הפרשה פרשת וישלח נפתחת במילים: “וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם” יעקב אבינו שב מבית לבן ושולח מלאכים כדי להכין את הקרקע למפגש עם עשו. רש”י מפרש את הביטוי “מלאכים” כ”מלאכים ממש” – לא שליחים אנושיים, אלא מלאכים רוחניים, שהיו בשליטתו של יעקב.
רבי נחמן כותב ב”ספר המידות” (דעת חלק שני אות ג’) על כוחו של אדם המכיר באחדותו המוחלטת של ה’: “עַל יְדֵי הַהַשְָּׂגָה שֶׁהָאָדָם מַשִּׂיג, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לוֹ, עַל יְדֵי זֶה מַכְרִיחַ אֶת מַלְאֲכֵי מָרוֹם, שֶׁיִּגָּלְמוּ בְּגלֶם וְלֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ..” כלומר, כאשר אדם חי באמונה מוחלטת בה’, הוא יכול להפעיל כוחות רוחניים כדי לשרת את מטרותיו. יעקב, לאחר 20 שנה בבית לבן – מקום מלא רמאות ושחיתות – שמר על אמונה איתנה בה’. אמונה זו העניקה לו את הכוח לשלוח מלאכים למשימותיו.
יעקב בבית לבן
יעקב חי בבית לבן 20 שנה, למרות שלבן היה אחד הנוכלים הגדולים בהיסטוריה. במשך שש השנים האחרונות, לבן שינה את שכרו של יעקב מאה פעמים – פעם אחת כל שלושה שבועות! בכל זאת, יעקב הצליח לשגשג. איך? בזכות אמונתו בה’. לא העבודה עצמה היא שמביאה ברכה, אלא האמונה שה’ הוא זה שמספק ומעניק את ההצלחה.
אולי יעניין אתכם גם:
חשבת שיוותרו עליך? – פרשת השבוע וישלח
תציל מה שאתה יכול – פרשת השבוע וישלח
יש מספיק לכולם – פרשת השבוע וישלח
עשו והעין הרעה
עשו יצא למפגש עם יעקב בליווי 400 אנשים. רבי נחמן מלמד שהמספר 400 שווה בערכו לגימטריה של “עין רעה” (רע = 270, עין = 130). עשו תמיד הביט ביעקב בעין רעה, מלא קנאה בהצלחתו. זהו דפוס שממשיך גם בימינו – קנאה כללית שמופנית כלפי העם היהודי.
דוגמה עכשווית
רואים זאת גם היום בעולם. לדוגמה, בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) הוציא צווי מעצר נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט. 30 שנה הם פועלים ושפטו 12 אנשים בלבד. אך ישראל, עם עניין צודק לחלוטין, מואשמת בטענות שווא. האם מישהו חושב שהערבים, שביצעו מעשי רצח והשמדה ביהודים, יפעלו מתוך דאגה לאוכלוסייה אזרחית? ברור שלא.
המתקפה של 7 באוקטובר היא דוגמה לכך: רציחות, עריפת ראשים, שריפת בתים, זוועות ועינויים. ובכל זאת, ישראל מואשמת ברצח עם. זה מראה כמה קנאה ושנאה – “עין רעה” – מופנית כלפי עם ישראל, רק בגלל הצלחתו.
המפגש בין יעקב לעשו
ולמרות כל החששות, המפגש בין יעקב לעשו הסתיים בכך שכל אנשיו של עשו ברחו. עשו עצמו לא הצליח לפגוע ביעקב. המדרש מבקר את יעקב על כך שהשתחווה לעשו, וטוען שהמעשה הזה גרם לכך שבמשך הדורות בני ישראל נאלצו להשתחוות בפני אומות העולם.
פרשת שכם
לאחר המפגש עם עשו, דינה יצאה לשכם ונחטפה. אחי יעקב נקמו בשכם והשמידו את העיר כולה. היה זה צעד קיצוני, אך הוא נועד להגן על המוסריות, שהייתה פגיעה מאז דור המבול. שכם בן חמור שבר את הכללים המוסריים, והאחים הבינו שיש להשיב את המוסריות על כנה בכל מחיר.
סוף הפרשה
בסוף הפרשה, יעקב חוזר אל יצחק. התולדות של עשו מתוארות, כולל השחיתות המוסרית שהייתה במשפחתו, שבה ילדיו היו גם נכדיו – תוצאה של נישואין אסורים. רש”י מציין שכל צאצאיו של עשו היו ממזרים, וזה מסביר את ההתנהגות חסרת המוסר שלהם.
המסר המרכזי
יעקב התחיל באמונה מוחלטת בה’, אמונה שנתנה לו כוח לשלוח מלאכים למשימותיו. מהפרשה אנחנו לומדים גם על הסכנה של “עין רעה” שמופנית כלפי העם היהודי לאורך ההיסטוריה.
אנו נדרשים להמשיך בדרכו של יעקב – להאמין בה’, לדעת שהוא היחיד שמספק לנו את ההצלחה, ולעמוד על שלנו בכוח האמונה. רק כך נוכל להתמודד עם האתגרים שמוצבים בפנינו.
שבת שלום וכל טוב!
