה קטנה שמתאימה לימים אלו בהם קשה לנהל שגרה רגילה. כבר הזכרנו את דברי רבי נתן ונצטט אותם שוב בקצרה: “כי אף על פי שנמצאים עתה ביטולים רבים מחמת הצרות, רחמנא לצלן, אף על פי כן, לעומת זה צריכים עתה להתעורר ביותר בהתגברות יותר, ומאליך תבין הכל, כי כבר דיברנו הרבה בזה, שהעקר הוא: “היום אם בקולו תשמעו”, היום דייקא, יהיה איך שיהיה”.. פשוט לעשות מה שאפשר ולהפנות את הכוחות לעשייה טובה ומועילה.
“בה’ אהלל דבר באלוקים אהלל דבר” – בזהירות היינו אומרים שעצה זו היא קשה יותר ליישום, אבל אם הגעתם עד לפה סימן שאתם מהאנשים שאוהבים ללמוד ולהשקיע, אז הנה רעיון אחרון לסיום: בתורה ד’ בליקוטי מוהר”ן רבי נחמן מסביר על המילים של הפסוק: “בה’ אהלל דבר באלוקים אהלל דבר” את העניין של ברכת ההודאה לעומת ברכת דיין האמת, שהיא ברכה שאומרים אותה בעת צרה, ומשמעותה קבלת הרע והסכמה עם גזירת שמים. בתורה זו רבי נחמן מגלה כי ה”עיסוק” העיקרי שלנו בעולם הבא יהיה התודה הנצחית להשם, אנו נודה להשם על כל מצב שהוא – בין על הטובה ובין על הרעה, כי שם כולנו נבחין שכל דבר שהתרחש – הכל הוא בעצם טובה, רק שכאן בעולם הזה קשה לנו להבין ולקבל את הדברים כטובה. רבי נחמן מוסיף, שעל כל אדם לחתור כבר כאן בעודנו בעולם הזה ולהגיע לדרגה – כל אחד ברמה שלו – שבכל מצב, בין כאשר יש טובה ובין כאשר יש קושי וגזירות, תמיד להודות לבורא עולם.
רבי נתן בגדלות נפש בעת צרה ומצוקה, מיישם את העצה העמוקה הזו למעשה. במילים פשוטות, הוא מזכיר גם לכולם כי כעת העת ליישם אותה: “למען השם, חזק והתחזק וזכור בוראך בכל עת בין בטיבו בין בעקו (בין בטוב ובין בעת צרה ח”ו) וקיים מה שנאמר: “בה’ אהלל דבר באלוקים אהלל דבר”, כי כל המאורעות הכל לטובתנו, וזה מעין עולם הבא”.
מעניין לציין, שתוך כדי שרבי נתן מזכיר את העצה הזו ומייעץ לקיים אותה למעשה, הוא מתלהב מהעומק שבדברי רבי נחמן והוא מוסיף את הדברים הבאים: “ראה גם ראה כמה הפליא השם יתברך חסדו הגדול עמנו שהקדים רפואות נפלאות כאלה למכותינו האנושות כאלה, שהודיענו ברחמיו תורות נוראות ונפלאות ונשגבות כאלה, אשר לא נשמעו מעולם שנוכל להחיות נפשותינו בהם, גם בעיתים הללו, באחרית הימים האלו, אשר עלינו ניבאו כל קדמונינו הצדיקים והנביאים האמיתיים” (על פי מכתב לח).
למאמרים נוספים בעניין ודברי חיזוק נוספים מרבי נתן לחץ כאן. כמו כן, אתם מוזמנים ליהנות ממגוון מאמרים בנושא חברה והשקפה בקישור הזה.
