קדש עצמך בכוח התפילה והצעקה לקב”ה

לתפילה ולצעקה לקב”ה יש כוח אדיר, עד כדי יכולת לקדש את האדם. איך עושים את זה? כל הפרטים במאמר זה!

הנושא של ‘קדש עצמך במותר לך’, היינו כל מה שקשור להנהגות של קדושה מעבר להלכות הפשוטות, הוא הנושא שהכי קשה לדבר עליו בצורה ממוצעת מכיוון, שבאמת, צריכים להשתדל ולהתקדש עד הקצה האחרון וזה דבר שאין עליו עוררין, ובוודאי מי שרוצה להיות ‘נבל ברשות התורה’ לא בו עסקינן.

אמנם, גם כאן צריכים לדעת שישנה דרך אמצע וצריך ללכת מאוד במתינות ובהדרגה בכמה אופנים. ואדרבה, כאן בעניין הזה חשוב יותר מן הכל ללכת בדרך האמצע מכיוון שבענייני קדושה – אם ‘נופלים מהגשר’ אזי הנפילה היא נפילה כואבת שקשה מאוד להתאושש ממנה, ממילא צריכים כאן ללכת באמצע הגשר ולהתנהג עם הרבה ישוב הדעת, ובעיקר להתייחס מאוד להדרכה וההנהגה שקיבלנו בעניינים אלו מרבינו הקדוש ז”ל – רבי נחמן מברסלב, כפי שמעביר לנו תלמידו הקדוש רבי נתן ז”ל.

ובאמת, מי שמסתכל במכתביו של רבי נתן רואה שעל פי רוב ההתייחסות לעניין זה היא כללית מאוד, ובעיקר מרבה לחזק על שמירת המחשבה. ומדגיש, שאפילו מעט של המעט שמצליח לברוח ממחשבות זרות גם זה חשוב מאוד, וזו עיקר העבודה –  להסיח מחשבתו לדברים אחרים על פי הגילוי הנורא של רבינו הקדוש שאמר, שאין שתי מחשבות יכולות להיות בבת אחת.

אולי גם זה יעניין אתכם:

דרך בטוחה לאמת

להיות מקושר לאנשי שלומנו

איך צריך לחיות

תיהנה משלך

עושים סדר בראש

פרנסה בדרך האמצע

גשר צר מאוד

להשתחרר מהמלכודת

רוצים את הדבר האמיתי

דרך ארץ קדמה לתורה

האור שבנשמה

ואם אמנם רבינו הקדוש גם דיבר בעניין זה של מיאוס התאווה גדולות ונצורות, אבל בתוך דבריו אמר שרוב בני אדם אי אפשר לדבר אתם מזה, מאחר והתגשמו כל כך וכו’, עיין בדבריו בשבחי הר”ן אות ט”ז. וכן כותב באות ש”ד, בזו הלשון:

“פעם אחת התלוצץ מזה ואמר שעל זה מבקשים בכל יום ואל תביאני לידי ניסיון ולא לידי בזיון. ואמר בזו הלשון: אדער אה ניסיון אדער אה בזיון (או ניסיון, או בזיון). היינו, כי אם לא יעמוד בניסיון יהיה לו בזיון. וכבר מבאר קצת שסיפר הרבה מעניין מאוס תאווה זאת ואמר שאינה תאווה כלל וכו’. אחר כך אמר שנמצאים הרבה שמעצם גשמיותם ורגילותם בעניין זה אין מועיל להם כלל מה שממאסין להם עניין זה, אדרבא באיזה לשון שידברו עמהם מזה יתגברו עליהם ההרהורים יותר. על כן טוב לרוב בני אדם לבלי להתחיל לחשוב בזה כלל, וכמבואר מזה בספר הא”ב (ספר המידות) “אל תכנס עם פיתוייך בטוען ונטען וכו’”.

לכן, בכלליות כל הנושא הזה הוא נושא שאנשי שלומנו לא דיברו עליו בצורה של ירידה לפרטים, מכיוון שכניסה לפרטים בעניינים כאלו יכולה להיות הרסנית, הן מצד שעלולה לעורר את היצר הרע עוד יותר כמו שהובא בשיחה, על מה שרבינו הקדוש כותב בספר המידות: ‘אל תיכנס עם פיתוייך בטוען ונטען, כי אריכת הרגשת החושב אפילו לבחינת השולל תפעל הגברת החפץ ותתהפך הרצון אליו’, והן מצד שאף אחד אינו יודע את מדרגת חברו וממילא אסור לו לנסות להדריך אותו בצורה מפורטת מלבד ההנהגה הכללית, לעודד אותו לתפילה על הנושא.

וסיפר לי אחד מאנשי שלומנו ששמע זאת מבעל המעשה, אחד מבניו של הרב שמואל שפירא זצ”ל, שביקש פעם מאביו הקדוש שידריך אותו בענייני קדושה. אמר לו רבי שמואל: הלכות טהרה ישנן ואפשר וצריך ללמדן בספרים ולהיות בקי בהן. גם הלכות קדושה יש ויש, אבל זה לא כתוב בשום ספר אלא צריכים ‘לקרוע את הגרון’ בצעקות לה’ יתברך…

אמר רבי נחמן: ‘אל תיכנס עם פיתוייך בטוען ונטען, כי אריכת הרגשת החושב אפילו לבחינת השולל תפעל הגברת החפץ ותתהפך הרצון אליו’.

ועוד סיפר לי על הרב שמואל הנ”ל, שבזמנו היה אחד מגדולי ישראל שהדריך את קהל אברכיו בענייני קדושה בצורה של הנהגות קבועות לכולם, וחרה לו לרב שמואל מאוד על זה ואמר: איך אפשר לתת לשני אברכים הנהגה אחת ואין אתה יודע מה עובר עליו…

בברסלב לא מייעצים או קובעים, משאירים לאדם את הבחירה בידיים, כך נהג רבי נחמן!

וכן שמעתי מאחד מאנשי שלומנו, מצאצאיו של רבי שמואל שפירא, שכאשר הוא התחתן דחקו בו כמה מאנשי שלומנו לגשת לרבי לוי יצחק בנדר זצ”ל ולבקש ממנו הדרכה בענייני קדושה, ואולי יועיל לו זכות סבו הקדוש שיאות לו לזאת. אמנם כאשר ניסה לבקש זאת ממנו התחמק ממנו, ושוב ניגש ושוב התחמק ממנו, וכאשר התעקש עוד פעם אחת אמר לו אותו צדיק: מה אתה רוצה ממני? הלא איני יודע את המדרגה שלך ואולי מה שאומר הוא מעל למדרגה שלך ואז אני הורג אותך! ואולי מה שאומר הוא למטה מהמדרגה שלך וגם אז אני הורג אותך! וגם אם קלעתי למדרגה שלך, מניין לי לדעת מה מדרגתה שלה ואז אולי אני הורג אותה…!

מכאן למדים את הזהירות של אנשי שלומנו מלייעץ בפירוש לאחרים, שכן כך קיבלנו מרבינו – שגם הוא לא הייתה דרכו לייעץ בפירוש, אלא להשאיר לאדם את הבחירה ולהגיע לכל דבר על ידי העבודה שלו לפי מדרגתו, וכאמור, בפרט בענייני קדושה צריכים זהירות רבה מלהיכנס בפרטים משתי הסיבות המובאות לעיל:

האחת – שלא לעורר ח”ו התגברות היצר הרע על ידי שמתעסקים וחושבים על אותם עניינים שהיצר הרע מתגרה בהם ביותר.

והשנייה – כי זו נקודה שכל אחד אוחז בה במדרגה שונה, ואי אפשר לשני לדעת היכן אוחז חברו. ואם ייתן לו עצה שאינה הוגנת לו בעניינים כאלו יכול לבוא מזה חורבן ח”ו, כמו שלצערנו רואים הרבה, שכאשר מדברים מנושאים כאלה בצורה חריפה וגלויה יש שבאים על ידי זה לידי פגמים גדולים ר”ל.

במאמרים הבאים נבאר יותר מה הן הדרכים הנכונות בקבלת עצה בענייני קדושה.

(הדברים מבוססים על פי הספר “באמצע הדרך”)

גם אתם מחפשים את האמת? כנסו לקישור הבא וגלו דברים מעניינים במסע אחרי האמת!